המזל הולך עם האמיצים, או המילטון. אני לא מזלזל חס וחלילה בביצועים שהפגין לואיס במירוץ (הרחבה בהמשך), אבל למרות שביום שישי, מרצדס היו מהיחידים שניסו את הצמיג הקשה, עדיין, אף אחד לא דמיין שהצמיג יציג תקרת ביצועים אחידה ובלתי משתנה בטווח של חמישים פלוס הקפות!!! אחרי האימונים ביום שישי הנהגים והקבוצות דיברו על כל אסטרטגיה בין שתי עצירות לארבע! גשם בלילות בין שישי לשבת ולראשון, שמרו את המסלול ירוק יחסית ואת ביצועי ואורך חיי הצמיגים בסימן שאלה. איש, כולל פירלי, לא תיאר לעצמו שורשטאפן יוכל לעשות 66 הקפות תחרותיות יחסית על סט צמיגים קשים, אבל באופן אירוני, מקס שהסתבך עם לואיס בזינוק, היה המדד (יחד עם ריקארדו, שזינק על הקשים) של מרצדס והמילטון, שאפשר להם להמשיך עם ההימור על הקשים עד לניצחון.
המירוץ במקסיקו הבטיח הרבה (ארבעת הראשונים סיימו בתוך 6 שניות), אבל אכזב ברגע האמת. שאלו אותי בצפייה המשותפת בפאב (חפשו קבוצת "פורמולה 1" בפייסבוק), מי נהג המירוץ שלי ואחרי שגמגמתי "המילטון", תיקנתי ואמרתי, שהצמיג הקשה של פירלי הוא המנצח האמיתי. הצמיג קבע תקרת ביצועים די שווה לכל המכוניות בחוד ללא שחיקה ניכרת וכך המילטון שביצע סטינט של 47 הקפות על הצמיגים הקשים, יכול היה לקבוע הקפות דומות לפטל, בוטאס ואפילו לקלר, שהיו על צמיגים קשים גם כן, אבל טריים בעשרות הקפות! תראו את טבלת ההקפות המהירות במירוץ ומתי הן בוצעו...
אין ספק שמדובר בנהיגה מרשימה של המילטון, אבל גם ורשטאפן הצליח עם מכונית לא פחות פגועה לקבוע זמנים תחרותיים עם צמיגים בני למעלה מחמישים הקפות, לאחר שהחליף את הצמיגים כבר בהקפה החמישית! ללא ספק הם הפגינו נהיגה שקולה שומרת צמיגים (למרות שורשטאפן היה צריך לבצע גם הרבה עקיפות). בכל מקרה, נראה לי שהמילטון מעדיף לאין ערוך את הניצחון במקסיקו ללא אליפות על זכייה באליפות ממיקום נמוך כפי שהיה בשנתיים האחרונות.
פרארי זינקו למירוץ 1-2 וסיימו 2-4, כך שכאן אמור להגיע הקטע של הביקורת על איך שוב הם הצליחו לחלץ הפסד ממלתעות הניצחון, אבל זו פשוט ביקורת קשה מדי ולא הוגנת, שכבר שמעתי מהאוהדים. מה שקרה דומה למקרים שמישהו לא נכנס להחלפה, מוביל, מפסיד זמן, אבל מרוויח עצירה תחת מכונית בטיחות ומנצח.
פרארי ומרצדס פיצלו את הנהגים שלהם בין אסטרטגיית שתי עצירות (שאמורה הייתה להיות מהירה יותר!) עבור הנהגים המובילים: לקלר והמילטון ואסטרטגיית עצירה אחת עבור הנהגים מאחור: פטל ובוטאס. ההבדל היה שמרצדס לא פחדו לשים את המילטון קודם על הצמיג הקשה ואז להחליף כשצריך בעוד שפרארי בלי ניסיון על הקשה, העדיפה למשוך כמה שיכלה עם הצהובים ולדחות את הקשים. למרצדס יש עדיפות והעדפה של התרכובות הקשות. ככל שעבר הזמן המציאות התגלתה. הצמיגים הקשים מאפשרים סטינט ארוך בהרבה מבלי לאבד ביצועים. להגיד שזה נדיר יהיה מובן מאליו. מדוע פרארי לא חיקו את מרצדס? כי זה לא היה צפוי ועבור סטינט ביניים עם עצירה נוספת בסופו עדיף לקחת את הצמיגים המהירים יותר. הטעות היחידה שלהם הייתה שהכניסו את לקלר מוקדם בתגובה לעצירה של אלבון.
שארל לקלר
וורסטפן. עליונות על המסלול
המונוגסקי
שמעתי רבות את הסטטיסטיקה העגומה של לקלר שמתוך 5 הפול פוזישן שלו מאז חופשת הקיץ, הוא הצליח לנצח רק בשני מירוצים. ובכן, יש שקרים, יש שקרים גסים ויש סטטיסטיקה. האמת הלא נעימה לטיפוזי היא שלפרארי יש יתרון אמיתי רק בדירוג. במירוצים יש להם שני יתרונות יחסיים: המיקום על הגריד והמהירות בישורות, אבל בכל פרמטר אחר הם נופלים לא רק ממרצדס, אלא אפילו מרד בול. לאורך זמן, מצב כזה אכן היה אמור לאפשר להם נצחונות רבים יותר (ובל נשכח שבסינגפור פטל ניצח), אבל בניגוד ליפן, ברוסיה מכונית הבטיחות הוירטואלית בגלל הפרישה של פטל, דפקה את לקלר ופרארי ובסינגפור פרארי הפתיעו את עצמם עם עוצמת האנדרקאט של פטל. אז די כבר עם הבכי. מספיק יש לנו את ההתבכיינות של מרצדס ורד בול על המנוע ה"לא חוקי" של פרארי וכולם שכחו בתוך עונה וחצי את ה"Party Mode" של מרצדס מ-2014 ועד 2017. ארבע שנים שמרצדס עושים צחוק מיתר היצרנים ואז פתאום פרארי משווים בשנה שעברה ומובילים השנה וזה אומר שהם בטוח מרמים. לא ייתכן שהעליונות הגרמנית (בעצם בריטית להזכירכם) הסתיימה. אחרי סוצ'י, גארי אנדרסון (שקשה להאשים כאוהד פרארי), עשה מספר השוואות של פרארי ומרצדס בסוצ'י בין 2018 ו-2019 ודי הפריך את הטענה לאיזו קפיצת מדרגה לא הגיונית בכוח של פרארי. לצערי הכתבה רק למנויים.
אם נשים בצד את סיפור הצמיגים הקשים, הרי שהגיבור / אנטי גיבור / רשע (סמנו כראות עיניכם) של הסוף שבוע היה מקס ורשטאפן. ראשית יש לומר שמבחינת מהירות, טרם נמצא מחליף ראוי לריקארדו שיכול להתקרב אפילו למקס. הבן אדם משמיד את בני קבוצתו. הבעיה היא שאחרי חופשת הקיץ משהו בשיקול הדעת שלו השתבש. ייתכן שהקפיצה בתחרותיות של פרארי והדעיכה של רד בול דחפו את ורשטאפן לקצה ושם קורות טעויות ותאונות, א-ב-ל, מה שקרה במקסיקו הוא בעיה של אגו. מקס היה על המגבלות ובזון שאפשר לו בדירוג לנצח הן את מרצדס והן את הפרארי ה״אימתניות״. נכון שבהקפה השנייה ב-Q3, הוא לא היה חייב לשפר, אבל הכל קרה בתוך שניות והקבוצה בטח לא יכלה / רצתה להודיע לו על הצהוב ולבטח על כך שאין צורך לשפר זמנים.
בוטאס התרסק ביציאה מהפרלטדה (ממש היכן שריקארדו רודריגז נהרג באימון החופשי לפני מירוץ 62) ובמקום התנופף רק דגל צהוב אחד ומערכת האזהרה בתא הנהג של מקס לא פעלה. כל נהג ״שהשתן לא משכשך בראשו״, היה אומר סליחה, פספסתי, מוריד את הראש ומקווה שיוותרו לו או שיתנו לו עונש קל (פסילת ההקפה הבעייתית). זה לא הסגנון של העילוי ההולנדי. הוא חייב היה להתרברב במסיבת העיתונאים שהוא ראה את התאונה ולא האט! במילים אחרות: "השתין לבריכה מהמקפצה תוך נפנוף לשלום למציל". נהגי המירוץ ברחבי העולם ובמיוחד הצעירים ביניהם לומדים לטוב ולרע ממה שקורה בפורמולה 1. בדיעבד, ורשטאפן יצא בזול.
ניקו הולקנברג, רנו
קימי רייקונן
מקס הזועם
לפני המירוץ השתעשעו רבים מ״מבקשי טובתו״ באיזו פנייה ואת מי יכסח מקס בהקפה הראשונה. בליבי הייתי בטוח שהורנר עשה שיחה ארוכה איתו והסב את תשומת ליבו לעובדה ״המשנית״ שעדיין יש לו את המכונית הטובה ביותר כנראה במירוץ. הייתי בטוח שורשטאפן יתן מירוץ לפנתיאון נוסח אוסטריה, אבל התבדיתי. מקס לא ויתר והתנגש עם המילטון, התדרדר לאחור ואחר כך יצר מגע עם בוטאס, חטף פנצ’ר ונאלץ לנסוע על 3 גלגלים לפיטס ולהתחיל במסע המפתיע למיקום השישי לאורך 66 הקפות על הצמיגים הקשים. דרך אגב, ורשטאפן לא נענש על דבר במירוץ (כולל עקיפה ברורה של רייקונן מחוץ למסלול). תבינו איזה פספוס! אני בטוח שמקס יכול היה לנצח את המירוץ או לכל הפחות להיות בחוד ולאיים. אין מנוס מהקלישאה שהאויב הכי גדול של מקס הוא עצמו. בכל אופן, הוא מכניס ה-מ-ו-ן עניין ו"אנרגיה" לפורמולה 1.
אי אפשר לדבר על הזינוק מבלי להתייחס לתנועה האגרסיבית של פטל לכיוונו של המילטון בזינוק לאורך הישורת לפני הפנייה הראשונה. המילטון מצידו אמר שפטל הסתכן בתאונה מאסיבית במהירות גבוהה, כשכל הטור מאחוריהם. פטל מצידו אמר שלא ראה את המילטון במראות ועל כך אוסיף שזה נכון בוודאות, מהסיבה הפשוטה, שלואיס היה כבר לצידו... חשוב לשים לב שישורת הזינוק אינה ישרה, אלא למעשה בעלת עיקול קל שמאלה ואז ימינה. גם לפיתול הזה יש תרומה מסויימת מבחינת מיקום המכוניות לרוחב המסלול. בכל מקרה, אני בהחלט מאמין לסבסטיאן שהוא פשוט ניסה להיכנס לספליסטרים של לקלר. ייאמר גם לזכותו של פטל, שהוא לא נלחם עם שארל בפנייה הראשונה וזו אולי נקודת אור לאוהדי הסקודריה.
גם מאחורי שלושת הגדולות, המירוץ הוכרע בזכות הצמיגים. ברגע שמקלארן הימרו על הצמיגים הרכים בכדי לעבור ל Q3, הם גזרו על עצמם מסע ייסורים במירוץ וזה היה ברור עוד לפני שהתגלה המצב לגבי צמיגי הביניים והקשים. כמובן שהשחרור המוקדם של לנדו בעת החלפת הצמיגים לא תרם לו, אבל סאיינז פשוט לא הצליח לעשות דבר דווקא עם הצמיגים הקשים והתדרדר לאחור. נראה שמקלארן כיווננו את המכונית שלהם יתר על המידה לדירוג לאחר שביום שישי ושבת נראה היה שלא יהיה שימוש בצמיגים הקשים.
לעומת מקלארן, רנו נראו נורא בדירוג, אבל כיווננו את המכונית למירוץ. אסטרטגיה עדיפה לטעמי, אבל רק הקבוצה יכולה לדעת מה היתרונות והחסרונות שלה בכל מצב. ריקארדו זינק על הצמיגים הקשים ועשה סטינט ארוך של כחמישים הקפות תחרותיות. אמנם הוא לא הצליח להקדים את פרז, גיבור מקסיקו, אבל עדיין הציג נהיגה ראויה לציון.
לא היה צריך להיות מומחה בכדי להמר שרייסינג פוינט ופרז ינסו ללכת על עצירה אחת בלבד ובוודאי שלא ינסו את הצמיגים הרכים בכדי לעבור את Q2. עדיין, פרז הוא נהג טקטי מהמעלה הראשונה ומסוגל לשמר צמיגים באופן מעולה. ריקארדו סגר עליו והמאבק ביניהם היה ההיילייט של המירוץ, אבל יתרון המהירות של הרייסינג פוינט בישורת אפשר לפרז לסיים כבסט אוף דה רסט וכנהג המירוץ לטעמי. ואמוס צ'קו!
טורו רוסו נראו נהדר במשך כל הסוף שבוע והפתיעו לטובה, אבל בהחלט סבלו מהימור של הקבוצה על שתי עצירות. כפי שדשנו כבר לעיל, האימונים הצביעו על האסטרטגיה הזו כעדיפה והמכוניות נראו נהדר ועברו על הצמיגים הרכים את Q2. כמו אצל מקלארן, התשלום היה במירוץ. גאסלי שהיה אחד מגיבורי הסוף שבוע לאחר שסבל קשות מבעיות בטן, אך הצליח לספק את הסחורה על המסלול, הצליח גם לסיים תשיעי, אבל קוויאט שהפגין ביצועים טובים לא פחות, ניסה עקיפה "גבולית" על הולקנברג בפנייה האחרונה וחטף עונש שהוריד אותו בחזרה אל מחוץ לנקודות.
איש הקרח
אלפא רומיאו נראית לא טוב וגיובנצ'י שוב אינו מאיים על רייקונן, אבל קימי בקושי איים על סיום במקום העשירי וזה כאשר שתי המקלארן בבעיות. הנחמה היחידה היא שהאס פשוט הולכים מדחי לדחי. הנהגים כבר צוחקים בראיונות. עד כמה האס במצב גרוע? ראסל בויליאמס ניצח את גרוז'ן במירוץ. נכון שהסיפור הגדול היה הצמיגים והם הבעיה של האס, אבל גם אני הייתי יכול להיות נהג פורמולה 1, אלא שיש לי בעיה עם ראיה, כשרון, מהירות תגובה וכו'.
חוץ מסיום מותח, היה חסר משהו נוסף במקסיקו וזהו פתרון לשאלת מועד אישור התקנות המהפכניות ל-2021. יש לי תאוריה שהמירוצים המוצלחים יחסית העונה, גרמו למעורבים להוריד את מפלס הלחץ על התיקון הגדול והבסיסי של 2021, אבל צריך רק כמה מירוצים משעמים בכדי שזה יתפוצץ ובל נשכח את הנושא המכריע – כסף, שהוא לא תלוי מיידית במירוצים טובים או גרועים. המועד האחרון כרגע, לאישור התקנות החדשות, הוא עד סוף החודש, אז צפו לטורנדו באוסטין.