$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

פייטר עם פתיל קצר: הכירו את דניאל סונדגרן

קריש הדם שסיכן את הקריירה, התקרית עם מוציא הכדורים, המחלה ש"המציא" והפיצוץ שלפני המעבר לאריס סלוניקי. על המגן המועמד למכבי חיפה - סימן שאלה הגנתי לצד בינגו התקפי

רועי ויינברג ודניאל מקדאואל  20.06.22 - 17:38

(צפו בביצועיו של דניאל סונדגרן בנגן הווידאו שלמעלה)
היו הרבה דברים מוצלחים במכבי חיפה של 2021/22. מהבלמים, דרך שלישיית הקישור ועד להתקפה, החבורה של ברק בכר הייתה קבוצה מוצלחת במיוחד שזכתה באליפות, עשתה קמפיין מכובד באירופה והייתה מרחק דו-קרב פנדלים (בו שיחקה עם השוער השלישי) מקוואדרופל היסטורי. אך אם יש עמדה אחת בה הרגישו עשרות אלפי האוהדים בסמי עופר כי היא נדרשת לשיפור, הרי שמדובר במגנים.

ראיין סטריין ומיקאל אלפונס, מגנים זרים, הגיעו ולא הצליחו להשתלב בתוכניות של ברק בכר. אלפונס הגיע בינואר בעוד סטריין הגיע בסוף יוני, ועכשיו הקבוצה מתקרבת להחתמת מגן בשלב מוקדם במיוחד של החלוןכשנראה כי דניאל סונדגרן הוא אולי המבטיח ביותר בשורת המגנים שברק בכר הנחית בכרמל.

הסיפור של סונדגרן מתחיל ברקע שלו. בעונה האחרונה הוא היה שחקן הרכב באריס סלוניקי, שסיימה במקום השלישי בליגה היוונית הנחשבת לחזקה יותר מהישראלית, לפחות לפי דירוג הליגות של אופ"א. בגיל 31 הוא מגיע אחרי שנים ארוכות ככדורגלן והופעת בכורה בנבחרת השבדית. אז מי הוא השחקן החדש שמכבי חיפה כל כך רוצה להחתים?

במילה אחת, פייטר. סונדגרן אמנם סומן מגיל צעיר, כבנו של שחקן נבחרת שבדיה לשעבר גארי סונדגרן, אך הקריירה שלו לא התרוממה. הוא גדל בא.י.ק סולנה, עבר בין כמה קבוצות קטנות בשבדיה וחזר אליה ב-2016. שנה לאחר מכן הוא אובחן עם קריש דם בריאותיו - אירוע בריאותי שיכול לסיים את הקריירה שלו, ובמקרה קיצוני גם את חייו.

"אמרו לי שאני לא אוכל לשחק כדורגל יותר", הוא אמר לאחר הפציעה. "היה לי קשה מאוד עד שהצליחו למצוא פתרון. שמעתי על שחקן הוקי שהתמודד עם הפציעה הזאת וחזר לענף אגרסיבי יותר. היום אני לוקח מדללי דם וזריקות כל ערב ששומרות עליי כרגיל, ולכן אני יכול להמשיך לשחק. אני לוקח את הזריקות כל לילה ומרגיש כרגיל, אני רגוע על המגרש".

אחרי האירוע הזה, ועונה ארוכה בה לא שיחק, סונדגרן פרח מחדש. בוב דילן אמר פעם שברגע שאין לך שום דבר, אין לך שום דבר לאבד, וזה אולי מה שמאפיין גם את סונדגרן עצמו. הוא הפך לשחקן הרכב בא.י.ק, זומן לראשונה לנבחרת בגיל 30 (אחת הבכורות המבוגרות בהיסטוריה של הנבחרת השבדית) ושיחק לראשונה בהצלחה בחו"ל, באריס סלוניקי ממנה הוא מגיע למכבי חיפה.

פייטר זאת תכונה מעניינת מאוד בכדורגל. מצד אחד מדובר בשחקן שיתן הרבה בשביל הקבוצה, מישהו שימשוך כדור במשך שתי דקות על דגל הקרן אם צריך או ירד לגליץ'. מהבחינה הזאת, נראה שמכבי חיפה רק תרוויח. סונדגרן שחקן הגנה טוב בסך הכל, היה משמעותי באריס סלוניקי ששמרה על שער נקי בחלק גדול ממשחקיה וספגה 28 שערים ב-36 משחקים בליגה. הוא עובד קשה, יגיע לכדורים ויכול לשמור על כושר גבוה במשך 90 דקות.

מצד שני, "פייטריות" עלולה להתפרש גם כאגרסיביות. סונדגרן היה מעורב במספר תקריות מכוערות מאוד עם השנים, כאשר למשל דחף מביא כדורים במשחק חוץ בליגה היוונית. "הוא התחיל להגיד דברים מלוכלכים וזה השפיע עליי, אז דחפתי אותו. זה נראה רע יותר בסרטון. זה פשוט עלה עליי, אתה אדם שונה ברגע שאתה על המגרש. יש לך הזדמנות אחת בחיים ואסור לוותר עליה מרגע הפתיחה", אמר סונדגרן שהתייחס לתקרית שזכתה לביקורת ביוון.

הוא קיבל ביקורות על תיקולים אגרסיביים ואף פספס משחקים מול יריבות גדולות, כמו אולימפיאקוס, בגלל צהובים מצטברים, כשלאורך הקריירה שלו הוא צובר בממוצע מעל ל-6 כאלו בכל עונה. השילוב הזה של הפתיל הקצר יכול להיות משמעותי, ולמעשה לא הצליח להפרד מקבוצותיו בצורה מוצלחת לאורך השנים.

הוא היה אהוב במיוחד בא.י.ק, במיוחד אחרי הסיפור המרגש בו כמעט איבד את חייו, אך חזר לשחק כדורגל. אחרי שנים אהודות בקבוצה, בהן נבחר למגן העשור, הוא עזב בפיצוץ לאחר שלטענת המועדון המציא מחלה ולא עקב אחרי הנהלים של הקבוצה בכל הקשור לשחקנים חולים או פצועים. הוא בעצמו טען שהייתה חוסר הבנה ושהוא רצה להמשיך לשחק, אך א.י.ק. הייתה אטומה בעניין.

"אחרי הרבה דברים שאנחנו לא רוצים לפרסם בחרנו להתפצל, אנחנו עצובים מאוד", אמר המנהל הספורטיבי של סולנה. "לא הצלחנו למצוא שפה משותפת ולכן לא פתרנו דברים, זאת פרידה עצובה במיוחד לכל המעורבים. היו כמה אירועים שהובילו אותנו לפרידה הזאת, אנחנו רוצים להשאר מחוברים כקבוצה, ההתנהלות שלו הפכה את זה לבלתי אפשרי". השבדי הואשם בחוסר מקצועיות ובכך שלמעשה המציא מחלה כדי לשמור על עצמו לפני המעבר לאריס סלוניקי, ועזב בפיצוץ.

הבעיות האלה ליוו אותו גם באריס. בתחילת דרכו באריס ראינו את הבעיות האלה חוזרות על עצמן, לאחר שמצא את עצמו מוקפא ע"י הקבוצה, לא שיחק ולא קיבל שכר. "המאמן שונא אותי. אני מרגיש כמו רוח רפאים, אני לכוד. קשה לי בתור מי שלא מכיר את השפה. היו בעיות עם המשכורת באריס. המצב מחורבן, לא היה שום הסבר. הוא לא אמר לי למה אני לא משחק. זאת הייתה שנאה אישית. לאריס היו 77 מאמנים ב-3 שנים, בערך, אז זה עוד יכול להשתנות", אמר.

"בשבדיה כל שחקן רוצה להפוך את חבריו לקבוצה לטובים יותר, אבל כאן חושבים רק על עצמם. רק להבקיע ולא למסור אחד לשני. אני צריך לבנות את עצמי". אריס רצתה לחתוך אותו, אבל סונדגרן נלחם ומצא את עצמו מחדש בקבוצה. אחרי שנים על הספסל היווני הוא הפך לשחקן חשוב בהרכב.

"הוא התרגל לסביבה החדשה בסופו של דבר אחרי זמן ממושך", אמרו ביוון. "הוא מסתדר בסגנון הגנתי יותר, מקבל סיוע ומצליח לשחק בקבוצה בה השחקנים חושבים אחד על השני. האוהדים אוהבים אותו, אני לא יודע אם הקבוצה תנסה לשמור עליו".

יש כאן מספר סימני שאלה, בעיקר מבחינת ההסתגלות לסביבה זרה, אך חשוב לזכור שאריס הייתה הפעם הראשונה בקריירה בה סונדגרן יוצא משבדיה, וכעת נראה כי הוא בדרך לישראל. הוא מגיע למאמן שבחר להחתים אותו ולמכבי חיפה, קבוצה חזקה ויציבה הרבה יותר מאריס סלוניקי. ולכן, למרות פתיל קצר ומספר סימני שאלה, התרומה המקצועית שלו גדולה.

והכדורגל? נתחיל בהגנה
הגנתית, מדובר בשחקן טוב. הוא אמנם לא הרשים בכל הנוגע למאבקי הגובה וזכה ב-56% מהם בעונה האחרונה ביוון (לעומת 66% של מיקאל אלפונס בשורות הירוקים), זאת כשהוא נמוך יותר מסטריין (1.81 מ') או אלפונס (1.81 מ') עם 179 ס"מ מכף רגל ועד ראש. כמו כן, המיקום שלו במצבים נייחים לוקה בחסר והוביל למספר לא מבוטל של שערים כנגד קבוצתו העונה.

מעבר לכך, הוא אגרסיבי במיוחד וכזכור מקבל בממוצע מעל ל-6 כרטיסים צהובים בעונה. כמו כן, לעיתים הוא עושה את הפעולות הלא נכונות במאבקי קרקע ומוביל לעבירות שעלולת להרגיש במעט את האוהדים בסמי עופר.

בכל הנוגע לגיוון בעמדות, השבדי שיחק את מרבית הקריירה שלו (88%) בצד ימין של ההגנה, אך לעיתים תופקד גם כמגן שמאלי וכשנדרש לכך אף שיחק כקשר ימני של הקישור - תפקיד אותו יכול למלא היטב עם התכונות ההתקפיות הטובות שלו.

התקפית? מסתמן בינגו
מבחינה התקפית, שילוב היכולות שלו מעורר אופטימיות. סונדגרן דייק ב-38% מכדורי
הרוחב בעונה הקודמת, יודע להרים תוך כדי תנועה ולמסור כדורי רוחב ועומק, על הקרקע ובאוויר, כשאת אלו הוא יודע להכניס גם מחצי המגרש שלו. יש לו יכולת כדרור טובה מאוד והוא משמעותי גם בהצטרפות למרכז המגרש בהנעת הכדור, תכונה שראינו מחוסה רודריגס ולעיתים גם מסטריין, כשזה עוד שיחק. מעבר לכך, לסונדגרן יכולת להשתמש בצורה טובה מאוד בשתי הרגליים שלו - דבר שיוסיף גיוון להנעת הכדור של האלופה.

בקבוצה כמו מכבי חיפה, שתשחק כפייבוריטית בישראל ואוהבת להניע את הכדור, זה משמעותי. הוא ממעט לכבוש, אך במשחקים בודדים היה מעורב מאוד בהתקפה והצליח להפוך את היתרון המספרי בחצי המגרש של היריבה לקטלני. זאת למשל ב-1:5 של אריס על פאנטוליקוס או במשחק מול סלטיק במוקדמות הליגה האירופית ב-2018/19.

באופו כללי, הוא אמור להיות שדרוג משמעותי ביחס לאלפונס, סטריין ובאופן כללי עבור ההגנה הירוקה. התסריט האופטימי ביותר מראה שחקן טוב משניהם, בעוד בתסריט הפסימי ביותר, הרגש עלול להוביל לפיצוץ מוקדם. כך או כך, במידה ויחתום רשמית, יהיה מעניין מאוד עם השבדי הנמרץ על קו ימין בסמי עופר.