בעשר השנים האחרונות נפתחו למעלה מ-8,000 תלונות של נהגים בגין שוטטות גמלים. אולם על פי המידע שנמצא ברשותנו, הטיפול בנושא מצד הרשויות והגורמים האחראים לוקה בחסר: "אני באופן אישי הגשתי תריסר תלונות בהקשר הזה. ברובם ככולם של המקרים, הטיפול הסתיים באפס מעשה. בין אם לא מוצאים את בעליו של הגמל ובין אם מדובר על ריפיון מצד המערכת. בשורה התחתונה אין שום הרתעה", אומר ניר ברוך שמתגורר באחד הישובים בנגב. "אני פשוט לא מצליח להבין את הגישה הזאת, מדובר על סיכון מאוד מאוד רציני. אין באמת מוטיבציה לטפל בזה".
תושב נוסף המתוגרר ביישוב יהודי בנגב מגולל בפנינו את הסתכול הרב שהוא חווה בעקבות ההתנגשות הקטלנית שארעה לאחרונה בכביש 222, בין צאלים לרתמים, במהלכה התנגש נהג בגמל ושניהם נפטרו כתוצאה מהפגיעות; "לך תיתן דו"ח לבדואי מהפזורה בנגב על שוטטות של גמל. במקרה הטוב, הדו"ח לא ישולם אף פעם. במקרה הפחות טוב, ואולי היותר סביר – אתה תקלע לאירוע אלים תקבל אזהרה שלא תשכח. מה שאני אומר זה שכל החכמולוגים שחושבים שאפשר ללכת ולקנוס בדואים שמסכנים את הנהגים עם הגמלים המשוטטים פשוט חיים בסרט".
התאונה המצערת, מהווה תזכורת נוספת להפקרות שמתרחשת בכבישי הנגב: בעלי חיים משוטטים ללא השגחה תוך גרימת סיכון לנהגים עם גביית קורבנות בשיעור גבוה : על פי נתוני עמותת אור ירוק, לא פחות מ-13 בני אדם נהרגו בשנים האחרונות, ו-60 בני אדם נפצעו באורח אנוש עד קשה. "ישבתי מול פרקליט מחוז דרום לפני חמש שנים, לא עשו כלום ולדעתי גם לא יעשו. אני נורא כועסת על כל הסיפור כל הפעם מחדש. זה כל פעם מעלה את המתים מאוב", אומרת לנו שושי בוזגלו, שאחיה מצא את מותו בתאונה עם גמל לפני חמש שנים. "משטרת ישראל לא עשתה כלום והמוות הבא קרוב".
חוסר אונים
מבחינת הרשויות המקומיות, היכולת לטפל בנושא מחייבת שיתוף פעולה מצד הממשלה. לאחרונה, בעקבות התאונה הקטלנית, פנו 20 ראשי רשויות מקומיות במכתב לשרת התחבורה החדשה מירי רגב, לשר הפנים אמיר אוחנה ושר החקלאות אלון שוסטר, בדרישה לשילוב ידיים: "אנו קוראים לכם לפעול במשותף יחד עם הרשויות המקומיות למגר את התופעה ולמנוע את ההרוג הבא. חוק הגמלים שאושר ביוני 2018 מחייב סימון גמלים בשבב תת עורי, כדי לאפשר זיהוי מלא של הבעלים, ובכך לפתור את בעיית תאונות הגמלים בכבישי הנגב. לצערנו חוק הגמלים אינו מיושם באופן מלא ויש צורך בהגברת האכיפה וענישה. הקטל בדרכים בשל גמלים וחיות משוטטות אינו גזרת גורל, ויש צורך בנקיטת פעולות משותפות של כלל הגורמים שעוסקים בכך למיגור התופעה".
"קיבלנו תזכורת כואבת לכך שבעיית הגמלים וחיות המשק המשוטטות בכבישי הדרום טרם נפטרה ומהווה איום מתמיד עבור תושבי הנגב והנוסעים בכבישיה". אומר ערן דורון ראש המועצה האזורית רמת הנגב. "בשל כך, פעלנו לחקיקת חוק לסימון גמלים בשבב תת עורי ולהחמרת הענישה. התאונות הללו אינן גזרה משמים". לדבריו, החוק כולל הרתעה בדמות ענישה פלילית והרשעה על פיו ישלח את בעל הגמל לכלא.
כמו להתנגש בטנק
"התנגשות עם גמל כמוה להתנגש עם טנק שמשקלו כאלף ק"ג. ההתנגשות בגמל הופכת קטלנית יותר בשל גובהו ומשקל הכובד שלו שנופל על הנהג לאחר הפגיעה ברגליים", מבהיר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "במשך שנים אנחנו מתריעים על הגמלים שמסתובבים באופן חופשי ומסכנים את הנהגים אבל כמעט ולא נעשה דבר בנושא ולאחרונה עוד אדם קיפח את חייו בתאונה מיותרת שניתן היה למנוע."
למעשה, בעיית הגמלים מהווה רק חלק מבעיה גדולה ורחבה הרבה יותר של חיות משוטטות. לרוב, רק התאונות הקטלניות מגיעות לכותרות, אולם על פי הערכות, מספר התאונות הכולל מידי שנה מגיע למאות רבות. "הגשנו שורה ארוכה של תביעות כנגד בעליהן בגין גרימת נזקים ובכלל זה גם בתאונות במעורבות של פרות", אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומבכירי המומחים בישראל בתחום. "החוק מטיל חובות מאוד ברורות על הבעלים והפרתן יוביל במרבית המקרים לתשלום פיצויים. כאשר מדובר על פרות, הליך זיהויין והטיפול בתיק לרוב פשוט יותר, אך ידנו הארוכה תדע לטפל ביעילות גם במקרים אחרים".
עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)