הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מבחן דרכים: וולבו XC90 T8

SUV גדול עם 407 כ"ס ו-7 מושבים שצורך ליטר בנזין אחד ל-40 ק"מ? האם דמיון או מציאות? תיאורטית, וולבו XC90 T8 מבטיח הרבה - האם במציאות הישראלית המהבילה הוא גם מקיים? בילינו סופ"ש ארוך כדי למצוא תשובות

דרור ברלי  01.08.16 - 14:30

תגיות: עולם הרכב

בעתיד, מכוניות לא יצרכו דלק ולא יזהמו. סוללה קטנטונת תיתן להן טווח של אלפי ק"מ ותיטען במלואה תוך דקות ספורות. תאונות דרכים תהיינה רק זיכרון טראומטי רחוק משום שהמכוניות יהיו אוטונומיות לחלוטין, לא יזדקקו כלל לנהג וספק אם יצויידו בגלגל הגה. קאט! עתיד שכזה, שרבים עורגים אליו ואנחנו, חובבי נהיגה - מזועזעים ממנו, עדיין רחוק לא מעט שנים, אבל חלק מהטכנולוגיות הכמעט דמיוניות הללו כבר כאן.

וולבו השוודית עוברת מהפך בשנים האחרונות תחת הבעלות של ג'ילי הסינית שמאפשרת חופש פעולה מלא, והתוצאות ניכרות בפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך. בוולבו הגדירו את "חזון 2020" – כשנה בה הם שואפים להגיע לכדי אפס הרוגים/פצועים קשה בכל מכונית וולבו חדשה, אבל הם לא יכולים להתעלם מנושא איכות הסביבה, מהצורך בהפחתה בפליטת מזהמים, צריכת דלק ובכלל התלות בנפט (שלאף אחד אין אשליה שמחיריו הנמוכים כיום הם רק אפיזודה חולפת והוא עוד יתייקר בחזרה מהר מאוד).

ספינת הדגל של היצרן – XC90 החדש, דור שני ל-SUV הגדול, הוא הפלטפורמה הראשונה שמציגה את החידושים הטכנולוגיים האחרונים של וולבו בתחומי הבטיחות וההנעה ההיברידית. הדובדבן של סדרת XC90, מכונה "8T טווין אנג'ין" והוא המייצג הראשון של מערכות ההנעה החדשות של וולבו. ואחרי שוולבו נפרדה מכל מנועי ה-5, 6 ו-8 בוכנות ועברה רשמית למנועי 4 בוכנות מוגדשים בכל דגמיה, על מנת לחסוך בדלק ובמשקל, הרי שכאן, על ההספק הגבוה והביצועים המרשימים אחראיות טכנולוגיות מתקדמות נוספות.

היכרות

XC90  החדש הוא SUV  גדול בעיצוב מוצלח בעליל – הוא לא בריוני ומרתיע כמו כמה מתחרים גרמניים, אלא קלאסי/סולידי עם אלמנטים מודרניים ולמרות שצמיגים בחתך 45 על חישוקים בקוטר 20 אינץ' מבהירים מיד שזה הכל חוץ מאשר ג'יפ, הרי שמרווח גחון יותר ממכובד מעניק את מראה ה"שטח" שכולם רוצים, ביחד עם יכולת התמודדות מול מכשולים קלים מזדמנים.

ההבדלים הוויזואליים בין הגרסה ההיברידית/פלאג-אין לבין אחיותיה ה"רגילות" נמצאים ב"פתח התדלוק" של שקע ההטענה שממוקם בדופן הכנף הקדמית-שמאלית, והמדבקות בדוגמת תקע חשמלי שבאות לעדכן שברכב חשמלי עסקינן.

גם תא הנוסעים מוצלח מאוד והוא מקום שנעים לשהות בו – העיצוב סולידי, אבל אלמנטים עיצוביים כמו בורר הילוכים קריסטלי, כיסויי האלומיניום המחורר שמכסים את 19 הרמקולים והטוויטרים של מערכת הקול המשובחת מתוצרת Bowers & Wilkins ומסך מגע גדול (12.3 אינץ') דמוי טאבלט ביחד עם הרבה עור ואיכות החומרים וההרכבה המעולה, משרים אווירה יוקרתית ומרגיעה. המושבים משובחים, בידוד הרעשים מוקפד, האבזור והפינוקים מעל ומעבר, גם במכוניות עם תג מחיר שנושק ל-600,000 שקלים.

כרגיל במכונית מודרנית ממחלקת היוקרה, צריך כאן תהליך לימוד ארוך ומתיש של שלל המערכות והאפשרויות שהרכב מציע, ואל תקלו בזה ראש – לא נוח ולא אינטואיטיבי, בלשון המעטה, להתעסק בזה במהלך נהיגה אם אינכם מכירים ושולטים היטב בנבכי התפריטים שגודשים את מסך הטאבלט המרכזי. חלק מהאייקונים והטקסטים קטנים מכדי שיהיה ניתן לקרוא אותם במהירות בזמן נהיגה, בוודאי אם אתם כבר לא צעירים.

באופן אישי, אני מתנגד לאופנת המסכים המרצדים והסחות הדעת המסוכנות שהם גורמים בזמן הנהיגה, אבל לצערי, טרנדים חזקים יותר מבטיחות. אפילו בוולבו. ובכל זאת הבטיחות מקבלת כאן התייחסות נכבדה בדמות השקעה יוצאת דופן בהנדסת המרכב, שבע כריות אוויר ושפע מערכות בטיחות מודרניות – בקרת שיוט אדפטיבית עם קביעת המרחק הרצוי, התרעת סטייה מנתיב, תיקון נתיב אוטומטי, התרעה מפני מכוניות עוקפות, קריאת תמרורים ומערכת לנהיגה אוטומטית שבמכוניות שנמכרות כעת תפעל עד 130 קמ"ש. לא מדובר בנהיגה אוטונומית מלאה – מדובר ב"מערכת עזר לנהיגה" שמחייבת לגעת בגלגל ההגה מדי כמה שניות אחרת תתנתק. אחרי שמתרגלים ושולטים ברזי המערכת, יש בזה גם לא מעט הנאה.

מערכת ההנעה מרתקת בנתוניה ובמורכבותה. כל דגמי XC90 החדשים, בנזין ודיזל, מצויידים במנועי 4 בוכנות בנפח 2 ליטרים בלבד, במקרה של ה-8T מדובר באותו מנוע עם מגדש טורבו ומגדש על שמסייעים לסחוט 320 כ"ס ו-41 קג"מ בריאים. הוא מוצב לרוחב ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת 8 מהירויות שמניעה את הגלגלים הקדמיים. בין המנוע לגיר ממוקם הגנרטור של המערכת ההיברידית, שהספקו 46 כ"ס ו-15 קג"מ, ואילו הגלגלים האחוריים מונעים על ידי מנוע חשמלי מתוצרת סימנס שמספק עוד 87 כ"ס ו-26 קג"מ. סה"כ המערכת מפיקה במשולב 407 כ"ס, ומצויידת בחמש תוכניות נהיגה: "pure" החשמלי מלא, מעניק טווח (תיאורטי) של 40 ק"מ, "hybrid" משוויץ בנתוני צריכה ופליטה כמעט דמיוניים – 2.5 ליטרים ל-100 ק"מ (40 ק"מ לליטר!), 59 גרם CO2 בלבד לק"מ. במצב "power" ה-SUV  המגודל והכבד יאיץ ל-100 קמ"ש  תוך 5.9 שניות קצרות ויעפיל ל-230 קמ"ש מרביים, תיאורטיים לחלוטין בישראל.

שני מצבים נוספים הם "AWD" שכשמו כן הוא – הנעה קבועה לכל ארבעת הגלגלים לתנאי מזג אוויר חלקלקים, ומצב "Offroad" (נהיגת שטח), שמוסיף להנעה הכפולה גם ניהול שונה למנועים ולגיר ובעיקר – הגבהת מתלי האוויר עד למרווח גחון מרשים בעליל של 28 ס"מ. מצב זה אפקטיבי עד למהירות 40 קמ"ש שמעליה המרכב יורד בחזרה לגובה הנורמלי.

T8 הוא ה-SUV ההיברידי פלאג-אין (נטען) הראשון בעולם בעל 7 מושבים, שהסוללה שלו לא מגבילה את המרחב הפנימי ואת נפח תא המטען. זאת באמצעות מיקום סוללת הליתיום-יון (בעלת 96 תאים, הספק של 65 קילוואט, 9.2 קילוואט-שעה, ו-270-400 וולט וזמן טעינה של שעתיים וחצי בלבד במתח של 220 וולט המקובל באירופה ובישראל) במרכז הרכב, בתוך תעלה מרכזית מחוזקת שברכב קונבנציונלי מכילה את "מנהרת הגיר". וכך מתקבל רכב  שהוא אמנם בעל הנעה כפולה, אבל ללא רכיבים מכניים יקרים ומסורבלים כמו תיבת ההעברה וגל ההינע הארוך. לגלגלים הקדמיים יש הנעה ממנוע הבנזין והגיר האוטומטי, לאחוריים הנעה חשמלית שלא נזקקת למעשה לתיבת הילוכים. הסוללה הכבדה ממוקמת במקום האופטימלי – נמוך ובאמצע הרכב, מה שתורם להורדת מרכז הכובד ולחלוקת משקל נכונה, שיתבטאו בהתנהגות כביש מאוזנת ובטוחה. ואם כבר מדברים על משקל – XC90 הוא אוטו גדול וכבד (2,350 ק"ג) וגם נראה כזה.

נוסעים

מסובבים מתג התנעה ריבועי תכשיטי למראה, וזהו. דממה. לוח המחוונים הוירטואלי שמתעורר והמזגן שמתחיל לזרוק אויר קריר, הם האינדיקציה שהמכונית מוכנה לנסיעה. ונסיעה על חשמל נטו היא לא רק ידידותית לסביבה אלא גם שקטה וחלקה עד מאוד. תוסיפו את יכולת הספיגה המעודנת של מתלי האוויר שבולעים בנימוס את מכסי הביוב, הבאמפרים ושאר מפגעי הסלילה, ותבינו שה-8T מציג כאן רף חדש לנסיעה נעימה ורגועה.

במצב pure, אנחנו נוסעים על חשמל נטו וזה שקט ונעים, אבל גם אם תשתדלו מאוד להיות עדינים עם המצערת, את 40 הק"מ המובטחים כנראה לא תקבלו. חיווי קיבולת הסוללה דועך די מהר ואני הצלחתי לנסוע קצת יותר מ-20 ק"מ לפני שמנוע הבנזין התעורר והתערב לסייע. וכשהוא מתערב – 320 הסוסים שלו דורשים את ליטרת הבנזין.

במצב "hybrid" הוולבו הגדולה מצהירה על 40 ק"מ לליטר. נו שוין. זה כנראה אפשרי במציאות אוטופית שבה מתגלגלים 80 קמ"ש בכביש פתוח ישר וריק שסלול באספלט שוודי משובח בעל מקדם חיכוך נמוך במיוחד,  ללא רוחות צד/חזית וללא פריוסים שזוחלים 50 קמ"ש, מפריעים ומאלצים אתכם להאט ולהאיץ שוב. אבל אני חושש שמי שמשייט 80 קמ"ש, כל הכסף שיחסוך על בנזין, ילך אחר כך לטיפול פסיכיאטרי. ובכלל מי רוכש אוטו בכמעט 600,000 שקל כדי לשייט 80 קמ"ש?

וכך, הממוצע הכולל של הסופ"ש (שכלל נסיעה בכל המתארים, כולל שטח) עמד סביב 11 ק"מ לליטר שגם זה לא רע בהתחשב בביצועים, במשקל, באופי הרכב ובייעודו. עם כל המנועים החשמליים והסוללות, נפח מיכל הדלק הוא 51 ליטרים בלבד – כמו במכוניות סופר-מיני. אבל ביחד עם סיוע הסוללה, יתקבל כאן בכל זאת טווח נסיעה תיאורטי סביר מאוד. וכרגיל בהיברידיות, גם כאן צריכת הדלק במיטבה בנסיעות עירוניות ופרבריות למרחקים עד בינוניים - הסיפור של ה-8T בהקשר של חיסכון הוא בעיקר התדמית הירוקה והטכנולוגית שלו. זה אוטו שמעיד שבעליו מודע לשמירת הסביבה מבלי להתפשר על פאר וביצועים.

ואם כבר מדברים על ביצועים – במצב "power" לא ייחסר לכם כלום מהסחורה הזו. כאן הבנזין והחשמל מאחדים כוחות על מנת להעיף אתכם קדימה בעוצמה רבה. גם תיבת ההילוכים משתפת פעולה – יש לה 8 הילוכים ולא תרגישו אותם מתחלפים, אבל בדגם 8T ההיברידי גם לא תוכלו לשלוט בהם ידנית אפילו במצב הביצועים. במצב זה, הוולבו הגדולה מנמיכה את עצמה והמתלים מתקשחים לכדי נוחות נסיעה פחות מלטפת.

יהיה קשה לבוא בטענות להתנהגות הכביש הבטוחה של ה-8T, אבל ברור שזו לא מכונית ספורט, והיא גם לא מחודדת כמו המתחרים הגרמניים. זה SUV כבד עם מרווח גחון גדול, היגוי בעל משקל מלאכותי שקמצן במשוב מהגלגלים, בלמים חזקים אמנם אך דורשים מהנהג בעיטה החלטית על מנת להאט את המאסה הדוהרת עם כל מה שמשתמע – ועל כן הביצועים מרשימים בעיקר על כביש ארוך ומהיר.

לוולבו XC90 על כל דגמיו אין הילוך כוח וגם אין בו צורך – זה אינו רכב שטח. SUV פרימיום גדול לא מיועד לנסוע בשטח, גם אם מרווח הגחון שלו מרשים כמו כאן. אבל הוא עדיין SUV ולמען הפרוטוקול הרהבתי עוז לרדת לשביל עפר חולי. עצירה והעברת תכנית הנהיגה ל-off-road. המרכב מתרומם, מנוע הבנזין מתעורר, חוגת מד המהירות מצטמצמת לכדי 40 קמ"ש בלבד. ושוב אני משנן לעצמי צריך לשמור על הצמיגים שלא ייקרעו (אין גלגל רזרבי). תחילת תנועה מגלה שגם המתלים התקשחו – ככה זה עם כריות אוויר שנדחסות באויר ונמתחות למלוא אורכן. ועדיין ה-8T מתקדם בנחישות אלא שהתחושה כבר לא נעימה. "עזוב אותי באמאש'ך", הוא רומז. המתלים חובטים, הצמיגים לא אוחזים טוב. עכשיו ברור לי בוודאות – האוטו לא אוהב את זה.
 
אבל יצאנו מזה בשלום. למחרת, עמוס בילדים מצווחים, שוב אתגרתי את ה-8T ואת שלמות הצמיגים, הפעם בשביל בזלתי לוהט שמוביל לאחד המעיינות הקרירים בשיפולי רמת הגולן. לא משהו קשה חלילה, אפילו לא מוכרחים כאן 4X4, אבל מוטב להצטייד במרווח גחון גבוה. כאן הוא תפקד למשעי וזהו למעשה שימוש ה"שטח" לו הוא מיועד ומתוכנן ולמעט הליטופים מענפי הפטל הקוצניים, גם יצא ממנו ללא נזקים.

אופטימיים

אהבתי את ה-8T. אחת המכוניות המרשימות שכסף יכול לקנות על מנת לגמוע מרחקים במהירות ובנוחות  וגם אחת המרתקות בהן נהגתי לאחרונה. עתידנית אבל לא יותר מדי. סולידית, אבל טכנולוגית. התכונות הירוקות שלה אינן מס שפתיים אלא מציאותיות לגמרי ובעידן הפוליטיקלי-קורקט של היום, מסר ירוק הוא משהו שיכול רק להועיל.

תגידו שמנכ"ל שנוהג במכונית ב-600,000 שקל, מה אכפת לו מצריכת הדלק? ואני אגיד לכם שאתם צודקים. כנראה לא אכפת לו, אבל לעתים קרובות אכפת לו מאוד מה חושבים עליו העובדים הכפופים לו. וכאן, מאחורי המסר הירוק של ה-8T יש גיבוי במציאות. המערכת ההיברידית הזו היא אחת הטובות בשוק ותיתן תמורה מלאה במתאר שימוש עירוני ופרברי. לטובת הלקוח עומדות גם עמדות הטענה של G-Nergy ואפליקציה ייעודית שמכוונת אליהן. שעתיים וחצי לטעינה מלאה הוא זמן קצר יחסית ולנוכח המפרט, רשימת האבזור והביצוע המרשים, מתגנבת התחושה שמחירה של וולבו XC90 T8 שעומד על סך 589,900 שקלים גבוהים אבסולוטית (שכוללים גם עמדת טעינה שתותקן לבקשתכם בחנייה הפרטית שלכם. עמדה נוספת תעלה עוד 3,500 שקלים) הוא בעצם לא כל-כך–גבוה.