הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

משבר השבבים עדיין כאן

עוד לא חלפה הסערה הטכנולוגית שמשביתה חלקים נרחבים בתעשיית הרכב. אבל האם יש אור בקצה המנהרה, ומתי נראה אותו?

בועז קורפל
בועז קורפל  06.06.22 - 12:17
(צילום: Getty)
(צילום: Getty)

תגיות: משבר השבבים

בחודשים האחרונים נדמה כי העולם מתחיל לחזור לעצמו במובנים רבים מהמקל הענק בגלגלי החיים שהגיע בדמות וירוס קורונה. אכן, כמו בישראל גם במדינות רבות בעולם הולכות ההגבלות ונעלמות אם כי בזהירות ובחשש מסוים תוך שהעולם פוקח עין לכיוון מזרח אסיה, משם הגיעה ההתפרצות הראשונה ואין עדיין סימנים מעודדים כי סין כבר סיימה את המשבר שלה בעצמה. ולמרות זאת, האווירה בתעשיית הרכב מתחילה להשתנות ויצרניות רכב ממשיכות את תכנית הפעולה שלהן, תכניות שהותאמו למציאות בגלל מחסור ברכיבים ומכלולים, בעיות בשרשראות אספקה ומחסור קריטי בכוח אדם בצווארי בקבוק שתוקע את התהליכים כולם. אז האם השמחה מוקדמת מדי?

המחסור עוד כאן
יש שיאמרו שאפשר לנשום קצת יותר ברווחה ולהתחיל להחזיר לשולחן תכניות שנגנזו לפני שנתיים או שלוש אבל יש שסבורים אחרת ומצביעים בלי היסוס על התקלות הקיימות ועל כך שמפעלי המוליכים למחצה (ע"ע שבבים) עדיין לא שבו לכושר ייצור מלא ואי אפשר לספק את הדרישה העצומה בעיקר בגלל הכמות הקיצונית של רכיבים שכאלה במכוניות חשמליות שהעולם דוחק אליהן ללא הרף. על פי תחזיות מסוימות, החזרה לפעילות בדרך לכושר ייצור מלא מתחילה עכשיו והייצור ישוב לעצמו בקיץ 2022, אולם במקומות אחרים האופטימיות עדיין זהירה ויצרנים מדברים על התאוששות בלבד כאשר המועד המשוער לחזרה לכושר מלא יהיה רק ברבעון הראשון של 2023.

הקשר בין הקניינים של חברות הרכב לבין יצרניות המכלולים נמשך 24/7 וכל מנה של מכלולים שמיוצרת נשלחת ישירות למפעלים ולא נכנסת בכלל לאחסנה כי תהליכי הייצור מתעדכנים מידי יום ביומו. מנהל חברת Bosch, מהמובילות בעולם בייצור מכלולים אלקטרונים למכוניות אמר לאחרונה בראיון לתקשורת באירופה שהוא לא רואה את הפעילות חוזרת למתכונת מלאה לפני תחילת 2023 ויש לזכור כי המכלולים שהם מייצרים נשלחים למפעלי הרכב, מורכבים שם ורק לאחר מכן המכוניות נשלחות ליעדן וזה אומר שהקצב האידיאלי לאספקת מכוניות עדיין לא כאן.

משולש האינטרסים
לסוגיה יש שלושה צדדים ולכל צד יש את האינטרסים שלו. הראשון הם יצרני הרכב שמנסים לשדר אופטימיות, הצד השני הוא של יצרני המכלולים ואלה הרבה פחות אופטימיים ואילו הצד השלישי הוא הצד הפוליטי של המשלות והמדינות בהן נמצאים מפעלי הרכב ואלה הכי פחות אופטימיים. תעשיית הרכב בארה"ב מעסיקה את הממשל האמריקאי והם השלימו מחקר מהיר לגבי שחרור פקק השבבים והתוצאה של הבדיקה איננה מעודדת כלל. לדברי הממשל האמריקאי מדובר רק בתחילת 2024 והביקוש למכוניות חשמליות לא מאפשר לעומס להשתחרר. אחד הלקחים החשובים ביותר שנלמד באירוע הזה הוא התלות במפעלי השבבים ממזרח אסיה. מדינות אירופה מתכננות להשקיע סכום דמיוני של 43 מיליארד יורו בשנים הבאות להקמת מפעלי שבבים ואחת המדינות המובילות בהשקעה הזאת היא ספרד שתשקיע 12 מיליארד יורו לטובת תעשיית הרכב המקומית שנמצאת בבעלויות שונות ובעיקר של סטלנטיס, פולקסוואגן ותאגיד רנו-ניסאן.

ומה המשמעות של כל זה בתרגום לייצור מכוניות באירופה? היצרנים הגדולים ימצאו את עצמם עם ייצור של פחות מכוניות בשנה הקרובה ולפי הערכות של אנליסטים בתחום הרכב, מדובר במיליון עד מיליון וחצי מכוניות פחות בתאגידי פולקסוואגן, סטלנטיס, פורד ואחרים.