השכנים הייקים הקשישים התמוגגו. "אההה, סוף סוף הבאת אוטו טוב. אין כמו אופל. אוטו גרמני. פשוט ואמין. סוס עבודה" ומיד החלו לנבור במעמקי הזיכרונות ולחפור על הקאדט-סטיישן 72' שהיתה להם פעם.
מאז עברו שנים הרבה. מעריצי האוטו הגרמני הסולידי של פעם, כבר מזמן עברו לנהוג בפחיות מייד-אין-ג'פאן/קוריאה. אופל ירדה מגדולתה לא רק בישראל שסוגדת למותגים מהמזרח הרחוק, אלא גם באירופה. לא שהיתה בעיה אמיתית במכוניות שלהם, זה רק העולם והעדפות הלקוחות שהשתנו. החטיבה האירופית השמרנית של GM שהיתה פעם שחקן מרכזי בשוק הרכב האירופי, התקשתה להתמודד מול המתחרים שקראו את השוק טוב ממנה, הלכה וצברה הפסדים ולאחרונה עברה מידי GM לבעלות קבוצת PSA, פיז'ו-סיטרואן בשבילכם.
מין הסתם, תעשיית הרכב כולה מתמקדת ב-SUV רכים/קרוסאוברים וכך צמד הקרוסאוברים "קרוסלנד" (הקטן/קומפקטי) ואחיו הגדול יותר "גרנדלנד" (SUV בינוני) הם המוצרים הראשונים של אופל שמבוססים על פלטפורמה ומכללים מבית PSA, ובאופן טבעי היינו סקרנים להיווכח האם שילוב ה-DNA הצרפתי-גרמני יעשה להם טוב.
נעים להכיר
אופל קרוסלנד הוא הממשיך הישיר של המיניוואן הקטן של אופל ה"מריבה". אלא שבשוק שמבקש לא רק פרקטיות ומרחב פנימי אלא בעיקר את לוק ה"כמו שטח" של רכבי פנאי, הקרוסלנד מנסה לקרוץ ללקוחות הקטגוריה הפופולרית.
הרושם החיצוני די פושר, למען האמת. הפלטפורמה אמנם מגיעה מצמד הקרוסאוברים הצרפתיים, אבל הקרוסלנד מנסה לשמור על זהותו האופלית ומציג את שפת העיצוב שאנחנו מכירים מהקורסה, אסטרה, מוקה ואינסיניה – הוא מעוגל ובולבוסי ביחד עם פנסי החזית והגריל הקדמי האופייניים של אופל. רכב המבחן ברמת הגימור הגבוהה ביותר (אינוביישן פרמיום) משוויץ בצביעה דו גוונית עם מרכב בהיר (במקרה שלנו לבן) וגג זכוכית פנורמי, מראות וקורות בשחור-מבריק ופס כרום להבלטת קו החלונות, שכולם ביחד מדגישים את שפת עיצוב ה"גג-הצף" שהכרנו באסטרה הנוכחית.
יש כאן את כל הפיצ'רים ההכרחיים למכונית בקטגוריה שהנראות היא התכונה העיקרית שנדרשת ממנה – כמו חיפויי פלסטיק שחורים לבתי הגלגלים ולתחתית הפגושים, "מיגון גחון" מזויף מפלסטיק כסוף, חישוקי סגסוגת נוצצים וקפלי-פח סקסיים לאורך הדלתות, ניכר על הקרוסלנד שההשראה שלו הגיעה מהעיצוב המוצלח של רנו קפצ'ור, אבל כאן העסק אפעס, לא בא כל כך טוב בעין. הצללית של הקרוסלנד לא שרירית/ קשוחה, לא הרמונית כמו בפיז'ו 2008 וגם לא סקסית וחטובה כמו מאזדה CX3 למשל, אלא מסורבלת משהו, אוטובוסית-מסחרית, מי אמר "מיניוואנית"?
צוללים פנימה, צוללים לפרקטיקה
מבפנים זוהי אופל אופיינית. העיצוב הוא תכל'ס, בלי התחכמויות. כל דבר נמצא במקום הנכון, איכות ההרכבה מצויינת, יש כמה פיצ'רים חביבים כמו תצוגה עילית (ברמת הגימור אינוביישן פרמיום ומעלה), הארכה לכריות המושבים הקדמיים (משפר מאוד את התמיכה בירכיים, מצוין לבעלי רגליים ארוכות) ומושב אחורי מתכוונן למרחק + כוונון למשענת. מעבר לזה הקרוסלנד הוא אוטו פרקטי ומרווח שמרגיש גדול ממה שהוא – חלל תא הנוסעים גבוה ומאפשר מרחב מצויין לכל כיוון, גם לנהגים גבוהים. בסיס גלגלים ארוך תורם את שלו למרחב טוב לברכיים גם מאחור, כוונון מלא למושבים ולהגה מאפשר תנוחת נהיגה מצויינת, תא המטען בעל נפח סביר שניתן להגדלה על ידי הזזת המושב האחורי קדימה. זה שימושי, זה יעיל, זה נוח, זה מיניוואן.
וכראוי למיניוואן, סקסאפיל ושאר-רוח אין כאן. העיצוב בנאלי, הצבע השולט הוא שחור קודר, הפלסטיקה מחוספסת ומרגישה זולה, כפתורי תפעול קטנטנים על גלגל ההגה מסיחים את הדעת מהכביש ומקשים על תפעול מהיר ונוח וקורות קדמיות רחבות מדי מפריעות לשדה הראייה.
שם המשחק: אבזור ובטיחות
רשימת האבזור מחזירה קצת צבע ללחיי הקרוסלנד. גרסת אנג'וי הבסיסית מציעה מסך מולטימדיה בגודל 7' עם צימוד לאנדרואיד-אוטו ולאפל-קאר-פליי, בקרת שיוט, דיבורית בלוטות' וחיבורי USB ו-AUX, מחשב דרך, מצלמה אחורית עם חיישני חנייה לפנים ולאחור, חיישני תאורה וגשם וחישוקי סגסוגת בקוטר 16 עם צמיגים במידה 205/60. רמת גימור אינוביישן מוסיפה חישוקים בקוטר 17 עם צמיגים 205/50, מרכב דו-גווני וגג זכוכית פנורמי (עם וילון נגלל חשמלית, הגג עצמו איננו נפתח), מושבים בשילוב בד ועור תעשייתי, הטענה אלחוטית לסמארטפון ובקרת אקלים מפוצלת שמאל-ימין. רמת הגימור אינוביישן-פרמיום מוסיפה תצוגה עילית ומסך מולטימדיה Intellilink בגודל 8'.
מפרט הבטיחות בכל הדגמים כולל שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים והתראת סטייה מנתיב ועירנות נהג, כולן מקוריות מהיצרן ולא תוספת מקומית (כל מיני מצפצפים טורדניים מבית מובילאיי/אייוואקס/מובון וכו') .
סוסים, הילוכים וביצועים
פלטפורמת 1-PF של הקרוסלנד מגיעה מ-PSA, והיא גרסה משודרגת של זו שבפיז'ו 2008 וזהה לזו שבסיטרואן C3 איירקרוס. יחידת הכוח זהה לזו שבשתי הצרפתיות – מנוע הטורבו-בנזין PureTech תלת-צילינדרי בנפח 1.2 ליטר, בגרסת 110 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-20.9 קג"מ ב-1,500 סל"ד, משודך לתיבה אוטומטית-פלנטרית מתוצרת Aisin היפנית, בעלת 6 מהירויות ואפשרות לתפעול ידני אבל ללא מצב ספורט כמו בצמד הצרפתיות וגם ללא מנופים על גלגל ההגה, ומניעה את הגלגלים הקדמיים. כמקובל ברוב תת-קטגוריית הג'יפונים הקטנים, ההנעה קדמית בלבד ואין גרסת הנעה כפולה.
נתוני הביצועים של קרוסלנד סבירים – 11.8 שניות ייקח לו להגיע ל-100 קמ"ש והמהירות המירבית הפחות-רלוונטית הן לישראל והן לקטגוריה, היא 187 קמ"ש.
ואיך כל זה עובד בתכל'ס
התנעה ראשונה, המנוע מגרגר בנחת בצליל התלת-צילינדרי האופייני שאני דווקא מחבב אבל לא כולם כמוני. הרושם הראשוני שהקרוסלנד משאיר הוא "נוסע טוב" וזה בעיקר כי המנוע מייצר את שיא המומנט בסל"ד נמוך ושימושי. זה מתורגם מיד לתחושת גמישות טובה ולנסיעה נינוחה מאוד, גם לאורך זמן ומרחק. אבל כשלוחצים מגלים שהקרוסלנד צובר קמ"שים בקצב לא מהיר במיוחד. הגיר ממהר לעלות להילוכים הגבוהים על מנת לחסוך בדלק וכדי לקבל כוח צריך לתת בקיקדאון בלי להתבייש ולהעלות סל"ד, ואז המנוע רועש. גם רעשי דרך וצמיגים חודרים לתא הנוסעים. בידוד רעשי הרוח לעומת זאת, מוצלח למדי.
בואו ננמיך ציפיות - זו אינה מכונית ספורטיבית, מי אמר מיניוואן? אבל בעומס חלקי (3 אנשים) ובכביש הררי שמתפתל בעליה (דרך נוף גלבוע), המנוע התקשה לספק את הסחורה ובהרבה מצבים השאיר תחושת קוצר-נשימה ומחסור בכוח ביציאה מהפניות, אולי בגלל שהשילדה דווקא מרגישה כמי שבהחלט מסוגלת לטפל ביותר סוסים.
יחסית לג'יפונים/קרוסאוברים/מיניוואנים שמלכתחילה לא-מיועדים להשחיז פיתולים, הקרוסלנד מפגין התנהגות טובה למדי – אמנם זוויות הגילגול מודגשת יותר מאשר בסופר-מיני או משפחתית רגילה, אבל האחיזה גבוהה וההיגוי נעים, מדויק ובעל משקל טוב ואפילו מעט תחושה.
המתלים, בהתאם למוצא הגרמני, קשיחים יותר מאשר בצמד בנות-הדוד הצרפתיות שלו, אבל לא פוגמים ברמת הנוחות וכן מרסנים היטב שיבושים למיניהם. צריכת הדלק במבחן עמדה על 12.8 ק"מ לליטר שלכאורה סבירים ביותר, אבל כללה הרבה שיוט בינעירוני עם בקרת שיוט מופעלת במהירות חוקית. במתאר עירוני ועם רגל קצת יותר כבדה, הקרוסלנד מתייצב סביב 10-11 ק"מ לליטר פחות מרשימים.
אז מה בסוף?
באופן כללי איני אוהב ג'יפונים. זה לא סוד שבעיני זו קטגוריה מטופשת מאין כמותה – אבל לכו ותתווכחו עם טרנד עולמי. אז העברתי סוויץ' בראש וניסיתי לשפוט את הקרוסלנד בעיניו של מי שעומד לרכוש רק ג'יפון – ומצאתי שמה שיותר מפריע בקרוסלנד שהוא שלצד היתרונות הפרקטיים שלו הוא נכשל דווקא בסעיף שחשוב לרוכשי הג'יפונים יותר מהכל – הנראות. הלוק שלו, גם בגירסה המאובזרת ביותר, מתקשה להחליט אם הוא קרוסאובר או מיניוואן. זה לא היה מטריד אותי יתר על המידה אלמלא היתה כל הקטגוריה הזו סוג של מקדש להעדפת התדמית והמראה על פני המהות ולהסתכלות על הקנקן ולא על מה שבתוכו. זה חבל, אבל זוהי המציאות.
מה שעוד יותר תמוה, זה שלצד הקרוסלנד, אופל מציעה את הג'יפון הקטן הותיק שלה שיושב על פלטפורמה ומכניקה של GM – ה"מוקה", אח תאום לשברולט טראקס הפושר. גם המוקה הוא ג'יפון/קרוסאובר קטן, המחיר שלו בשכונה של הקרוסלנד, הוא פחות שימושי אבל העיצוב שלו דווקא מוצלח וקולע יותר לכללי טרנד הג'יפונים הפופולרי.
אני רק תוהה האם אין כאן תחרות מבית? באולם התצוגה של אופל טוענים שלא, ואפילו רומזים (בקטנה, כן?) שעל המוקה ניתן לקבל כל מיני מבצעים וצ'ופרים קטנים ובמקרה של הקרוסלנד אין מה לדבר. ההגיון שלי אומר שמבין השניים דווקא המוקה הוא יותר ג'יפון, ואילו הקרוסלנד הוא, ובכן... מיניוואן קטן. אבל בקטגוריית הג'יפונים שהגיון רחוק ממנה כמו יום מלילה, אני וההגיון שלי לא קובעים כלום.
בסך הכל, הקרוסלנד מציג חבילה פרקטית ונוחה, עם אבזור בטיחות ראוי ואיכות מספקת ומשתלב היטב בקטגוריית הג'יפונים הקטנים שפורחת ועולה. יש מקום לשיפור בביצועים, אבל עבור לקוחות הג'יפונים זה די זניח. גם המחיר שלו מתחיל ב-119,900 שקלים לגירסת אנג'וי, אינו הנמוך ביותר אבל לנוכח רמת האבזור הוא תחרותי בהחלט ויש לו פוטנציאל לקרוץ לקהל צעיר ולהעלות שוב את מותג אופל על המפה. מי שבניגוד אלי סבור שהמראה המיניוואני של הקרוסלנד דווקא עובר, בהחלט ימצא שמכל בחינה פרקטית הוא מכונית טובה וגם חבילה ראויה.
אופל קרוסלנד X
מנוע: 3 בוכנות, טורבו-בנזין, 1,199 סמ"ק
הספק/מומנט: 110 כ"ס ב-5,500 סל"ד/20.9 קג"מ ב-1,500 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 מהירויות, הנעה קדמית
אורך: 4,212 מ"מ
רוחב: 1,765 מ"מ
גובה: 1,605 מ"מ
בסיס גלגלים: 2,604 מ"מ
משקל עצמי: 1,214 ק"ג
תא מטען: 410 ליטר
תאוצה 100-0 קמ"ש (יצרן): 11.8 שניות
מהירות מירבית (יצרן): 187 קמ"ש
צריכת דלק משולבת (יצרן): 18.5 ק"מ/ליטר
צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 12.8 ק"מ/ליטר
פליטת CO2 לק"מ: 123 גרם
זיהום אוויר/מיסוי ירוק: קבוצה 7
מחיר: 119,900 – 137,400 שקלים
בעד: פרקטי, מרווח ונוח, אבזור, התנהגות, בטיחות
נגד: עיצוב חיצוני, ביצועים
סיכום: קרוסאובר קטן טוב וראוי, שעלול להיכשל בגלל עיצוב לא סקסי