לקראת אוסטריה: הבית של מקס

הדומיננטיות של מרצדס תבחן בגראן פרי האוסטרי

משה פינצ'בסקי  28.06.19 - 17:48
מקס ורסטפן במקצה האימונים באוסטריה (צילום: Getty)
מקס ורסטפן במקצה האימונים באוסטריה (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

תחילת כתבה

לפני שנה החום הכבד ברד בול רינג גרם לבעיות למרצדס ולנצחון מפתיע של ורסטאפן במסלול הפרטי של קבוצתו מול קהל כתום גדול. היה זה אחד המירוצים הטובים והמפתיעים בעונה שעברה וניתן רק לחלום על מצב כזה העונה משתי סיבות: החלפת הצמיגים לדקים יותר והיתרון העצום של מרצדס.

 

אמנם מזג האוויר צפוי להיות חם מאד (יש לזכור שכמו בספא, גם בהרים האוסטריים עשוי להיווצר גשם מקומי מפתיע), אבל הצמיגים הדקים יותר העונה עמידים יותר לתופעת ה Blistering (שלפוחיות) מאשר הצמיגים של שנה שעבר וניתן היה לראות במירוץ האחרון בצרפת שגם כאשר המרצדס סבלו מהבעיה, היא לא האטה אותם.

 

קיים ניסיון להחזיר את הצמיגים של שנה שעברה (הפחות דקים), שכל מטרתו הינה פגיעה בעליונות של מרצדס. לשם כך נדרשת הסכמה של 7 מהקבוצות כך שאני די בטוח שמרצדס יכולה לחסום את זה אם היא רוצה, אבל עצם הרעיון הוא בושה וחרפה לספורט. כל הקבוצות התנסו בצמיגים הדקים בעונה שעברה כולל בשלושה מירוצים וכולל בכל האימונים לעונה הזו. אמנם שינוי בצמיגים אינו נחשב לשינוי בתקנות ופירלי יכולה לבצע אותו מיידית, אבל זה אחד הדברים הכי לא ספורטיביים שאני יכול לחשוב עליהם.

 

פירלי מביאים לאוסטריה את תרכובת האולטרה סופט משנה שעברה כתרכובת הרכה, את תרכובת הסופט משנה שעברה כתרכובת הביניים ואת תרכובת המידיום משנה שעברה כתרכובת הקשה. בחירות הנהגים מצביעות על כך שבכל קבוצה יש חלוקה של בדיקת תרכובת הביניים והקשה בין הנהגים, אבל נראה לי שלפחות שלושת הקבוצות הגדולות תנסנה שוב לעבור את Q2 על צמיגי הביניים בכדי לזנק איתם, משום שהצמיגים הרכים פשוט לא יכולים להחזיק מעמד בזינוק למירוץ עם מיכל דלק מלא.

אז מדוע בכלל העליונות של מרצדס תבחן במסלול הרדבולרינג? ובכן, המסלול בגרסתו המודרנית, בנוי למעשה משלוש ישורות שמחוברות בשתי פניות איטיות ומחלק אחרון עם פניות יותר מהירות, אך מעטות וקצרות. כלומר הדגש במסלול זה הוא על יכולת ההאצה בישורות למהירות גבוהה ואז בלימה מאוחרת וחזקה לפניות האיטיות. לכאורה, בדומה לקנדה, יש פה פתח לאפשרות שפרארי יוכלו לתת פייט למרצדס, אבל יש כאן לפחות שתי נקודות שצריך לזכור. הראשונה היא שבכל זאת החלק האחרון של המסלול כולל לפחות 3 פניית מהירות שמחייבות רמת הצמדה אווירודינמית גבוהה יותר מאשר בקנדה. הנקודה השנייה הינה שמרצדס העונה הצליחו לפתח יתרון דווקא בפניות האיטיות ולא מדובר ״סתם״ בחבילה אווירודינמית עם יותר הצמדה, אלא ישנן טענות שמרצדס (וגם רדבול) משתמשת במערכת מתלים קדמית מתוחכמת שביחד עם הכנף הקדמית והאביזרים האווירודינמיים של הבלמים הקדמיים, יוצרת העברה של נקודת איזון הכוחות האווירודינמיים לקדמת המכונית כאשר הגלגלים מופנים בזווית גדולה יותר בפניות האיטיות. כלומר בפשטות, המכונית נכנסת יותר בקלות לפניות האיטיות בהיגוי יתר קל בעוד היא נשארת ניטרלית בפניות המהירות יותר.

 

פרארי כבר העבירו את הפוקוס שלהם מהאליפות העונה למציאת הבעיות של המכונית שלהם, הסיבות והפתרונות, בכדי שיוכלו לעבוד יותר בבטחון על המכונית של שנה הבאה. לצורך זה המירוץ בצרפת היה ניסוי די כושל, אבל הם ממשיכים באוסטריה עם חלקים חדשים.

 

יש תחושה ברד בול ששביעות הרצון בתחילת העונה מהתחרותיות היחסית במעבר להונדה, פגה ובמקומה יש איזו עמידה במקום במירוצים האחרונים. ורסטאפן מספק עד עתה את העונה הכי מרשימה שלו לעניות דעתי ולכן תשומת הלב מתמקדת בפייר גאסלי שלא מצליח להתחבר למכונית של רד בול ולהפגין את היכולות שהפגין אך לפני שנה בטורו רוסו. למזלו אין לרד בול כוכב עולה בקנה בכדי להחליפו ולכן הוא בטוח יחסית כרגע.

 

כל תחזיותי בנוגע למרכז הגריד מתבדות. הקבוצות קרובות ביותר בביצועים וכל דבר קטן הוא make or break לסופ״ש של הקבוצות. למרות זאת ברור שעל אליפות דרג ב תאבקנה מקלארן ורנו. השאלה היא האם הם יוכלו לעבור את Q2 על צמיגי הביניים, כי מי שיזנק על הסופט לא יגיע רחוק (ראו גאסלי בפול ריקאר). ניתן לעקוף ברדבולרינג ולמי שיזנק על הצמיגים הרכים לא יהיה איפה להתחבא במירוץ. מקלארן כנראה יובילו את מרכז הגריד אבל רנו באמת דוחפים חזק בכדי לסגור את הפער ולפחות לחזור להיות קבוצה מספר 4.

 

הקבוצה שהכי סובלת מעניין הצמיגים היא האס שהפכה להיות בדיחה במירוצים. שטיינר צריך לנער שם את כולם ולשים את הפוקוס על הביצועים במירוץ. שיבחרו רק צמיגים קשים יותר וינצלו את כל הסופ״ש בכדי לכוונן את המכונית כך שתעבוד עם הצמיגים הבינוניים והקשים. זאת דרך אגב גם דעתי לגבי ויליאמס אם כי להם יש חסרון גדול בהרבה לגשר.

 

אלפא רומיאו פתחו את העונה יחסית חזק, אך התדרדרו בביצועים בדירוג ומשם קשה להם לתקן. בצרפת היה ניתן לראות את התוצאות ההפוכות בין רייקונן לבין ג׳יובנצ׳י בדירוג לעומת המירוץ. קימי הצליח לתקן במירוץ הרבה דווקא בזכות אי ההצלחה בדירוג והיכולת לזנק על הצמיג הקשה. יש פה שיעור חשוב.

 

טורו רוסו נמצאים באותה בעיה כמו אלפא רומיאו. כלומר: הם מסוגלים לכוונן את המכוניות לתוצאות טובות יחסית בדירוג (אולי לעבור את Q2 על הצמיגים הרכים) אבל אז הם יזנקו עם התרכובת הרכה. זו ״מלכודת דבש״ שעל מסלולים בהם ניתן לעקוף, עדיף לעניות דעתי לא ליפול לתוכה. הקבוצה עם ההבנה הטובה ביותר של הצמיגים בדרך כלל היא רייסינג פוינט, אבל להם אין מספיק ביצועים על הצמיגים הקשים יותר בכדי להחזיק מאחוריהם את הקבוצות האחרות. אולי באוסטריה הם כן יצליחו לסיים בעשירייה הראשונה.