לקראת הפורמולה 1: הקרקס הסיני

המסלול בשנחאי הינו מהטובים בין המסלולים המודרנים הן באתגר לנהג ולקבוצות והן ביצירת מאבקים

משה פינצ'בסקי  13.04.18 - 17:57

תגיות: עולם הרכב

תחילת כתבה

1. אני אוהב יחסית את המסלול בשנחאי משום שהצליחו לשלב בו מספר אלמנטים מודרניים שמצליחים לייצר אתגר נהיגה לנהגים מחד וגם מאפשרים למכוניות המודרניות הבעייתיות להיאבק בקרבה פיזית מאידך. האלמנט הבולט ביותר היא פנייה 13 המשופעת עם זווית שפיעה חיובית בולטת כמו במסלול אובלי. השיפוע מאפשר למכונית העוקבת לבחור קו שונה במקצת מאשר של המכונית שמלפנים, ובכך לשמור על המהירות מבלי שההצמדה נפגעת יחסית. הפנייה הזאת שמובילה לישורת הארוכה בסבב, תורמת רבות לאפשרות של עקיפה בין מכוניות עם ביצועים דומים.

אלמנט חשוב נוסף וחמקמק ביותר, הוא האיזון בין רמת ההצמדה האווירודינמית הנדרשת לבין רמת האחיזה המכאנית שהאספלט מקנה. הישורת הארוכה מחייבת את הקבוצות להפחית גרר ואת ההצמדה וזה גורם לכך שהמכוניות תלויות באחיזה המכאנית שלהן, יותר מכרגיל וזה תמיד דבר שתורם ליכולת להיאבק בקרבה פיזית. בין אם זה מירוץ בתנאים משתנים כגון 2006 או על יבש כמו ב 2011.

2. צמיגים
בפעם הראשונה העונה, פירלי בחרו לעשות את הדבר שדיברתי עליו כבר זמן מה. בחירת הצמיגים הינה בין צמיגים שונים למדי. האולטרה סופט, הסופט והמידיום. כלומר ישנה קפיצה יחסית משמעותית בין צמיג הדירוג – האולטרה סופט לצמיגי המירוץ - הסופט והמידיום. המסלול בשנחאי שוחק יחסית ומחייב יותר מעצירה אחת, אבל כאן מדובר בבעיה נוספת לקבוצות. כאשר מאפייני הצמיגים כה שונים, כמו בין האולטרה סופט לסופט, כיוונון הרכב הופך לבעיה מסובכת יותר מהרגיל ונדרש איזון עדין שיאפשר למכונית להיות מהירה מספיק על שני סוגי הצמיג. מכונית שתכוון לביצועים אופטימליים על סוג צמיג אחד, עשויה לסבול מאד על הסוג האחר. בשל קשיי העקיפה בזמנים המודרניים, כמעט ולא נתקלנו בהופעות כפי שפרוסט או סנה נהגו לתת בשנות השמונים והתשעים על צמיגים שונים. פרוסט במיוחד נטה להתפשר על הביצועים בדירוג לטובת הביצועים במירוץ ואילו סנה ידע לשמור על צמיגים מעבר לאורך החיים המתוכנן שלהם. בבחריין ראינו את מרצדס מנסה להפתיע עם עצירה אחת, רק בכדי להיתקל בפטל מצליח להחזיק מעמד הרבה מעבר לצפוי.

בל נשכח שכל הקבוצות המובילות לא פספסו את האסטרטגיה של המילטון בבחריין, בה הוא בקלות עבר את המקצה השני של הדירוג על הצמיג הבינוני, הפחות רך ואני מצפה שעוד נהגים ינסו זאת בלי קשר לעונשים. ההפרש של שלושת הקבוצות הגדולות מקבוצות מרכז הגריד, מאפשר לנהגים שלהן לעבור יחסית בבטחה את המקצה השני על צמיגים קשים יותר ופחות מהירים בדירוג. המחיר הינו רק הזינוק עצמו והמהירות בהקפה - שתיים הראשונות, כאשר הצמיג הקשה יותר מתחמם לאט יותר. אם נהג יכול להיות מדורג יחסית בחזית הגריד, אזי הסכנה להסתבכות בזינוק מוגבלת והיתרון של טווח, חסכון בעצירה ואפילו ביצועים עדיפים לאורך הסטינט, עשויים להיות עדיפים. המסלול בשנחאי בהחלט שוחק וככזה נוטה לתרכובות הצמיגים הקשות אפילו בהקפה אחת.
המסלול בשנחאי היה באופן קבוע "מוגבל צמיג קדמי שמאלי". זה אומר, שהחוליה החלשה מבין הצמיגים הייתה הצמיג הקדמי שמאלי שנאלץ להתמודד עם שתי פניות ארוכות (הראשונה ו-13) בהן מירב הלחץ הוא עליו ולאורך זמן. באופן מעניין, המעבר בשנה שעברה לצמיגים רחבים יותר, גרם לצמיגים האחוריים לסבול יותר ולהיות המגבלה במהלך המירוץ, אם כי בתנאים משתנים. נאלץ לחכות ולראות מה יקרה השנה, אבל מרצדס כבר גילו שהם נוטים לתוצאות הטובות ביותר על הצמיגים הקשים יותר ובהתאם בחירת הנהגים בלינק שבכותרת. ייתכן שהבחירה הזאת תשחק מאד לטובתם במירוץ מבלי לשלם מחיר יתר על המידה בדירוג שכן כאן מגיע מזג האוויר...

3. מזג האוויר
הדירוג צפוי להיות בתנאים משתנים ואז מירוץ יבש! מעבר ליכולות הנפלאות של המילטון וורשטאפן על מסלול רטוב, שני דברים נוספים עשויים לקרות. הראשון הוא שהפשרה שהקבוצות תצטרכנה לעשות תהיה בין סטאפ למירוץ יבש לבין לדירוג רטוב וזה באופן הפוך להיגיון עשוי להיות פחות חריף מאשר פשרה בין סטאפ לדירוג יבש למירוץ יבש. מדוע? משום שבשנים האחרונות הקבוצות נוטות יותר ויותר פשוט לכוונן את המכוניות לסטאפ היבש למירוץ עם המינימום שינוי הנדרש בכדי שהמכוניות תהיינה נשלטות על רטוב (זה אומר לרב - רק הגבהה מינימלית של גובה המכונית ומינימום שינויים נוספים). אם היה מדובר במסלול בו העקיפה קשה מאד, אזי ייתכן שהיו קבוצות שמהמרות על יתרון בדירוג, באמצעות סטאפ דירוג מלא, ומאבק הישרדות במירוץ, אבל עם הישורת המאסיבית בסין, זה לא נראה בר קיימא. כך יוצא שהכשרון של הנהגים לנהוג דירוג רטוב עם סטאפ יבש הופך לקריטי וכאמור, למדנו כבר מי הכוכב של מצבים כאלה.

הדבר השני שדירוג רטוב יגרום, הוא ביטול יתרון הכוח של מרצדס ופרארי על הרדבול. על מסלול רטוב האחיזה של המכונית וכשרון הנהג הם הקובעים. במצב כזה, אפילו נהג כשרוני מאחת מקבוצות מרכז הגריד, עשוי להנות מדירוג גבוה, בזכות מזל, תזמון וכמובן בעיות למובילים.

אם גם הדירוג וגם המירוץ יהיו רטובים, אזי רב הניתוחים האלה עפים אל מחוץ לחלון ונשארנו עם הכשרון של הנהגים (שוב) והתאמת המכוניות. אם המירוץ יהיה בתנאים משתנים, אזי צריך לזכור שמסלול מתייבש (ירוק) הינו שוחק במיוחד לצמיגים, שכן אין שאריות מיקרוסקופיות של גומי על הקו הנכון, ואין את "גולות" הגומי מחוץ לקו, אבל מצד שני, ככל שהצמיג רך יותר, כך הוא מגיע לטמפרטורות העבודה שלו יותר מהר ובקלות על מסלול קר יחסית.

4. דירוג הקבוצות
בסיכום המירוץ בבחריין כתבתי שנאלץ לחכות לסין בכדי לראות את הדירוג האמיתי, שכן התוצאות בבחריין ובאוסטרליה נראות מבלבלות. במידה והסופ"ש בסין יהיה לבסוף יבש כולו, נזכה לכך וכולי תקווה שדירוג ביצועי הקבוצות יהיה צמוד ככל האפשר. במידה והגורם של גשם ייכנס למשוואה נוכל להנות מהביצועים של הנהגים, אבל שוב יישאר סימן שאלה מעל הביצועים היחסיים של הקבוצות.

מרצדס ניצחו בכל המירוצים בשנחאי מאז התקנות של 2014, אם כי בשנה שעברה נעזרו במזל של תזמון העצירה הראשונה יחד עם מכונית הבטיחות. סבסטיאן פטל ניצח כאן רק פעם אחת, אי שם ב 2009, בעוד המילטון ניצח כבר 5 פעמים, יותר מכל נהג אחר ובהפרש ניכר.

אם אמרנו שדירוג הקבוצות קשה לקריאה, כך גם ההתאמה שלהן למסלול הזה. אם נבחן את המאפיינים של בחריין, אוסטרליה וברצלונה (אימוני טרום העונה הקרים), הרי שייתכן שמרצדס הינה המכונית המתאימה ביותר, בשל שילוב הפניות המהירות יותר במסלול זה (פניות 1, 7, 8 ו 13). מאידך גיסא, על מסלול שוחק וביבש, ייתכן שהבעיה שהופיעה אצלם בבחריין על הצמיג הרך ביותר (שמאבד ביצועים לאורך הקפת דירוג), תחזור שוב ותאפשר לפרארי ורדבול להפתיע בדירוג.

מאחורי שלושת הגדולות צפויה מלחמת עולם. בשל דרישת המהירות בשנחאי, ייתכן שהאס שוב תוביל את קבוצות מרכז הגריד, אבל במצב גשום באמת שאנחנו בקזינו. אם הייתי צריך להמר במצב כזה, הייתי הולך עם אלונסו, למרות שעל יבש הסיכויים שלו פחותים משמעותית. שיהיה לנו סופ"ש מרתק ומפתיע לפחות כמו בבחריין!