אם הזנקה מחודשת 16 הקפות לסיום, לא מצליחה להעיר מירוץ משמים, אז מה נותר להגיד? שלום ולא להתראות למסלול קטלוניה בברצלונה. באותה הזדמנות נעניק גם ציון נכשל ל FIA בניסיון לייצר פורמולה שתאפשר מירוץ צמוד פיזית בין מכוניות עם ביצועים דומים, שלא לדבר על עקיפות. אלא שכל זה משני לשני הנוק אאוטים שחולקו בנדיבות בסופ״ש בברצלונה. נגמרו המליצות לתיאור ההשפלה של פרארי על ידי מרצדס. אפילו ורסטאפן ברד בול סיים לפניהם. הנוק אאוט השני היה של המילטון לבוטאס, על הסטירה שהפיני נתן לו בלקיחת הפול פוזישן וחלימה על אליפות.
חמש תוצאות רצופות של 1-2 למרצדס הם הישג ללא אח ורע בפורמולה 1. לא משנה כמה הקבוצות האחרות נכשלות, התפקוד של מרצדס פשוט מדהים. לא היתרון בביצועים, אלא רמת הביצוע. היו כבר למרצדס תקופות עם יתרון אפילו גדול יותר בביצועים, היו גם קבוצות אחרות עם יתרון ענק, אבל לבצע חמישה מירוצים רצופים של 1-2 זה תפקוד קבוצתי ברמה היסטורית.
כתבתי אחרי באקו שבוטאס הכריז על התמודדותו על האליפות מול המילטון ואז כתבתי שלדעתי הוא לא יצליח. נראה שהיחסים ביניהם לא קשים כמו שהיו עם רוזברג ולכן מרצדס מאפשרים להם לסגור את העניין על המסלול. הזינוק והעצירה לצמיגים די מכריעים בין הנהגים. הזינוק הוא עניין שבו המזל מהווה חלק גדול ולכן ההשפעה של הנהגים מינורית ומכאן גם היכולת להכריע ביניהם. ההכרעה תגיע מהיכולת של הנהגים להוציא את המקסימום מעצמם לאורך כל העונה ופה אני לא רואה את בוטאס מצליח לעשות זאת מול המילטון. רוזברג הצליח ב-2016 (אפשר להתווכח על כמה מזל היה לו- לדעתי מעט ביחס לחוסר המזל שהיה לו בעונות האחרות) ואז נגמר לו הכוח. צריך להבין מה נדרש כדי לנצח את המילטון. לא מספיק סופי שבוע טובים, אלא אסור שיהיו גרועים, כי גרוע אצל המילטון כמעט לא קורה וגם אז זה מסתיים בתוצאה טובה יחסית. מעבר לזה יש את המירוצים בתנאים משתנים שיגיעו ועוד לא ראיתי את בוטאס מככב בכאלה. אם רמת התפקוד של הקבוצה תמשיך כפי שהיא, בוטאס יידרש להיות נהג טוב יותר מהנהג הטוב ביותר.
אי אפשר בלי להתייחס לפרארי. אומרים שהכשלון מזכיר את 2016. לי הוא מזכיר דווקא את 1991, כשפרארי חרכו את המסלול באימוני החורף ואז סנה ומקלארן נעלמו להם כשהתחילה העונה (וכמובן ויליאמס צצה כאתגר הגדול). יהיה הכשלון גדול ככל שיהיה, המבחן של פרארי הוא לא להתפרק, אלא ללמוד ולהשתפר. להבין איפה טעו, ברמה התכנונית, בסימולציה, בבנייה וכיוצ״ב. הקבוצה צריכה ללמוד ולהבין. לפרק ולהחליף רק יהרוס עוד יותר, אבל זה מה שהיסטורית קרה הרבה שם והדרישה לדם חזקה באיטליה ובקרב האוהדים.
מבחינה תכנונית רעיונית, עד כמה שאני מסוגל להעריך מתוך מה שגלוי ופורסם, פרארי הימרו יתר על המידה על קונספט אווירודינמי שהפחית את ההצמדה בתמורה להפחתת הגרר ומכאן שיפור בתצרוכת הדלק. משהו בחישובים הכה סבוכים לא עובד ונראה שהסיבה העיקרית היא אי יכולת להפעיל מספיק כוח הצמדה על הצמיגים בכדי שיגיעו לטווחי הפעולה הנכונים במהירות ובעקביות הנדרשים. היסטורית קיים כלל אצבע במירוצים שאומר שמכונית מהירה היא מכונית מהירה בפניות ולא בישורות. אדריאן ניואי בהחלט חסיד, אבל זה עניין עדין. פרארי למשל נהנו מאחת מהעונות הדומיננטיות ביותר ב-2004, עם מכונית שהייתה חבילה מושלמת עם צמיגי הברידגסטון המיוחדים שהוכנו עבורה ושבין היתר נתנו עדיפות דווקא בישורות. צריך להבין שמדובר בהבדלים דקים, אבל מהותיים. בכל אופן, במסלול בברצלונה הוכח סופית שהקונספט של מרצדס עדיף וייתכן שאפילו של רד בול.
אני חייב גם להתייחס לזינוק של פטל וההימור שלו בפנייה הראשונה. מצד אחד, נהג מירוצים חייב לקחת סיכונים ולהמר, במיוחד כאשר זה היה הסיכוי היחיד כנראה להוציא משהו מול מרצדס במירוץ הזה. מנגד, להיות בקו החיצוני בכניסה לפנייה הראשונה בברצלונה עם שלוש מכוניות לרוחב, זה לא הימור עם סיכוי טוב. בלשון המעטה. באמת מדהים ששלושת המכוניות יצאו ללא פגע ואפילו לא יצאו מתחום המסלול. בכל מקרה נראה שפטל כבר נמצא במצב המנטלי של ״הכל או כלום״ וזה לא הוכיח את עצמו בעונות הקודמות.
המרוויח הגדול מהבלגן בפרארי הוא ורסטאפן. זו מתחילה להראות כמו עונת הבנייה של ורסטאפן ורד בול לכיוון איום על האליפות. ברור שהצד הטכני של רד בול והונדה הוא המכריע, אבל ורסטאפן מפגין השנה מצב מנטלי שונה מבעבר. ייתכן שזה כי אין לו באמת מתחרה מבית, אבל הדבר החשוב הוא שזה קורה. נהיגה ברמה הגבוהה ביותר ללא טעויות. ככה בונים קמפיין לאליפות.
רנו
בוטאס. מרצדס טסה לאליפות
מאחורי שלושת הגדולות התפתח מאבק קשה, אבל שוב עם קושי לבצע עקיפות על המסלול. מאגנוסן ניצח אותו עבור האס, אבל לא לפני קרב קשוח דווקא מול בן קבוצתו, שעלה לגרוזן ביוקר. הקבוצה הזאת לא מסוגלת להוציא מהנהגים שלה את מקסימום הנקודות האפשרי אלא אם שטיינר יתחיל לשאת איתו אקדח.
גם מקלארן המשיכו להראות לרנו מאיפה המנוע שלהם משפריץ שמן, סאיינז הצליח להוציא תוצאה יפה, אבל נוריס נתקל במציאות של הפורמולה 1 שנקראת אין עקיפות ובסטרול. חשוב מאד לבריאות של הפורמולה 1 שמקלארן תחזור להיות כוח מוביל.
ההפתעה מבחינתי בברצלונה הייתה טורו רוסו. היה ברור שבמרכז הגריד כל קבוצה או נהג שיוציאו את המקסימום יתקדמו מאד, אבל עדיין הופתעתי מהקבוצה ומהנהגים. בכלל, העונה היו כמה מירוצים בהם קוויאט הפתיע אותי לטובה. כך היה בבאקו ובמיוחד בברצלונה. עד כדי כך שכמעט נתתי לו את נהג המירוץ, אבל בסופו של יום, חייבים לתת להמילטון את הכבוד המגיע לו על איך שניצח את בוטאס במהלך המירוץ.
מי שמצוי בצרות עוד יותר מפרארי, הם רנו. נכון שגם אלפא רומיאו נכשלו בברצלונה, אבל רנו נכשלים סדרתית. אני לא מבין איך הם נפלו ככה דווקא בברצלונה. הקונספט האווירודינמי והחוזק של השלדה שלהם אמורים היו לתרום בברצלונה, אבל משהו לא עובד. לזרוק את זה על הצמיגים נשמע כתירוץ, אבל יש בזה אמת. כיצד זה קורה להם על המסלול המוכר מכולם, לא ברור. כואב הלב.
ואם כואב הלב, אז הגענו לויליאמס. הקבוצה הגיעה למירוץ בברצלונה במצב בו הייתה אמורה להגיע למבחני טרום העונה שם. כואב, אבל לפחות עכשיו הם יכולים להתחיל לעבוד. הם ישארו מאחור, אבל יוכלו לעבוד על סגירת הפערים. במקביל השמועות על החלפת קוביצה הולכות ומתגברות. אני לא יודע מה האלטרנטיבות של הקבוצה (לאטיפי?) אבל הם חייבים שני נהגים שמסוגלים לדחוף עכשיו את הקבוצה קדימה בפיתוח ובמירוצים ועד עכשיו קוביצה לא היה כזה.
לסיום אחזור לפרידה מהמסלול של ברצלונה. המסלול לא אשם. הפורמולה אשמה. המסלול בברצלונה כולל בתוכו כמה רצפי פניות ופניות בודדות מהמאתגרים ביותר בעולם, אלא שהמכוניות המודרניות אינן מסוגלות עדיין לשמור על קרבה פיזית ביניהן, במיוחד על מסלול שכזה. כתבתי בפתיחה שה FIA (וליברטי) נכשלו השנה בניסיון לייצר מכוניות שמסוגלות להתחרות יותר קרוב האחת לשנייה. חייבים לחקור את זה לעומק בכדי שהניסיון הבא, ב-2021 או לפני כן, יצליח.
כמו כן, המסלול המחליף בהולנד – זנדוורט, הינו מסלול, שעם כל ההיסטוריה שלו והאהבה שלי לגרסתו המלאה והמסוכנת, פשוט לא מתאים לפורמולה 1. אני לא מדבר על התשתיות החסרות (כשראיתי את המוטור הום החדש של רד בול חלפה במוחי רק מילה אחת: דראקריס), אלא שהמסלול עצמו צר מדי. מקסימום לפורמולה 3. אפילו המכוניות של ה DTM מתקשות להתחרות שם בקרבה פיזית, שלא לדבר על עקיפות. הישורת הראשית כיום היא בקושי חצי מהישורת המפוארת המקורית ובלי הפנייה המהירה שהובילה אליה ועם אותו רוחב, שהיה בעייתי כבר בשנות השבעים והשמונים. נקווה שלא יהרסו את מה שנשאר מהמסלול הזה בניסיון להתאימו. נקווה גם שהעונה הזאת לא תמשיך ככה.
איך עוקבים אחרינו:
https://www.facebook.com/carworld5/
פייסבוק
https://www.instagram.com/sport5_car/
אינסטגרם
https://twitter.com/car_world5
טוויטר
https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=7266&docID=299634
חדש: "עולם הרכב" מעכשיו גם בוואטספ שלכם!