$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קינג לואיס

לא פעם אחת, אלא פעמיים המילטון הוכיח בברזיל מי הטופ דוג בפורמולה 1

משה פינצ'בסקי  16.11.21 - 15:00
לואיס המילטון (צילום: Getty)
לואיס המילטון (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

איזה סופש לפנתיאון המילטון נתן. להתמודד עם זינוק מקצה הגריד במרוץ הספרינט ולהצליח לעקוף עד למקום החמישי ואז לזנק עשירי הודות לעונש החלפת רכיב המנוע ולנצח?!? לפני הזינוק בראנדל שאל את מאסה אם הוא חושב שהמילטון יכול לנצח ומאסה ענה שלסיים על הפודיום כן, אבל לא לנצח. לא התווכחתי. לא האמנתי שהמילטון ימצא ביצועים מספקים בכדי לעקוף את כל מי שלפניו, כולל ורשטאפן. נכון שמכונית הבטיחות עזרה, אבל הייתה אנרגיה באיך שהמילטון נהג, שכתבה כתובת של ״בלתי נמנע״ על הקיר. לא משנה איזה תרגיל מלוכלך ורשטאפן ניסה על המילטון, זה לא הספיק. להעיף מהמסלול? צ׳ק! לזגזג? צ׳ק! לא יעזור. המילטון הפגין את שיקול הדעת שהעניק לו כה הרבה אליפויות, הפעיל לחץ בדיוק במידה הנכונה וחיכה לעקיפה שלא יהיה ניתן לעצור. בהחלט תצוגת הנהיגה המדהימה ביותר העונה.

עכשיו יש לנו 14 נקודות הפרש באליפות הנהגים עם 3 מרוצים והאליפות נשארה פתוחה. כל הניסיונות שלי לצפות את רמת הביצועים היחסיים של מרצדס ורדבול, כושלים. באמת חשבתי שרדבול יהנו מיתרון קל בברזיל, אבל במקום זה מרצדס שלטו. אילולא החלפת המנוע של המילטון ובמיוחד הכנף השבורה / לא חוקית של המרצדס, המילטון היה זוכה בהכל באינטרלגוס. ייתכן שחלק מיתרון הביצועים שלו נבע מהחלפת המנוע, אבל לא ברמה שהמילטון הפגין. האנגלי לא הולך לוותר בקלות על האליפות השמינית ומרצדס לא אמרו את המילה האחרונה. הם ללא ספק מודאגים מכך שטענתי שאמור להיות להם יתרון ביצועים לפחות בערב הסעודית, אם לא בכל המסלולים הנותרים, אבל יתרון אחד שום דבר לא ייקח להם וזה שורשטאפן לראשונה בפורמולה 1, נמצא במצב של הגנה על יתרון. כאשר הביצועים כה צמודים, אפילו הבדל קטן בביטחון העצמי, יכול להטות את הכף.

מי שאני בטח לא מקנא בהם, הם השופטים במרוצים הקרובים. רמת הלחץ עליהם הולכת לשבור שיאים במרוצים הקרובים וכבר באינטרלגוס, ראינו חריקות ואף סדק! כמות הזמן שלקח להגיע להחלטה על עניין טכני עובדתי כמו הכנף של המילטון, לא הייתה סבירה. עדיין, לפחות קיבלו החלטות נכונות וברורות לגבי הפסילה של המילטון והקנס לורשטאפן. לעומת זאת, במרוץ, אירוע ההתעופפות אל מחוץ למסלול של ורשטאפן, כאשר הוא דוחק החוצה גם את המילטון, לא היה בתחום האפור, אלא עמוק בתוך השחור והחלטת השופטים הייתה שלא נדרשת אפילו חקירה?!? מה?!? סליחה?!? נכון שרוצים לאפשר לנהגים להתחרות, אבל ורשטאפן לא היה קרוב אפילו ללהישאר על המסלול. הוא ביצע את האמא והאבא של הצלילות ההתאבדותיות ואולי קיווה שתהיה תאונה.

בהקפה הראשונה לקלר הוציא את עצמו ואת סאיינז באותה נקודה (וממש לפניהם גם בוטאס יצא) אבל הם יצאו הרבה פחות מהמסלול ובכל מקרה, בהקפה הראשונה מוגדר שמוותרים יותר. אם השופטים חשבו שורשטאפן היה אלים פעם אחת בהגנה מול המילטון, אז הגיע הזגזוג שלו והזכיר לכולם את כל ארסנל עבירות הנהיגה ההגנתית האפשרי. ורשטאפן זרק הכל לכיוון של המילטון, ״כולל את כיור המטבח״, אבל המילטון לא עשה טעות, וחיכה לעקיפה שאם ורשטאפן ינסה לעשות בה משהו, זה כבר יהיה משהו שה FIA יהיו חייבים להתערב בגינו. זאת לא הייתה נהיגה מצטיינת של סוף השבוע, אלא לטעמי, הנהיגה המצטיינת של העונה!

הנהגים מספר 2 של רדבול ומרצדס נותרו בצל במרוץ, אבל בוטאס לפחות מנע מורשטאפן ניצחון במרוץ הספרינט ופרז מנע מהמילטון את ההקפה המהירה של המרוץ, אז בכל זאת הם תרמו במשהו. פעמים רבות, כאשר האליפות כה צמודה ומתוחה, המתמודדים עליה, קופצים רמה נוספת בביצועים ביחס לחבריהם לקבוצה. בכל אופן, בוטאס שהרוויח מעצירה להחלפת צמיגים תחת מכונית בטיחות וירטואלית (וכך עקף בקלות את פרז), אמר שלדעתו יכול היה לסיים את המרוץ בקלות עם עצירה אחת ושמרצדס יכלו לסיים 1-2. זו טענה מעניינת. זה לא משהו שנראה כמו דמיון פרוע שלו. לבוטאס אולי לא הייתה המהירות של המילטון, אבל המרצדס שמרו מצויין על הצמיגים.

מידפילד
מאחורי ארבעת המופלאים, פרארי הצליחו לנצח את האלפא טאורי של גאסלי ומקלארן חוו עוד סופש מאכזב למדי. המעניין הוא שבשתי הקבוצות, מצב התחרותיות בין נהגי הקבוצות פנימה, משתנה לקראת סוף העונה. לקלר שוב נראה היה חסר בטחון עד וכולל מרוץ הספרינט בעוד סאיינז כיכב! לקלר בדרכו המיוחדת הודה שהוא הסיבה לבעיה והצליח לשפר מאד במרוץ עצמו, אבל לא לפני שביצע עקיפה מאד גבולית על סאיינז, שיכלה להסתיים בפרישה כפולה לפרארי נוסח ברזיל 2019. מצד שני, לקלר ויתר מאד לסאיינז בסנה אס (בגלל התאונה בין סאיינז לבין לנדו נוריס בבלימה לפנייה הראשונה) ולמעשה היה עם יתרון ברור אל תוך הישורת השנייה, כך שהמאבק של סאיינז גם תרם ליציאה הכפולה שלהם מהמסלול. מישהו בפרארי צריך להתעורר וליישר את הנהגים, לפני שתקרה תאונה.

מקוצר זמן לא אתייחס לכל הגריד, אבל אני חייב להגיד שטסונודה מפתיע אותי בגודל האכזבה מחוסר הבגרות שלו. ניסיון העקיפה שלו על סטרול בתחילת המרוץ היה התאבדותי ברמה חסרת קשר למציאות. אני לא יודע כמה זמן אפשר לתת לזה הזדמנות. גאסלי לא בדיוק הנהג הכי מחושב ובכל זאת יש לו כמעט פי חמש נקודות מאשר טסונודה. מבחינת ביצועים האלפא טאורי יכלה להיות קרובה בהרבה למקלארן ולפרארי באליפות היצרנים, ולבטח לפני אלפין. האשם פה באופן ברור מוטל על כתפיו של היפני הצעיר.

האליפות עוזבת את דרום אמריקה פתוחה ועם תקווה לסיום מדהים. הבעיה היא שהסיום הזה יתקיים על שלושה מסלולים הכי לא קלאסיים שאפשר לדמיין. למעשה את שני הבאים באמת אפשר רק לדמיין, כי מעולם לא נערכו עליהם מרוצי פורמולה 1. מצד אחד זה מעלה את הסיכוי להפתעות, אבל אני חושש מאד שהכסף הערבי יחד עם בעיית הקורונה שדדו מאיתנו את סוזוקה, שהיווה זירה מדהימה להכרעת אליפות כל כך הרבה שנים. רק מלדמיין את המילטון וורשטאפן מזנקים אל הפנייה הראשונה בסוזוקה או בולמים אל השיקיין בסוף ההקפה, אני חש את ההיסטוריה. לא משהו שקורה לי כשאני חושב על לוסייל, ג׳דה או יס מרינה.