נילס בוהלין הוא אחד האנשים שהעולם חייב לו תודה. בוהלין חתום על המצאת ופיתוח חגורת הבטיחות בעלת שלוש נקודות החיבור שהוצגה לראשונה במכונית סדרתית ב-13 באוגוסט 1959 והותקנה במכונית מתוצרת וולבו שנשלחה למכירה בסוכנות בעיר קריסטנסנד בצפון המדינה. או אז בעצם החלה מדיניות המאבק של היצרן השבדי בפצועים והרוגים בתאונות דרכים ואותה מדיניות מיושמת עד היום בכך שהפטנטים הבטיחותיים שמפותחים בוולבו אינם נרשמים כבעלי זכויות שימוש סגורות ובלעדיות וזאת הסיבה שאותה חגורת בטיחות שבוהלין הצטלם איתה (בתמונה) הפכה להיות חלק אינטגרלי מכל מכונית שמיוצרת בעולם.
בטיחות פאסיבית חשובה
נהוג לדבר היום על כל אותן מערכות בטיחות אלקטרוניות חדשניות ועל אותן מצלמות ועל אותם חיישנים שמשמשים לנו עיניים ואוזניים ובמקרים מסוימים לוקחים שליטה על המכונית ומצילים אותנו מתאונה. אבל בבסיס של כל המכוניות נמצאת הבטיחות הפאסיבית שקשורה (תרתי משמע) לשלדה ולפלטפורמה של המכונית.
חגורת הבטיחות הצילה עד היום למעלה ממיליון בני אדם ממוות בטוח ומיליונים רבים אחרים מפציעות קשות. לצידה נמצאת כמובן השלדה של המכונית שהופכת להיות משוכללת וחזקה יותר בזכות שימוש בחומרים מיוחדים שמקשיחים אותה ואפשר להוסיף לרשימה הפאסיבית גם את כריות האוויר השונות שמונעות פגיעה נוספת. מערכות הבטיחות של החגורה השתכללו עם השנים ובמקום עגינה קשיחה לשלוש נקודות קבועות, יש כבר מנגנונים אינרציאליים, מוצחנים וקדם מותחנים שמכינים את הנוסע למצב של הידוק חגורה רגע לפני החבטה וההתנגשות, אבל עם כל הכבוד, החגורה ההיא נמצאת עדיין בבסיסו של כל רעיון.