$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

גראן פרי בקצב אחר

בברזיל נפתחת באופן לא רשמי עונת 2020

משה פינצ'בסקי  15.11.19 - 08:30

תגיות: פורמולה 1

מרצדס והמילטון זכו באליפויות השנה בצורה דומיננטית למרות שהיו הרבה מירוצים בהם רד בול ופרארי נאבקו על הניצחון. עתה נותרו להכרעה המיקומים הסופיים של הנהגים (מי יסיים שלישי) ומי תהיה הקבוצה החמישית וכו׳. כל זה לא מפחית מרמת העניין והכיף שהמירוצים הפתוחים האלה עשויים לתת, ובמיוחד במסלול אינטרלגוס האהוב עלי במיוחד.


השנה הכרתי קבוצות חדשות של אוהדי הפורמולה 1, שבחלקם הינם חדשים לתחום ומלאי שאלות כרימון. זה הזכיר לי שחשוב לתת סקירה היסטורית (למרות שזה נראה לעיתים כטרחנות), משום שהקונטקסט ההיסטורי הוא מהדברים החשובים בכל תחום ספורט וכך גם בפורמולה 1. הותיקים בודאי יזכרו את הניצחון המרגש של סנה ב-91 או את אחד מהרגעים המדהימים כאשר האליפות של 2008 הוכרעה בהקפה האחרונה באינטרלגוס לאחר שמאסה כבר ניצח, אבל המילטון הצליח לקחת את האליפות, ממש בפניות האחרונות! אשר על כן, התאמצתי ואספתי את המירוצים שניתן לראות (זה דינמי ומשתנה – מה שקיים עלול להיעלם ומה שאין עשוי להופיע) עליהם אוסיף קצת היסטוריה לפני שנצלול למירוץ שלפנינו.


מירוץ 72

מירוץ 76

מירוץ 77

מירוץ 79

מירוץ 91

מירוץ 92

מירוץ 93

מירוץ 94

מירוץ 95

מירוץ 97

מירוץ 98

מירוץ 99

מירוץ 2000

מירוץ 2001

מירוץ 2002

מירוץ 2003

מירוץ 2004

מירוץ 2005

מירוץ 2006

מירוץ 2007

מירוץ 2008

מירוץ 2012

מירוץ 2014

מירוץ 2015

מירוץ 2016

מירוץ 2017

מירוץ 2018


מסלול אינטרלגוס (נקרא גם על שם קרלוס פאצ'ה, נהג העבר הברזילאי) נחנך בשנת 1940 על אדמות ביצה בין שני אגמים קטנים (ומכאן שמו). שימו לב למסלול בצילומים המוקדמים הללו משנות השישים או להשוואה הזו של ישורת הזינוק סיום. האדמה הרכה נעה ושוקעת ולכן בכל שנה, סבב הפורמולה 1 מגיע ומגלה פני מסלול חדשים עם בליטות ושקעים במקומות שונים. המסלול המקורי אירח את הפורמולה 1 משנת 1971 ובאופן רשמי מ-1973 ועד 1980 ונחשב מיד לאחד הטובים והקשים בסבב. המסלול המקורי היה באורך כולל של 7.959 ק"מ לעומת 4.3 ק"מ כיום. היקף המסלול החיצוני גבוה ומורם בהרבה מהשטח הפנימי של המסלול והפרשי הגובה הללו מאפשרים עד היום לראות מהיציעים ומהפיטס את כל יתר המסלול. למי שמכיר את המסלול המודרני, הרי שהמסלול העתיק התחיל על אותה ישורת זינוק, אך הפנייה הראשונה נשארה באותו הגובה של הישורת ולא צנחה דרך פניית ה"הסנה-אס" המוכרת. הפנייה הראשונה והשנייה במסלול הישן נחשבו לשתיים מהפניות הקשות והמסוכנות בפורמולה 1 בכלל. היה מדובר במסלול סופר מהיר, בסגנון האוסטרייכרינג (הגרסה המקורית של מסלול הרדבול-רינג באוסטריה), אך עם שילוב של קטע מפותל וטכני בתוכו המוכר לנו גם כיום. נקודת עניין נוספת היא שכיוון המסלול במה שכיום היא הישורת השנייה היה הפוך.


המסלול חזר לסבב בשנת 1990, לאחר סדרה של קיצוצים פיזיים קשים אך מחוייבים בשל הבטיחות. פנייה 1 ו-2 הישנות לא יכלו לעמוד בתקני הבטיחות המודרניים, שכן המכוניות היו עשויות לקחת אותן במהירויות המתקרבות ל-300 קמ"ש וללא שטחי מילוט ובטיחות מספקים. למרות האכזבה על אובדן אחד מהמסלולים המדהימים בעולם, גם על המסלול המודרני חזינו בכמה מירוצים טובים ביותר. הזכרתי את 91 ו-2008, אבל מעטים יכולים לשכוח את הבלאגן של 2003 או המירוץ האחרון של שומאכר בפרארי ב-2006.


ובחזרה ל- 2019 הרי שהמסלול המודרני מהווה אתגר מיוחד ולא פשוט לקבוצות. מבחינת מאפייני המסלול ניתן לחלק אותו באופן די ברור לשני חלקים: החלק המהיר מפנייה 13 ועד פנייה 4 או אפילו עד פנייה 6 והחלק הטכני האיטי (האינפילד) שמתחיל באמת בפנייה 7 (שהיא בעצם ההתהדקות של פנייה 6) ומסתיים בפנייה 13. שימו לב שהחלוקה הזאת אינה תואמת במדוייק לקו הזינוק סיום ולסקטורים מבחינת מדידת הזמנים. 


החלק הראשון מתאפיין בשתי ישורות די מהירות, עם DRS. הפנייה הראשונה היא האיטית ביותר בחלק זה ומשלבת זוית שפיעה שלילית יחד עם ירידה חדה לכיוון הפנייה השנייה. רוחב המסלול מאפשר לשתי מכוניות להיות שם צד לצד, אבל קו המירוץ חותך את הפניות ואם לא נזהרים, מסיימים כמו ורשטאפן ואוקון בשנה שעברה. הפנייה השלישית (הקורבה דו סול) הינה הפנייה הארוכה ביותר במסלול וביחד עם יתר הפניות השמאליות (המסלול נגד כיוון השעון) מוטל רב העומס על הצמיג הקדמי ימני. החלק הזה מצריך הצמדה נמוכה יחסית ומתלים קשיחים יחסית.


החלק השני של המסלול הינו טכני ומפותל מאד, אך עדיין עם שינויי גובה משמעותיים, וזויות שפיעה שמתחלפות במהלך הפניות מחיוביות לשליליות. החלק הזה מצריך הצמדה גבוהה ומתלים רכים וסופגים יחסית. כלומר, ההיפך מהחלק הראשון והאיזון שכל קבוצה יכולה למצא במכונית שלה בין שני החלקים, יקבע את התחרותיות. עדיין צריך לזכור, שבמירוץ, בניגוד לדירוג, חשוב שלמכונית תהיה מהירות מספיקה בכדי לאפשר עקיפות בישורות או להתגונן מהן.


המשותף לשני החלקים הוא פני המסלול המשובשים, שמחייבים קווים מאד יצירתיים בכדי לאזן בין מהירות לבין שמירה על הצמיגים. פירלי הביאו השנה את שלושת התרכובות הקשות ביותר, שתואמות את שמות קטגוריות הצמיגים, כך שהרכים אכן סופט, הביניים הם מידיום והקשים הם תרכובת הארד. זה אמור לאפשר לנהגים להתחרות בקרבה פיזית יותר זמן מבלי לשחוק את הצמיגים, אבל מוביל לאסטרטגיה של עצירה אחת.


בחירות הנהגים:


ניתן לראות כי נהגי מרצדס ומקלארן בעלי העדפה לתרכובות היותר קשות יחסית לנהגי הקבוצות האחרות. לאורך העונות האחרונות מכוניות המרצדס נטו לביצועים טובים יותר על התרכובות הקשות ובהחלט צפוי שמרצדס יעברו את המקצה השני של הדירוג על צמיגי הביניים, אבל כל טעות על סט של הרכים בדירוג עשויה להיות עבורם יקרה. כמו כן, צריך לזכור שתרכובת הסופט של הרכים, אינה כה רכה ועשויה לאפשר סטינט ארוך ותחרותי יחד עם עצירה אחת. השאלה היא מה יהיו הפרשי הביצועים והשחיקה של התרכובות ואת זה הקבוצות תגלנה בשישי ושבת.

האקלים

כמתבקש באיזור של אגמים, מזג האוויר באינטרלגוס אינו צפוי וכמובן שעשוי להכניס (את ה) אלמנט נוסף של בלגן. כרגע מזג האוויר צפוי להיות נעים עם סיכוי לגשם בשישי ושבת, אך יבש בראשון. אם אכן הגשם יגיע רק בשישי ושבת, זה ידחוף את הקבוצות לעבור את הדירוג עם סטאפ למירוץ יבש, אך בלי לדעת לעומק את הביצועים והשחיקה של כל תרכובת ולהמר במירוץ. ראינו הפתעות כאלה במקסיקו. חובה גם להזכיר כי מאפייני המסלול המשובש יחד עם שינויי הגובה, יוצרים במצב של גשם, בעיית ניקוז אקוטית, שבקלות גורמת למכוניות תופעת Aquaplaning מסוכנת, אפילו לאורך הישורות (פרוסט 1993) או בפניות (2003). 


כפי שכתבתי לעיל, הקבוצות הגדולות יכולות להתחיל לערוך ניסויים לקראת העונה הבאה, מאחר ולא צפויים שינויים מהותיים במכוניות או בצמיגים. השאלה היא מה יש להן מוכן. מרצדס ידעו כבר ממזמן שהאליפות היא שלהם ובין נהגיהם (למי שמאמין שבוטאס בכלל היה עם סיכוי). יהיה מעניין לראות מה מרצדס יציגו, או יבחרו שלא לגלות ולבחון בסתר. יהיה גם מעניין לראות האם המילטון ינמיך מרמת הביצועים שלו, לאחר עונה כל כך דומיננטית. לפי אוסטין, ממש לא.


סקודריה פרארי

נקודת העניין החמה ביותר תהיה ככל הנראה רמת הביצועים של פרארי פוסט ההבהרות של ה FIA לגבי המנועים. ב COTA היו לפרארי תירוצים שונים לגבי הסיבה שביצועי התאוצה והמהירות המירבית, לא היו עליונים יחסית למרצדס ולרדבול, אבל העלייה הארוכה מפנייה 13 אל הישורת ועד לפנייה הראשונה, תהווה מבחן חשוב למה קורה וקרה כאן. חשוב להדגיש שרמת ההצמדה האווירודינמית (וכמובן הגרר הנלווה) משפיעה על הנתונים האלה לא פחות מכוח המנוע, אבל אפשר יהיה לבחון את הביצועים היחסיים באותו חלק שני ואיטי במסלול בכדי לקבל תחושה בדומה לספא. אם לפרארי יש יתרון כוח הוא אמור להציג את עצמו במהירות בישורות ובזמנים של סקטור 1 ו-3 לעומת הסקטור השני הטכני.


ידוע כבר שלקלר יחליף למנוע חדש ויקבל עונש של הורדת מיקומים על הגריד. כמה? תלוי בדיוק מה יוחלף, אבל זה יהיה לפחות הורדה של 10 מיקומים. זו הזדמנות לפרארי לנסות מנוע חדש וחדיש (ספפיקציה חדשה), אבל השאלה כמובן, אם יש אחד כזה מוכן, שכן, בל נשכח, ניסוי כזה לא היה מתוכנן. כמו כן, המאבק על המקום השלישי בדירוג הנהגים פתוח לגמרי בין נהגי הפרארי לורשטאפן, אז אולי שארל ירצה ללכת על בטוח.


רד בול הם מבחינתי הסוס השחור ואולי אפילו הלבן של סוף השבוע בברזיל. לקבוצה יש הבנה מדהימה של כלל הגורמים לביצועים שלהם ובאינטרלגוס השימוש בצמיגים לדעתי יכריע. בנקודה הזאת יש לרד בול יתרון הרבה פעמים במירוץ עצמו והיתרון שלהם בבלימה עשוי לאפשר למקס לתקוף מאחור לא בשונה כל כך מאוסטריה. אלבון מצידו ממשיך עונת חלום שלקחה את הקריירה שלו מכיוון משני אל קצה החוד.


מאחורי שלושת הגדולות תגיע מקלארן, שנהגיה אמנם הימרו על הצמיגים הקשים יותר, אבל המכונית שלהם נמצאת בדרגת ביצועים בראש מרכז הגריד. באופן ברור. בקבוצה כבר מתחילים לפרסם תוכניות גדולות לעתיד, אבל זה חלק מהיתרון שהם יצרו לעצמם.


רנו, טורו רוסו ורייסינג פוינט ינסו להתחרות עם מקלארן על ניצחון מאחורי שלושת הגדולות. הביצועים צמודים וכל דבר קטן ישפיע. אם מזג האוויר יהתל והמירוץ יהיה הימור, רב הסיכויים שפרז ורייסינג פוינט יפגעו נכון, אבל זה באמת כבר בלתי צפוי לחלוטין.


הקבוצות הסובלות הן כמובן האס, אלפא רומיאו וויליאמס. משום מה בהאס הרימו ידיים מהמכונית הנוכחית. אני מקווה בשבילם שהם הבינו את הבעיה ושהיא אכן לא פתירה אלא עם מכונית חדשה לחלוטין. באלפא רומיאו יש אווירת אי וודאות לגבי עתיד הקבוצה וההכרעות שם לא יעשו על המסלול. בויליאמס המצב קשה באמת פיננסית (כולל מול הספונסרים) ומדובר על מאבק הישרדות עד ל ״תור הזהב״ העתידי שמובטח לקבוצות הקטנות החל מ 2021, אבל שלמעשה יגיע כמה שנים מאוחר יותר.


כך או כך, מתוכננת צפייה משותפת. לפרטים חפשו קבוצת ״פורמולה 1״ בפייסבוק. מקווה לפגוש אותכם!