$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הסימפוניה השביעית של פריס

ל-DS היה מקור השראה לקרוסאובר אוונגרדי מפואר בדמותה של מכונית סאלון מרחפת. במהדורת 'אופרה', DS7 קרוסבק מעסה לכם את עמוד השדרה, מנטרל את הפגמים בכביש, מפחית רעשים ורואה גם בחושך עם ראיית לילה מתוחכמת

ניר בן טובים  06.08.20 - 15:33
(צילומים: ניר בן-טובים)
(צילומים: ניר בן-טובים)

תגיות: DSדוד לובינסקי

ב-1962 נודע לסוכני ביון צרפתים על מזימה נוספת להתנקש בחיי נשיא צרפת שארל דה גול אחרי שתמך במתן עצמאות לאלג'יריה. ב-22 באוגוסט בשעות הבוקר המוקדמות החשש של מערכת הבטחון התממש; דה גול עזב את ארמון אליזה עם אשתו בדרך לשדה התעופה 'אורלי' כשהם משייטים במהירות של 110 קמ"ש על שדרת השחרור בסיטרואן DS19. תוך זמן קצר הקיפו אותם תריסר רוכבים ופתחו ממטרה של 140 קליעים לכוון המכונית. שניים מצוות אנשי הביטחון שהיו רכובים על אופנוע נהרגו, השמשה האחורית רוסקה ושלושה גלגלים נוקבו. הנהג של דה גול נקלע למצוקה ונפצע מריקושטים אבל שמר על קור רוח: מערכת המתלים ההידרופנאומטית החזירה את הסיטרואן למצב מפולס ומנעה סחרור. הוא השתלט על המכונית, האיץ ונמלט לכוחות האכיפה. דה גול שרד. גם אשתו.

כמעט 50 שנה קדימה ומספר קילומטרים מזירת נסיון החיסול, מצאתי עצמי נוהג ברובע התשיעי של פריס במסגרת השקת הסנונית הראשונה של 'סיטרואן DS', ה-DS3. לרכב היו מתלים פשוטים, 3 דלתות, רצפה של סופר מיני, ריפוד בגוון אדמה ושום דבר מעורר התפעלות כמו הסבתא המיתולוגית. גם לא במרומז. סמטה ליד בית האופרה הוסחה דעתי בגלל רנו אוונטיים ומעדתי ממסלול הנסיעה כמו תייר חסר ישע. ישומון 'WAZE' לא היה זמין ותוכנת הניווט המקורית של הרכב סירבה להתאפס ונטשה אותי לחסדי המזל. נהג מונית שנורא התלהב מהצרפתייה המתוקה ניאות לסייע וחילץ אותי ממבוכה גדולה.

הסיפור הזו חזר אליי בכביש 4 מתדפק על שערי חדרה כשהבנתי שפריס רחוקה עכשיו יותר מתמיד, בית האופרה בטח נעול והבית הכי קרוב הוא "בית הפנקייק". אבל יותר מהכול חלחלה בי התובנה ש-DS7 קרוסבק מחמיא ל-DS ולא מעכיר את המורשת שלה בתחנות ביניים מרושלות כמו קודמיו. ב-PSA למדו את רזי 'הפרמיום' המודרני בצורה נחפזת בגלגול הראשון, אבל כעת הם מנתבים את היצירתיות שטמונה בהם כדי לפצות על הטעויות שנעשו בדרך.  

אוברטורה

ה-DS7 הוא קרוסאובר בגודל בינוני, "מיד-סייז SUV" והוא גובל בדגמים כמו וולוו XC60 ומתחרה גם בקטנים ממנו בשל חפיפה בפרופורציות. האנשים של DS בארץ ובעולם מקפידים לבודד אותו מהעדר המסורתי וזוכרים להשחיל בכל פרזנטציה את ייחוסו השלטוני עם ססמאות מפתות: "אתה יודע שנשיא צרפת עמנואל מקרון נוהג במכונית הזו". מקרון אכן התגייס להשקת DS ב-2017 כדי להתניע את המכירות, אבל בואו לא נגזול את הקרדיט (גם) מיצרנים אחרים; חלק ניכר מזמן הנסיעות שלו בכבישים מבלה מקרון מאחורי דלתות משוריינות של מובילי נוסעים - רנו אספאס ופיג'ו 5008.

שלא במקרה, את ה"חנות" שלהם בישראל פתחו DS בשכנות עם גרעין מותגי היוקרה: וולוו, קאדילק, לנד רובר, לקסוס וכן, גם בנטלי חולקת קירות עם בתי קפה בהרצליה פיתוח. רחובותיה מורגלים במחזה של מכוניות מפוארות המתגלגלות בין מנהרות שטיפה וסוכני טרייד אין רצוצים, אבל הקורונה רוקנה את המדרכות מבני אדם ואין לנו ברומטר לכוח המשיכה של ה-DS7 קרוסבק בשטח המרעה הטבעי שלו, גם לא בגוון ה-'Or byzantin' של רכב ההדגמה שמבליט בו כל קפל, גימור ושקעים. ה-DS7 הוא רכב נאה וייצוגי בעיני, אבל הייתי משוכנע שהוא אנונימי לאוכלוסיות בפריפריה. טעיתי.

"ראיתי אותך"

מעל התקרה הפנורמית חגו מטוסי חיל האוויר ומרחוק נשמעו תותחי ארטילריה. המשטרה הציבה מחסומים בעקבות חשש לחדירת מחבלים. בכביש 99 צומת שיאן נרשמה האטה וכולם מתגודדים בזחילה. שוטר צבאי מסמן ל-DS7 לסור למפרץ ועושה לעברי תנועת "גלגל את החלון". אני מציץ החוצה מהסאלון הממוזג וחוטף את הסחוניה במלוא דביקותה. לא הספקתי להוציא מילה והוא מחייך מתחת לקסדה: "ראיתי אותך. נסעת בקרית שמונה היום בבוקר. איזה רכב חלום. רועי בוא. בוא תראה את הסיטרואן המפוארת". זזתי באי נוחות כי ב-DS העירו לי (ויותר מפעם אחת) שלא לערבב את סיטרואן בסיפור הזה. זה לא מסתדר עם הדימוי. אבל אין מה לעשות. ביקשתי ממנו בנימוס להעביר לחברים ביחידה ש"זה לא אותו הדבר וה-DS7 בליגה אחרת". 

הפעם זה יצליח
ה-DS7 חולק פלטפורמה מודולארית ומכללים עם כלל הקונצרן, אבל הפרשנות שלו כרכב יוקרתי הרבה יותר קרובה למה שהם קיוו להציג ב-2010 (והחטיאו לגמרי את המטרה). זה כבר לא נראה כמו כינוס של ברזלים ומתגים שנשרו על רצפת הייצור מסיטרואן C3 ו-C4 ונארזו בגוף מקושט עם בטן מוגבהת, אלא כלי מתורבת ומקורי שנושף פרסטיג'ה מבושמת מפתחי המיזוג. 

ב-DS בחרו בדפוסים המדמים יהלומים והוא מבליט כל פרט קטן כמו מיצג אמנותי. מערכת התאורה שלו בשני הקצוות מגשרת בין העבר להווה במפגן רטרו-פירוטכני: בחזית שלו הומאז' לפנסים המתכווננים של ה-DS עם ששה מודולים עצמאיים (שלושה בכל צד) בטכנולוגיית LED רוטורית ומערכת הגברה עצמאית בהתאם לתנאי הדרך, ומאחור חתימת LED באפקט תלת ממדי עם חריטת לייזר ורשת שאותה הם מכנים "שריון קרוקודיל". הוא בהחלט אלגנטי ומכופתר DS7, אבל אני חושב שבדופן הקדמי הלכו קצת במעגלים והתפשרו על משהו גנרי.  

כרטיסים בבקשה
אל החלל הפנימי של ה-DS לא נכנסים, מוזמנים. חציה של המפתן וטריקת הדלת המאסיבית מעלה אסוציאציות של גרם מדרגות המוביל אל היכל תיאטרון. מסביב מחול גאומטרי של מתגים בתמת מעוינים במרכז התעלה וסביבת העבודה: שעון B.R.M.R 180 T שמזדקר ממקום מסתור בהנעת המכונית, מסך ראשי מורחב בגודל 12.4 אינץ' ולוח מחוונים דיגיטלי מלא. העיצוב אסתטי, נקי, המושבים נהדרים ואיפה עוד תמצאו ברמת המחיר הזו (305 אלף שקל) ריפודי נאפה עם קירור, חימום ופונקציית עיסוי. בכלל, אבזור לא יחסר לכם על סיפונו של ה-DS7: מערכת שמע 14 רמקולים של Focal, מצלמות 360 מעלות, מערכות בטיחות כולל בקרת שיוט עם נהיגה אוטונומית דרגה 2 ועל פסגת הערימה הזו מוסיפה גרסת 'אופרה' ראיית לילה - וזו כבר טריטוריה של מכוניות בטווח מחירים כפול. מה עוד? מכונית המבחן מצוידת גם בתאורת אווירה מיוחדת בידיות הדלתות, חלונות אחוריים כהים וזגוגית קדמית מחוממת.  

משטחי הגימור אחידים כמעט בכל המפלסים, אבל נעשו קצת פשרות. סיטרואן הפכו למומחים בהסוואת תרכובות קשיחות על ידי הלבשת טקסטורות מיוחדות, וכך למשל התיחום של תעלת ההילוכים שנראה כמו אלומניום למעשה מגומר בפלסטיק (אם כי ממש לא באיכות נחותה). פה ושם יש נפילות בהנדסת האנוש כמו מיקום ידית בקרת השיוט מאחורי גלגל ההגה, אבל הביצוע בסדר גמור וכל השאר ממורכז ונגיש. ה-DS7 גם נדיב בשתי השורות עם מערכת מיזוג דיגיטלית לנוסעים ותא מטען שימושי דו-קומתי שיכול לאכלס שתי מזוודות. לא הרבה יותר מזה.    

סורק את הכביש
חוזרים בכוון הנגדי של כביש 99 והתנועה דלילה וזורמת. הנתיבים מתפתלים כמו אטריה והמשאיות נדחקות בין השול למעקה ומאפשרות עקיפה זהירה. זהו מקטע כביש סלול היטב ומתוחזק, וככל שמצטברים הקילומטרים הוא מתגלה ככלי עזר אפקטיבי בפענוח נקודות התורפה הדינמיות של ה-DS7. היושבים מאחור אולי רגישים לכל מה שקורה - הם נתונים כל הזמן לשינויים מידתיים בתחושות, שכן כל פגם שחולף תחת הגלגלים מטופל בצורה עצמאית על ידי מערכת סריקת כביש מתקדמת. נסביר.  

בתוך האינסטלציה של ה-DS7 מורכבת מערכת ניתוח תוואי מבוססת מצלמה קדמית. זו מכינה את הבולמים למפגש עם גדודיות וקרעים ומשתדלת לווסת את השיבושים בצורה רציפה במרחק של 20-25 מטרים מלפנים. את חדוות המרבד המעופף הנערץ לא ניתן לחקות, אבל במגבלות המלאכותיות התוצאה מצוינת בפני עצמה (קל וחומר על חישוקי 19 אינץ'). כיול ה-Comfort מצטיין בתחושת ריחוף נשלטת מהסלילה, וממושב הנהג ניתן לראות את השפעת הבולמים מימין ומשמאל עם תנועה מבוקרת וסלחנית שמצליחה ליישב סכסוכים גם עם שברי כביש מנתקי סתימות. רק סלילה ברמה מחפירה מסוגלת לנער את הקפיצים על הציר הרוחבי, אבל שום דבר לא באמת חודר לכריות של המושבים ומנוטרל היטב.        

מנוע ה-2.0 ל' טורבו דיזל 180 כ"ס עתיר מומנט (40.9 קג"מ מ-2,000 סל"ד) ועושה עבודה מופתית מלמטה עבור לאמצע ומשם זה רק משתפר בתמיכה של תיבת 8 מהירויות אוטומטית פלנטרית (תוצרת יפן). הוא מחמיא ל-DS, הולם את האופי הנינוח שלו ורק מעט רעש בוכנות חקלאי של הצנרת בסל"ד גבוה מפר את האיטום המשובח של הפלטפורמה. הפעולה של המנוע והגיר רהוטה 97% מהזמן, מלבד רגעים בודדים שבהם המחשב בוחן פעמיים ובהיסוס איזה הילוך מתאים לזחילה מפוקקת ב-20-40 קמ"ש.  

בקצה השני של הסקאלה אנחנו מיישרים את הגב, מהדקים את הישבן ומקווים לטוב. שלושה עיקולים "עמוסים" ב-60-70 קמ"ש ואחד ארוך במהירות תלת ספרתית מעצבים תמונה ברורה אודות היכולת הדינמית של ה-DS7 - מצב 'ספורט' אינו גימיק או תעלול שיווקי. הוא משחרר את העניבה ומחליף נעימת מוזיקה קלאסית בפסקול קצבי וכל ניסיון להוציא אותו מהשלווה נענה בצייתנות; תת היגוי קליל, לפיתה בריאה של האספלט, בלימה נחושה ומעל הכול דו שיח מדויק עם תחנת הסולר בחרטום ועקיפות החלטיות. כאן המקום לציין כי חטיבת הכוח לא תדביק לכם את הגב למושבים עם 0-100 קמ"ש ב-9.5 ש' וכושר הנשימה שלה מוגבל בפסגת הסל"ד, אבל יש בה עדיפות על פני יחידת הבנזין (1.6 ל' 180 כ"ס) בזכות המומנט מתחתית רצועת הכוח וצריכת הדלק שהסתכמה בסביבות ה-13-14 ק"מ לליטר.     

אאוטרו 
חזרנו למנוחה בקרבת יער האיילים. מולנו נעמד נהג רנו קנגו עמוסה בגדרות תיל ומוטרות שראתה ימים טובים יותר. "תגיד, מה זה האוטו הזה, משהו טיוואני?" אמרתי לו שלמיטב ידעתי מכוניות מטוייאן לא משווקות בארץ והכי קרוב שיש לנו זה מאזדה 2 סדאן בהפצה מתאילנד. המשכנו להחליף כמה מילים והסברתי שמדובר במותג שנקרא DS ולא, אני לא הבעלים של הרכב. הגלגלים אצלו בראש התחילו לעבוד עד שפתאום נדלקה הנורה: "האאאאאא. זה חברת היוקרה הזו. של סיטרואן. נראה כמו חללית. אפשר להסתכל רגע בפנים"?    

את מספר האנשים שהיו מזהים את שלוש המכוניות הראשונות של DS בין 2010-2018 אפשר לספור על יד אחת. אבל כאן, 200 פלוס קילומטרים צפונה ממעוז העשירון והאלפיון, עמד איש מקצוע לא צעיר במיוחד ופיצח את התעלומה בלי לחטט בסלולרי או להסתמס עם הנכדים. אני לא יודע אם זו תעודת הצטיינות למכונית או בונוסים למחלקת הפרסום. אבל בשביל מותג צעיר ולא עממי, אלו סימנים טובים.

קונצ'רטו

קרוסאוברים מפוארים מציפים את הכבישים. זה לא חדש. ובטווח של ה-250 ועד 350 אלף שקל לא תצליחו להצביע על מגרעות אקוטיות באף אחד מהם; כולם מאובזרים. כולם איכותיים. כולם חזקים ושקטים וכולם מתהדרים בסמל סטטוס מבוקש. אז איפה אנחנו פוגשים את DS7 קרוסבק?

התשובה תלויה בפתיחות של הרחוב הישראלי לרכב שלא מתיישב על משבצת קונבציונלית. ה-DS7 קרוסבק 'אופרה' מפיץ ניחוח כרמים של חבל בורדו לזירה קלינית ולפעמים גם מנותקת לגמרי מהחושים. אם ב.מ.וו, אאודי, יגואר, לקסוס, מרצדס, וולוו, קאדילק מכשירים טכנולוגיות של מדעני טילים, אז ה-DS7 קרוסבק רוצה לייצג את אלן דלון ומריון קוטיאר בדרך לפרמיירה חגיגית, לבושים בקלאסה צרפתית.    

לא הסקנו מהמבחן ש-DS7 מושלם. אין חיה כזו ותמיד יהיו קולות שירסקו את המקלדת עם טרוניות האמינות והסחירות כדי לקושש פרובוקציות. במבחן התוצאה, זה לא באמת משנה את השורה הסופית; ה-DS7 קרוסבק הוא רכב נעים וייחודי, קפיצת מדרגה של PSA ויותר מזה הוא רשאי להיות מאוזכר באותה נשימה עם מכונית שהפכה להיות נכס תרבותי. מהצד שלנו זה מעניק לו ציון גבוה. חותמת איכות על הצעדים שנקטו DS כדי לוודא שהפעם רכשו לעצמם מקום בצמרת. ובהחלט יש להם.

DS7 קרוסבק 180 גרסת 'אופרה'

מידות:
אורך - 457 ס"מ
רוחב - 190 ס"מ
גובה - 162
בסיס גלגלים - 274 ס"מ
משקל - 1.5 טון
תא מטען - 550 ל'
צמיגים: 235/50/19


מנוע, 4 ציל' טורבו-דיזל HDI 180, הנעה קדמית

הספק מרבי: 180 כ"ס ב-3,750 סל"ד
מומנט: 40.8 קג" מ-2,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית פלנטרית (יפן) 8 מהירויות ותפעול מגלגל ההגה
האצה ל-100 קמ"ש: 9.6 ש' (מבחן)
צריכת דלק: 13-14 ק"מ לליטר (מבחן)

מערכות בטיחות: D8 Advanced safety pack
תיקון סטיה אקטיבי מנתיב הנסיעה
זיהוי עצמים בשטח "מת" של מראות הצד
בלימה אוטומטית במצב חירום במהירות שבין 0-140 קמ"ש
בקרת שיוט אדפטיבית עם מרכוז נתיב ונהיגה אוטונומית דרגה 2
מערכת מורחבת לזיהוי תמרורים
תאורה אדפטיבית עם 6 מצבים אוטומטיים
חיישני חניה היקפיים 360 מעלות עם מצלמה ומבט-על
מערכת ראייה לילה NIGHT VISION עם זיהוי עצמים
מערכת התרעה למניעת הרדמות של הנהג

מחיר מכונית מבחן: 308 אלף שקלים כולל אגרת רישוי.
מסגרת אחריות: 3 שנים.