מרצדס S560E במבחן: מי רוצה להיות לב לבייב?

להרים את הווילונות הכהים, להפעיל את המסאז' החם בכורסה, להדליק את הסיגר ולהגיד 'סע בן צור, סע, ואל תמהר להגיע'. מבחן דרכים ל-S560E, ספינת הדגל המחודשת של מרצדס

אייל אברהמי  27.06.19 - 15:12
תחילת כתבה

אין שום דבר מיוחד בבית הקפה הקטן שליד צומת אלמוג ועדיין מדובר בלא פחות מנווה מדבר קולינרי, שכן ב-90 הקילומטרים שדרומה לו אין איפה לקנות סנדוויץ'. בעצם סנדוויץ' זה יומרני - אפילו מקופלת לא תמצאו. הרבה זמן הייתי משוכנע שאני הלקוח היחיד של בית הקפה הזה ואיכשהו הוא מתקיים מההפוך והעוגיה שאני רוכש שם בממוצע פעם בשבוע-שבוע וחצי. המחשבה הזאת נשענה על העובדה שאף פעם לא ראיתי שם לקוחות אחרים ולעומת זאת את חמשת הצעירים הפלסטינים שמפעילים את הקפה תמיד מצאתי רובצים בכניסה עם קפה, לפעמים עם נרגילה, ומחכים למשהו. לפני כמה חודשים הסתבר לי שדווקא יש עוד לקוחות - אוטובוסים של צליינים רוסים  שעוצרים שם בצהריים ויורדים על מיטב המטעמים של החברים מיריחו: שניצל, צ'יפס ובר של סלטים מקופסה. בכל אופן, למרות לא מעט מכוניות מעניינות, מפוארות ויקרות שאיתן נחתתי שם, היחסים עם הצוות נשארו במסגרת שלום-קפה-חשבון-תודה; החברים אף פעם לא שאלו ולא העירו, וזו בפירוש התנהגות מאוד לא טיפוסית אצל ישראלים/פלסטינים שתמיד יש להם מה להגיד על מכוניות חדשות. במפתיע בסיבוב האחרון שלי שם הקרח נשבר ובגדול.

 

חניתי, בעצם אולי יהיה יותר נכון לכתוב עגנתי, מול הקפה, הדפתי את הדלת הכבדה ומבודדת הוואקום של המרצדס S560E, ומשכתי את עצמי מ-25 מעלות של אוויר מועשר וריחני  (ונחזור גם לריח וגם לעושר) אל ה-40 המעלות המאובקות של הבקעה. הלם המפגש עם העולם המוזר הזה, שמתקיים מחוץ לבועת הפאר של מרצדס גרם לי לדיסאוריינטציה של כמה שניות ורק כשחזר הפוקוס קלטתי את חמשת החברים מהקפה. הם ישבו ליד השולחן הרגיל, עם הקפה הרגיל, ובהו בי כאילו נחתתי בחללית. היה קצת מביך אז אמרתי "שלום" שהעיר את הבריסטה שקם ונכנס פנימה כדי לטפל בי. חמש דקות אחר כך, כבר עם הקפה ועוגיית תמרים תוצרת שכם, שאלתי אותם מה כל כך הדהים אותם. "אוטו מאוד יפה", ענה בחצי ביישנות אחד הטבחים, והאיש שעל הקופה הוסיף "אין הרבה כאלה. וואלה אולי אינשאללה גם לנו יהיה". המשך השיחה כבר היה טבעי לחלוטין וכלל הסברים טכניים (מצידי) ומבטים מעריצים באוטו (מצידם).

 

המפגש הזה עורר בי לא מעט מחשבות. הייתי שם בחודשים האחרונים עם כמה מכוניות פאר יקרות ממיטב תוצרת גרמניה ואף אחת מהן לא עוררה אפילו חלקיק מהתגובה של ה-S קלאס. ואני מזכיר שמדובר בסדאן גדולה, כבדה ורצינית ולא באיזה ספורטיבית סקסית שמציתה את הדמיון ואפילו לא ב-SUV אופנתי ברוח הימים הללו. אז נכון, ה-S קלאס, כנראה יותר מכל מכונית אחרת בעולם, מגיעה עם שובל אסוציאטיבי שמתחבר לאנשים עשירים במיוחד/ראשי מדינות ובעלי שררה, וזאת בזכות עשרות שנים שבהם היא הייתה המכונית העיקרית שלהם, ולא משנה באיזה חלק של העולם זה היה. אבל האם יש בזה די בכדי להפוך את ה-S לנחשקת גם בקרב אנשים יותר צעירים? אתם יודעים מה, בואו ננסח את השאלה הזאת קצת אחרת: על השאלה האם הייתם רוצים להיות עשירים כמו נאמר לב לבייב, לקוח (לפחות בעבר) של ה-S קלאס, קל לענות. אבל האם באמת הייתם רוצים להיות בעצמכם לב לבייב? ועם הדיון הזה באוויר סובבתי את הגה העץ המרהיב של ה-S לכיוון ערד ונתתי גז.

לא צריך עץ ריחני: 

 

בדרך כלל אנחנו מתחילים את הפרק הזה במבחני הדרכים עם קצת רקע היסטורי על הדגם וקורותיו אבל במקרה הזה פשוט אין מספיק מקום כדי לתאר את גלגוליה ההיסטוריים של ה-‎S קלאס. ממש על הקצה של הקצה של המזלג נספר שה-S הראשונה נולדה ב-1972 ושהשם המלא שניתן לתינוקת היה SonderKlasse, שמשמעותו בגרמנית ״מעמד מיוחד״. בכמעט חמישים השנים שחלפו מאז ה-S הפכה להיות לספינת הדגל של מרצדס, לתצוגת תכלית טכנולוגית תקופתית של היצרנית וכמובן גם לסמל של כוח שלטוני וממון. בתקופה הזאת גם נולדו לה לא מעט מתחרות טובות וראויות אבל סמל הוא סמל וה-S קלאס הייתה ונותרה בנצ׳מרק לתעשיית הרכב כולה.

 

הדור הנוכחי הוא השישי במספר. הוא הוצג לראשונה ב-2014 ועבר מתיחת פנים באמצע 2018 שבמסגרתה נחשפה גם ה-S560E שנבחנת כאן. אמנם גם קודם היו בהיצע של ה-S דגמים היברידים אבל הגירסה הנוכחית היא בכל זאת סוג של קפיצת דרך טכנולוגית בכל הנוגע למנוע ולמערכת ההיברידית-נטענת, ומהרבה בחינות היא יותר דגם חדש מאשר מתיחת פנים.

 

את השינויים העיצוביים שנעשו במסגרת מתיחת הפנים קשה לראות למרות שישנה חזית חדשה שמבוססת על פנסים שבהם כמה שורות של לד, ועל גריל קצת אחר. גם מאחור ישנם שינויים קלים בגופי התאורה וזהו בערך. בתא הנוסעים השינויים קצת יותר ניכרים, אבל גם כאן זה רחוק מלהיות בולט: הגה חדש ומרהיב שמבוסס על שילוב עץ-עור-אלומיניום ושינויים בתפריטי המסכים. אבל, וזה אבל ענק, תא הנוסעים של ה-S היה ונשאר כל כך יעיל ומושחז, ואולי צריך להוסיף גם מושחת במובן של מפואר ומפנק, שאני לא יכול לחשוב על שום סיבה טובה לעשות בו שינוי שהוא מעבר למשיכת מכחול. ואם כבר הגענו לשחיתות אתם מן הסתם רוצים לדעת במה בדיוק מתפנקים שועי העולם ולכן, ומעבר למרחבים העצומים של עור רך ועץ נוצץ, בחרתי שתי תוספות אקראיות מהרשימה הבלתי נגמרת של ה-S שאני בטוח שאין בקיה המשומשת שלכם.

 

הראשונה הן כורסאות המסאז' שהייתי שמח לשים בסלון שלי לצורכי נמנום מול הטלוויזיה. מה כבר הביג דיל בכורסאות מסאז'? אז נתחיל בכך שהן יודעות לנפח את כריות הצד בהתאם לעומסי הסיבובים כדי למנוע תזוזה של הנוסעים, וגם להעביר את הקירור של המזגן דרך חרירים קטנטנים בעור כדי למנוע, חס וחלילה, הזעה. אבל את הפיצ'רים האלה כבר ראינו בכמה וכמה מכוניות, כולל שיאצ'ו הורס אצל אחת המתחרות של ה-S. הקטע שקנה אותי בכורסאות הוא היכולת שלהן לעשות מסאז' חם, זאת אומרת לחמם את הכרית במושב שמעסה את גבך המותש מיום ישיבות ארוך במשרד, חום שכידוע מרכך את השרירים. ובתור מקרה גב ותיק אני מרשה לעצמי לציין שזה פיצ'ר פנטסטי. התוספת השנייה נוגעת למזגן. זה שיש בו יוניזטור להעשרת האוויר בטח לא ירשים אותכם במיוחד, אבל הבישום הקל שהמזגן יודע להוסיף באלגנטיות, ולפי טעמכם האישי, אולי כן. הייתי מפרט גם על הבידוד המופתי מרעשים בסיוע מערכת הוואקום לאיטום הדלתות והשמשות הכפולות, מערכת המצלמות ההיקפית, המוליטמדיה עם כונן 10 ג'יגה  והרשימה עוד ארוכה, אבל אתם מבינים את הרעיון אז נמשיך הלאה.

 

תפעול כל מערכות הרכב ותא הנוסעים מבוסס על מסך של קצת יותר מ-12 אינץ' במרכז המכונית. לא מדובר במסך מגע אלא במסך שנשלט על ידי פד במרכז המכונית. למה לא מגע? אני חושב שהתשובה הלא צפוייה היא שבגלל גודל המכונית אתה פשוט לא מגיע למסך עם היד. רשימת הפונקציות והתפריטים כמעט אינסופית אבל אחרי התרגלות לא ארוכה השימוש הופך להיות אינטואיטיבי ונוח. לחימום/קירור, ולעוד כמה פונקציות יש גם כפתורים פיזיים, וטוב שכך. אגב היה מפתיע לגלות שבניגוד לדגמי פאר אחרים במושב האחורי של ה-S אין אפילו מסך אחד קטן לרפואה אלא כפתורים פיזיים. מה עוד? לוח המחוונים הוא כמובן מסך גדול בפני עצמו עם תצוגה משתנה וניתנת להתאמה ופינת הבטיחות כוללת את הכל כולל הכל - מתשע כריות אוויר דרך כל הבקרות, המצלמות ומערכות הסיוע לנהג שתעשיית הרכב אי פעם המציאה. בסוגריים נוסיף שחלק מהמערכות הללו עובדות אחרת ממה שאתם מכירים; כך למשל המערכת למניעת סטייה אקטיבית מנתיב, שברוב המכוניות מבוססת על הזזת ההגה, פועלת ב-S קלאס באמצעות הפעלת הבלמים על חלק מהגלגלים, מה שמחזיר את המכונית לנתיב. מה זה משנה? אז דרך הברקסים הפעולה הזאת הרבה יותר מהירה ואגרסיבית ולפיכך גם יותר בטוחה.

 

עוד הפתעה הגיעה מהבגאז' של ה-560 שהוא די קטן, 395 ליטר אם נדייק, שזה מה שנשאר אחרי שהותקנו בו הסוללות של המערכת ההיברידית. יאללה, מתניעים.

 

איך זה מרגיש על האספלט:

החידוש העיקרי של הS560E הוא השילוב הבנזין-היברידי-פלאג-אין מתחת למכסה המנוע. בצד הבנזין יש שש בוכנות בתצורת V ובנפח של 3.0 ליטרים. בצד החשמל יש סוללת 13.5 קוט"ש שנטענת במלואה בערך בשעה וחצי ומאפשרת טווח נסיעה חשמלי שנע סביב ה-35-40 ק"מ. ההספק המשולב של שני המנועים עומד על 476 כ"ס ו-70 קג"מ וכל האורווה הזאת זורמת לגלגלים האחוריים דרך גיר אוטומטי של 9 הילוכים.

 

על הכביש הבינעירוני החיבור בין שני המנועים והגיר הוא תענוג צרוף. זה מתחיל בכך שהמעברים בין המנועים הוא על סף המושלם; השילוב של המנוע הנוסף/הניתוק שלו, בין אם מדובר בבנזין ובין אם בחשמל, חלק לחלוטין, לא מורגש ולא נשמע. ואם לא די בכך אז כמות הכוח שה-S יודעת להוריד לכביש פשוט לא נתפסת והנתונים היבשים - 5 שניות ל-100 קמ"ש (במכונית ששוקלת 2.2 טון!) ו-250 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית - רחוקים מלתאר את הדרמה. בואו נגיד זאת כך, מהירויות שיעניקו לך את השער האחורי של ידיעות אחרונות ולילה באבו כביר הם ממש לא עניין תיאורטי באוטו הזה, גם לא על כבישים קטנים יחסית.

 

בכל הנוגע לשלדה הסיפור קצת יותר מורכב. מתלי אוויר יעילים מצליחים להחזיק את השילדה הארוכה הזאת - 5.2 מטרים - מאוזנת גם על כבישים גליים וגם תחת עומסי צד כבדים, והקצב שבו הם מצליחים להגיב לתנאי הכביש - ממש תוך כדי שהמכונית על המהמורה - מרשים מאוד. ועדיין כצפוי ממכונית במימדים ובמשקל הזה (ועוד עם חבילת הסוללות הכבדה בבגאז') ה-S לא משתגעת על סיבובים חדים ומהירים ולא מרגישה שם בנוח. כלימוזינה לעומת זאת, ובכל תנאי הנסיעה האפשריים, היא פשוט נפלאה: אין טלטולים, אין נדנודים ואין בעיה לכסות מרחקים עצומים מהר ובקלות. 

 

מה קורה בנסיעה עירונית? אז נתחיל בזה שעם המידות הלא מבוטלות רחובות צפופים יכולים להיות מאתגרים למרות שמערך המצלמות וחיישני ההתראה בהחלט מסייעים בהקשר הזה. מעבר לזה הבידוד המושלם של ה-S מצליח להשאיר את תל אביב המיוזעת והפקוקה בחוץ, והשילוב של מתלי האוויר במצב קומפורט ואותו מסאז' חם שהזכרתי קודם, סוגר סופית את הפינה. ובמילים אחרות להרים את הווילונות הכהים (סטנדרט), להפעיל את מערכת הסאונד האיכותית, להדליק את הסיגר  ולהגיד 'סע בן צור, סע, ואל תמהר להגיע'.

השורה התחתונה: כדי לקבל את המפתח של S560E תדרשו לכתוב צ'ק על סכום של לא פחות מ-770 אלף שקלים. זה המון כסף שתמורתו תקבלו המון יכולת, טכנולוגיה, פאר ועוד שורה ארוכה של סופרלטיבים. אבל אני חושב שיותר מכל אלה, שאותם יש גם ליצרנים אחרים, מה שעושה את ה-S הוא סוג של בשלות וביטחון עצמי שמבוססים על חמישים שנה של היכרות מעמיקה עם לקוחות הסגמנט, ועל שיוף בלתי פוסק של הנוסחה שבבסיס הדגם. שני אלה הם כנראה הסוד האמיתי של המכונית הזאת ומה שעושה אותה לכל כך מרשימה. ואתם יודעים מה? להגיד על ה-S560E שהיא 'מכונית מרשימה' זה סוג של אנדרסטייטמנט.

 

 

 

מרצדס S560E

מחיר: 769,149 שקלים.

מנוע: 3.0 ליטרים 6V מוגדש טורבו + מנוע חשמלי

הספק מנוע בנזין: 367 כ"ס 5500-6000 סל"ד

מומנט מירבי בנזין: 50 קג"מ 1800-4500 סל"ד

הספק משולב: 476 כ"ס

מומנט משולב: 70 קג"מ

0-100 קמ"ש: 5 שניות

מהירות מירבית: 250 קמ"ש

מידות (ס"מ): 525*198*149

משקל: 2.2 טון

צריכת דלק משולבת (מבחן): ליטר ל-10 ק"מ

הדפס