יש מי שטוען ב”עולם הרכב של ערוץ הספורט” כי מכונית חשמלית חדשה שלא הייתה כאן מעולם, בשונה מגרסה חשמלית למכונית קיימת, היא הזדמנות למהנדסים ולמעצבים לחולל מפנה ושינוי תודעתי על המוצר והמותג, שלא לומר ליצור קו חדש ופריצת דרך היסטורית שתוביל לעידן הבא של התעשייה בכלל ועל התודעה הציבורית והמוטורית של קהל משתמשי הדרך.
יש הרבה אמת בטענה הזאת. ויש גם לא מעט יצרנים ששוקדים עליה ממש בימים אלה ואת התוצאות המחושמלות שזכו לעבור לידה מחודשת נראה כבר בעתיד הקרוב. אך מולם קיימים יצרנים שהתחבטו קשות בדילמה המותגית (ואולי אף ערכו סקרים חשאיים) האם לשמר את הקיים מההיבט התדמיתי והעיצובי או באמת לקפוץ על העגלה החשמלית החדשה ולנצל את המומנטום הזה לשינוי גורף ובסופו של דבר החליטו לא לזעזע יותר מדי את אמות הסיפים. סקודה אנייאק, היא דוגמה מצוינת לכך.
אם ניקח את היריבות העיקריות שלה בסגמנט D, קרי יונדאי איוניק 5 או קיה EV6 ואפילו את הפולקסוואגן I.D 5 נזהה בקלות את השינוי מול הקווים הקיימים בדגמים המוכרים והוותיקים, אותו שינוי שמתחיל בדגמים החשמליים החדשים שיוביל את השינוי בקו העיצוב של המכוניות הבאות של כולן; בפולקסוואגן למשל, כבר מכירים את I.D 3 ואת האחות הגדולה I.D 4 בעוד שיונדאי וקיה יפציצו בקרוב עם גרסאות 4-7 ועוד כמה מספרים לדגמים הבאים שלהם.
כאשר מביטים בסקודה אנייאק בפעם הראשונה, אפשר לזהות את הקו העדין שבו המכונית מעוצבת, נוסח חף מגימיקים שמפריד בין הדמיון לאחיותיה הצ’כיות לבין החידוש שהיא מבשרת אולם בשורה התחתונה, מדובר במכונית יפה לרוב הדעות ואלגנטית. קשה לשים את האצבע על אלמנט אחד או שניים ולומר כי הם אלה שיוצרים את הרצון להביט בה עוד ועוד, אך נציין כי המכונית שהגיעה למבחן הייתה ברמת גימור Lodge שמחירה 225,500 שקלים, מחיר רחוק מלהיות עממי.
בסקודה מתכננים לייבא לא פחות מ-6 גרסאות לשוק הישראלי שכולן תהיינה זהות בנתוני השימושיות והמנועים לרבות מערכות הטעינה וקיבולת הסוללות, והמחירים יתחילו ב-190 אלף שקלים אחרי שיונדאי הציבו את הרף הזה עם האיוניק 5. תרשו לנו להמר כי רוב המכוניות שתימכרנה כאן בחודשים הקרובים ותגענה בואכה האביב, תהיינה ברמת הגימור שקיבלנו או אחת מעליה שנקראת Lounge - ומחירה ארבעת אלפים שקלים יותר בגלל שינוי במפרט המושבים ותו לא.
האנייאק איננה מכונית שקורצת להרפתקנים גמורים. אבל אין זה אומר שמדובר במכונית שמרנית, ממש לא. מצד אחד יש בה לא מעט מוטיבים סקודאים שאותם ניתן למצוא בעיצוב החיצוני והפנימי וגם בזכות התוספות המקוריות של המותג, לרבות המטריות בדלתות ועוד כמה רעיונות חביבים שהופכים את החיים לקלים ונעימים יותר בכל מה שכרוך בקשירת ציוד בתא המטען (חבל שהם ויתרו על מגיני הפלסטיק שקופצים החוצה עם פתיחת הדלתות להגן על שולי הדלת של המכונית ושל המכונית שחונה לידה).
מצד שני מדובר בפלטפורמה גדולה עם חישוקי גלגלים ענקיים והמידות החיצוניות שלה משרות תחושה כי מדובר במכונית עתירת ממדים. אורכה 4.64 מטרים (קצרה ב-6 ס”מ מסקודה קודיאק) ובסיס הגלגלים שלה נמתח ל-2.76 מטרים שהם 3 ס”מ פחות מהקודיאק שמתוכנן ל-5+2 נוסעים. כל הנתונים הללו מעידים כי מדובר במכונית גדולה אך כשנכנסים פנימה, מבחינים מיד בשינוי בינה לבין מכוניות אחרות בזכות הפלטפורמה החשמלית שמאפשרת את "דחיפת" הדשבורד קדימה ומיצוי מלא של המרחב בשורה הקדמית ובעיקר בשורה האחורית, שם המרחקים בין היושבים מאחור לשורה הקדמית, שווי ערך לסקודה סופרב, פחות או יותר. מה עוד? איכות המושבים טובה מאוד וגם שאר החומרים של האלמנטים בתא הנוסעים מציגים דור חדש של איכות אירוח בתוך המכונית, והשילוב של הדיפונים שעשויים בד רך בגוון בז’ נעים, השלימו את התחושה כי מדובר באווירה ביתית.
תוסיפו לאלה את איכות ההרכבה הקפדנית ואת הטכנולוגיה המצוינת שפגשנו בסקודה אוקטביה שהגיעה גם לכאן לרבות התפעול בעברית של מערכות הרכב, ותקבלו חוויה מצוינת. מסך המולטימדיה רחב וצבעוני, עמוס במידע ואמצעותו יכולים להפוך את החוויה למעניינת יותר עם שליטה בגוונים ובתאורה של המכונית. מערכת השמע עושה את העבודה והנסיעה החרישית משלימה את התמונה המחושמלת. לוח השעונים הקטנטן משאיר את הקשר ההיסטורי בין מכונית חדשנית למכוניות מהעידן הקודם, אבל הפונטים בתוכו קטנים מדי לטעמנו. המסך מציג את נתוני הנסיעה והטעינה לרבות המהירות ומצב הסוללה ואולי היינו זקוקים לזמן נוסף עם המכונית על מנת שהעיניים יתרגלו למצוא את הנתונים כבר במבט ראשון ולהתרכז בהם חרף גודל הפונטים הקטנים.
חשמל מלפנים
הרחפת הצ’כית
התפעול החרישי של המכונית משרה אווירה הוליסטית, ובחירת מצב הנסיעה הרגוע מעצים את התחושה אף יותר. נתון התאוצה לא שומט לסתות אחרי שראינו 8.7 שניות על שעון העצר בהאצה ל-100 קמ"ש, אולם חשוב לזכור כי מדובר במכונית כבדה, בעיקר בגלל מארז הסוללות שלה, אבל אין ספק שהדרך לשם הרגישה אחרת בזכות המומנט של המנוע שמציע 32 קג”מ בקירוב והספק של 204 כוחות סוס שעוברים כולם לגלגלים האחוריים וזה המינון הנכון לסוגיית המשקל. לאנייאק יש גם גרסת X עם הנעה כפולה והספק חזק הרבה יותר בזכות שני מנועים, אבל זאת עוד תגיע.
האנייאק איננה המכונית החשמלית הראשונה בה אנו נוהגים בשנה האחרונה וטעמנו לא מעט מהיריבות שלה לשוק הישראלי ובעיקר היונדאי איוניק 5. אבל כשם שלקוריאנית המשוכללת יש אופי משלה, הרי שלאנייאק יש אופי ואישיות והתפעול שלה נעים למרות שההגה מעט כבד. אתגר הכבישים העירוניים הוא אחד החשובים בעידן החשמלי. אמנם, הסוללות שמותקנות ברצפת הרכב מוסיפות ליציבות ולמרכז הכובד הנמוך, אבל מנגד עבודת המתלים והבולמים וגם השיכוך של הצמיגים (חישוקי 19 אינץ’) חייב לפצות על המשקל הזה ובאנייאק זה נעשה בצורה טובה.
בסקודה מדברים על טווח של מעל ל-500 ק”מ בזכות מארז סוללות נדיב של 80 קווט”ש בתקן WLTP אבל המכונית שלנו הגיעה עם 460 ק”מ כשהסוללה הראתה על סטטוס מלא והמטרה הייתה להשתמש במכונית בלי להשקיע בחיסכון מיוחד או להתאמץ ולשמור על כל אלקטרון בתאי הסוללה. בחלוף 72 שעות של שימוש ואחרי שתי טעינות קצרות של שעתיים כל אחת במטען ביתי 11 אמפר, החזרנו את המכונית עם קצת יותר מ-100 ק”מ כשנסענו קרוב ל-400 ק”מ בסה”כ. אפשר להניח כי בנסיעה שקולה וחסכונית יותר, היינו מצליחים לשמר יותר מרחק, אבל החלטנו כי תם הזמן של חרדת הטווח ואפשר לשחרר את השד הזה ולהנות מהמכונית כמו שצריך וכך היה.
הנסיעה בכבישים הבינעירוניים שקטה וחלקה תוך שימוש במערכות הבטיחות האקטיביות שעשו את עבודתן נאמנה. לשמחתנו גילינו כי המכונית “יודעת” לאגור אנרגיה בעצמה בכל ההתנהלות הזאת וכך יצא שבמקרה אחד, נסיעה של 40 ק”מ בפועל, תורגמה ל-23 ק”מ בסוללה וכל זאת הזכות השימוש בבקרת השיוט האדפטיבית. גם הנסיעה העירונית עברה בהצלחה יתרה והיעדר מנוע ותיבת הילוכים בחרטום, סייע למכונית להשיג רדיוס סיבוב יעיל בתמרונים העירוניים שאיננו עולה על 9.3 מטרים, נתון שמכוניות סופר מיני היו מתהדרות בו.
ציון הבטיחות של המכונית על פי סולם משרד התחבורה הוא 7 מתוך 8. אם אפשר להבליג על אי המצאותה של מערכת התראת עייפות וגם זיהוי תמרורים, הרי שבמכונית משפחתית מובהקת שיודעת לשמור היטב על הנוסעים שלה בנסיעה, היינו מצפים למערכת התראה על שכחת נוסע וגם לזיהוי רוכבי אופניים ואופנועים אך אלה לא בנמצא ואנחנו תקווה כי בגרסאות הבאות בעתיד זה יהיה חלק אינטגרלי מחבילת הבטיחות שבסה”כ מספקת אמצעים רבים לרבות 7 כריות אוויר, תיקוני סטייה מנתיב, זיהוי הולכי רגל, מערכת אדפטיבית לאורות גבוהים ובלימה אוטמאטית בחירום גם בנסיעה לאחור.
שורה תחתונה
שני האתגרים המשמעותיים המונחים כעת בפני מי שיבקש לרכוש את המכונית נמצאים במחיר ובזמינות. אמנם ציינו בתחילת המבחן כי יש דגם שמחירו 190 אלף שקלים אך רמת האבזור שלו רחוקה מהטעם הישראלי ובעיקר כשהגרסאות הגבוהות יותר מגיעות בקפיצות מחיר של כמה אלפים בין האחת לשנייה עד שמגיעים לרמה הכי גבוהה שעדיין לא בנמצא. ועדיין, המחיר של הדגם הנבחן הוא מעל 220 אלף שקלים, וזה בעידן שהטבת המס למכוניות חשמליות היא הטובה ביותר שניתן לקבל. מה יקרה עם המחירים הללו בעוד שנתיים כאשר ההטבה תיעלם והמיסוי על כל דבר שיש לו ריח חשמלי ישתולל? האתגר השני הוא השבתת מפעלי סקודה והפסקת ייצור המכוניות דה פקטו כשישראל החביבה על סקודה עומדת בתור עם מדינות אחרות בכדי לקבל את המכוניות שהוזמנו באולמות ומועד הייצור איננו ידוע. לא כל שכן, מועד האספקה ולכן נדרשת סבלנות רבה אם אתם נחושים לשים בחנייה אנייאק נוצצת וחדשה.
אם עברתם בשלום את שני האתגרים הנ”ל, הרי שמדובר במכונית משפחתית פרקטית, בטוחה, חסכונית וחדישה עם רמת בטיחות ואבזור גבוהה שתדחק את חרדת הטווח ותאפשר לכם לטעון אותה מדי כמה ימים בסיוע מערכת רגרנטיבית מהטובות שפגשנו. אין בה אספירציות ספורטיביות כלל וגם כשמנסים לדחוק בה לשם, היא לא ממש משתפת פעולה כי הזינוקים שלה מרוסנים וזה טוב כשהמושבים האחוריים מאוכלסים. סביר מאוד שהטכנולוגיה שאנחנו מקבלים באנייאק תהיה גם בדגמים הבאים של סקודה בראשית העידן החשמלי המלא שלהם, וגם אם המעצבים הצליחו לשמר את הסגנון האירופאי הקלאסי, הרי שהפלטפורמה החדשה פתחה עולם שלם למהנדסים ודי בנסיעה אחת בכדי לחוש בהבדל הזה.VIDEO
סקודה אנייאק 80iv רמת גימור Lodge
אורך: 4.65 מטרים
מנוע: חשמלי קדמי
אחריות: שנתיים או 3 שנים בתוספת 1,000 שקלים
מחיר: 224,900 שקלים (לא כולל עמדה ביתית)