קרדיט תמונה (מאור אלקסלסי)
בלומפילד הוא לא מקום שאוהדי מכבי חיפה זוכרים לטובה. באצטדיון הזה הם חוו שלושה שברונות לב גדולים לאורך ההיסטוריה: ב-1986 מול האופסייד הפאסיבי של גילי לנדאו והפועל ת"א, ב-2001 במשחק שבו היו אמורים לחגוג אליפות מול אותה הפועל (והפסידו לדימיטרי מיכאלנקו, כשהאימג' הזכור הוא יוסי בניון דומע עם חולצת האליפות שהכין מראש), וב-2010... מפאת כבודם של קוראיי אוהדי חיפה, לא אזכיר מה קרה שם.
אבל מכבי חיפה הנוכחית היא, כאמור, קוטלת שדים מן העבר. בעונה שעברה היא חיסלה את ה"תיק" של העשור ללא האליפות, העונה היא הורידה את "הקוף" המפורסם בהיסטוריה (אולי למעט באבלס, חיית המחמד של הזמר מייקל ג'קסון) - רצף המשחקים ללא ניצחון מכבי תל אביב, ועכשיו הגיע גם בלומפילד. משחק גדול, עם הרבה קהל, שחיפה עברה בקלילות יחסית.
וברור שהתנאים הסביבתיים - וספציפית הכרטיס האדום שספג אלון תורג'מן כבר אחרי חצי שעה - השפיעו. אבל גם לפניו, מכבי חיפה באה משוחררת לדרבי הזה - ואחרי תקופה של יכולת יחסית מאכזבת, היא הצליחה היום גם להנות מהמשחק ולהראות כמה כישורים התקפיים יש בארסנל שלה. דבר נוסף שחיפה הרוויחה מהמשחק הזה הם שני שחקני קישור - מחמוד ג'אבר ונטע לביא - שהתעלו, במה שיכולה להיות תוספת כוח משמעותית לקראת ההמשך.
וההמשך הוא גמר הגביע - וגם שם רובץ על הירוקים העבר. עד הערב, היא הגיעה 16 פעמים לגמר גביע המדינה - וניצחה רק בשישה מפגשים. אלא שמכבי חיפה הזאת היא יצור שונה, שמתפקד ללא קשר לסיבוכי העבר. בפעם הקודמת שהיא עלתה לגמר גביע באצטדיון טדי, היא גם ניצחה בסוף. הפעם היא תגיע לשם חזקה יותר, ולא משנה את מי תפגוש - הסיכויים איתה.
יכול להיות תוספת כוח משמעותית. לביא חוגג (מאור אלקסלסי)
בצד השני, אל לה להפועל חיפה להסתכל יותר מדי על הכרטיס האדום. ראשית, כי זה היה אדום ברור לכל מי שעיניו בראשו. אבל מעבר לכך, כי כרטיס אדום זו אף פעם לא סיבה להתפרק. קבוצות בעשרה שחקנים כבר הצליחו להילחם ואפילו לנצח, או לפחות להיראות כיריב שקול ולתת פייט. הפועל חיפה של היום לא עשתה את זה.
ויש לה נסיבות מקלות: היעדרותו של חנן ממן בוודאי השפיעה, וכך גם הכושר ההתקפי של הצמד ההתקפי המוביל שלה: מאז ה-1:5 על בית"ר בסוף ינואר, אלן אוז'בולט כבש שני שערים (אחד בליגה ואחד בגביע). אלון תורג'מן לא כבש אפילו את זה. כששלושת ה"אסים" שלך לא מגיעים, קשה מאוד להתמודד ולנצח - גם מול יריבות חלשות יותר ממכבי חיפה, אבל בטח מולה.
ובכלל, ההתפרצות המוגזמת של שחקני הפועל חיפה אחרי אותו אדום היא ביטוי לטרנד קצת מבאס אצל שחקני כדורגל: נכון, השופטים טועים, והעונה יותר מאשר בשנים קודמות. אבל זה לא מצדיק התפרצות והשתוללות כמו שהיתה אחרי ההרחקה. כרטיס אדום הוא דבר שיכול לקרות במהלך משחק, ועדיין, לקבוצה אסור להישבר. ויכול להיות שהשבירה הזו השפיעה גם על מהלך המשחק מאותה עת והלאה.
חצי הגמר הראשון נגמר במעמד צד אחד. מכבי חיפה, כצפוי, תהיה בגמר - וכעת תמתין לראות מי תחכה לה בעיר הקודש. לי נשאר רק להזדהות עם השלט של אוהדי הפועל חיפה (שנתנו היום הצגה): מודי, אני אוהב אותך. מתגעגעים.
בניגוד לשחקנים, הם הופיעו. אוהדי הפועל חיפה (אלן שיבר)