הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שרון מימר: "עזיבת בני סכנין היתה טעות. נקודה"

המאמן מכה על חטא. וגם: הסבלנות בהפועל י-ם והסוד לבחירת זרים

יגאל גולדשטיין
יגאל גולדשטיין  19.05.22 - 12:18

שרון מימר יכול היה לרשום העונה הישג גדול -  העפלה לפלייאוף העליון עם בני סכנין אחרי חמש שנים. אך הוא בחר לעזוב באמצע העונה וראה מהצד איך חיים סילבס קוצר את המחמאות. בראיון לערוץ הספורט הוא מספר מה גרם לו לקבל את ההחלטה: "הגעתי לסכנין בעונה שעברה כשהיא במקום האחרון, חודשיים לפני סיום העונה, כשלא היו הרבה שהאמינו שהקבוצה תצליח להישאר בליגה. הצלחנו לעשות רצף תוצאות טובות ולהישאר בליגה ארבעה מחזורים לסוף העונה".

"במהלך הפגרה עבדנו בשיתוף פעולה מלא", הוא ממשיך, "ההנהלה ואני ובנינו קבוצה כמעט חדשה, כשהבאנו 15 שחקנים חדשים, כולל חמישה זרים שלא שיחקו בארץ וישראלים בכירים שיצרו קבוצה חזקה עם חדר הלבשה בריא. עבדנו קשה כדי לחבר את הקבוצה כמה שיותר מהר. לשמחתי זה הצליח, וכבר במשחק הראשון ניצחנו את מכבי ת"א בדוחא. בזכות התמיכה של הקהל הצלחנו לסיים סיבוב במקום השלישי".

למרות זאת, כאמור, מימר החליט לסיים את תפקידו: "העזיבה של סכנין היתה טעות, נקודה. הייתי בתקופה מאד לא טובה ושקטה בחיים האישיים שלי ופעלתי מאמוציות. זו היתה אחת הפעמים הבודדות שפעלתי מרגש ולא ממחשבה. הקבוצה היתה במקום השישי אחרי שהיינו היחידים שעברו את המשחקים עם שלוש הגדולות והסיכוי שלנו היה מצויין לעשות פלייאוף. אני ביקשתי ללכת. רוב הזמן נהניתי מהחיבור עם ההנהלה, צוות שחקנים וכל מי שהיה קשור למועדון. נתתי הרבה כבוד וקיבלתי המון בחזרה. אני שמח לראות שהם מצליחים וחוזרים למקום שהם שייכים - פלייאוף עליון".

לאורך רב קריירת האימון שלו, הגיע מימר למועדונים שנמצאים בסכנת ירידה. "במהלך הקריירה שלי הגעתי לארבע קבוצות שהיו מתחת לקו האדום, והשארתי אותן הרבה לפני תום העונה, עם חלקן גם כמעט הגעתי לפלייאוף העליון", מסנגר מימר על עצמו, "אני בן אדם שלא מפחד מאתגרים, גם אם הם נראים בלתי אפשריים. לשמחתי, לא נכשלתי עד עכשיו במשימות שקיבלתי".

לפני כחודשיים הוא כבר הוצג  בבית"ר ירושלים, אך אז זה הסתיים בפארסה. לאחרונה קיבל פניות ממכבי פ"ת ומבני ריינה. מימר: "בכל הקבוצות שאימנתי ידעתי להתחבר לרוח המועדון ולאנשים שנמצאים במועדון. אני בן אדם מערכתי ששם את צרכי הקבוצה לפני הכל. תמיד כיבדתי וקיבלתי כבוד, בכל הקבוצות. גם כשעזבתי, אף פעם לא סגרתי דלת ולא ליכלכתי. היחסים שלי נשארו טובים ולכן תמיד אפשר לחזור לעבוד ביחד. בבית"ר עברתי תקופה מדהימה, הגעתי כשהקבוצה היתה במקום השישי והפלייאוף לא היה מובטח, והצלחנו להגיע עד המקום השלישי שמוביל לאירופה".

חלק מההצלחה של סכנין העונה היו הזרים שלה. אנטה פוליץ', איברהימה קונטה וארי מורה, אותם הביא מימר. "בעונה שעברה, כשבניתי את חדרה, החלפנו 15 שחקנים כשמתוכם הבאנו ארבעה זרים חדשים. לשמחתי רובם התחברו ותרמו להצלחה של חדרה ואחד מהם (מרמנטיני) גם התקדם למועדון גדול", אומר המאמן, "להביא זר טוב לארץ זה עניין של המון שעות של צפייה בוידאו וניתוח של השחקן. הרבה פעמים אני מגיע עד לקבוצה שהוא שיחק בה כדי לדעת על האישיות שלו וההתנהלות שלו, מרכיב שלא פחות חשוב מהמקצועי לטעמי. יש לי קשר מאד טוב עם הסוכנים והחיבור הזה עוזר להביא זרים שיתאימו לצרכים של המועדון. מבחינתי, אם פוגעים בזרים טובים, זה יכול לשנות קבוצה מקצה לקצה".

למה לא הצלחת להתקבע בקבוצה לאורך זמן?
"אם ננתח את המצב בכדורגל, נבין שקשה מאד לייצר המשכיות בגלל כל הלחץ שקיים בקבוצות היום. בודדים המאמנים שמצליחים להישאר בקבוצה לאורך שנים ולעבור תקופות פחות טובות במהלך העונה בלי להיות מפוטר. זה קורה גם למאמנים הרבה יותר ותיקים ובכירים ממני. בסופו של דבר כל מאמן רוצה להישאר בקבוצה כמה שיותר זמן ולייצר תהליך שיקדם אותו ואת הקבוצה. לראייה המקרה בהפועל ירושלים העונה, שהסבלנות שלהם השתלמה עם זיו אריה והם הרוויחו בגדול, שני הצדדים".

מה האתגר הבא?
"האמת שאפשר לתכנן המון תוכניות, אבל בסופו של דבר החיים לוקחים אותך לאן שהם רוצים. מחכה לאתגר הבא ומלא אנרגיות כדי לחזור לעשייה".