$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

צפו: רוכב האופניים נדרס בגלל זלזול בחוקי התנועה

רבים בקרב קהילת רוכבי האופניים חשמליים מזלזלים בחוקי התנועה ופורצים לצמתים בלי הבחנה. במקרה שלפנינו חצה הרוכב צומת באור אדום ונפגע ממשאית. המערכת המשפטית מצידה עוד עלולה לקבוע שהנהג אשם. כיצד?

ניר בן טובים  24.11.20 - 09:41

אין נהג בישראל שלא החסיר פעימה בגלל רוכב אופניים חשמליים שהתפרץ לכביש או ביצע עבירת תנועה שכמעט והסתיימה באסון. חרף כל דברי הביקורת שהושמעו, העלאת הנושא לסדר היום וחקיקת תקנות וחוקים למיגור הפורענות של הרוכבים טרם הבשילה לידי מעשה. כך מתגלגל דבר אל תרחישים בהם מוצא עצמו נהג רכב משלם מידי יום מחיר כבד על חילוקי הדעות בקרב מקבלי ההחלטות. יש אמנם שיגידו כי התנהגותם הפרועה של רוכבי האופניים מסכנת בעיקר את עצמם אולם בפועל, לעיתים קרובות גם הנהג שציית לחוקי התנועה נקלע אל ממד משפטי סבוך שכרוך באובדן ניכר של משאבי זמן וגם לא מעט כסף,  בין היתר.

בסרטון שקיבלנו באדיבות עמותת אור ירוק, מתועדת היטב מורכבות התופעה. בעדשת המצלמה נקלט רוכב האופניים חוצה את הצומת באור אדום ומתנגש בעוצמה עם משאית ממנה יצא עם פציעות בדרגות חומרה לא פשוטות בכלל ובדרכו לשיקום ממושך. מבחינה ראייתית נדמה כי הנהג חף מאשמה ויהיה פטור מגרימת התאונה. אולם בפועל, יתכן מאוד כי הוא ימצא את עצמו נתבע ואף משלם פיצויים. כיצד זה יתכן?

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ואחד מבכירי עוה"ד בישראל בתחום נזקי הרכוש מסביר כי תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת כך: "לא ייכנס רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך". כלומר, בית המשפט יבחן האם האטת מהירות הנסיעה תוך ווידוא כי הצומת פנוי, יכולה היתה למנוע את התאונה, היינו אם לנהג היה שדה ראיה טוב מספיק כדי לחמוק מפגיעה. במידה וישתכנע כי אלו הם פני הדברים, לא מן הנמנע כי תקבע מידה של רשלנות תורמת, שתבוא לידי ביטוי בחיובו בתשלום פיצויים או הקטנת הסכום שישולם לו. לדברי ורשה, בכל הנוגע לנזקי הגוף, לאור פסק הדין שנתקבל לאחרונה בבית המשפט העליון, דין רוכב האופניים כדין הולך רגל - ולפיכך תחויב חברת הביטוח שמבטחת את המשאית לפצותו, ללא קשר לשאלת האחריות לתאונה. לצד זאת, חלוקת האחריות בכל הנוגע לנזקי הרכוש שנגרמים לצדדים לתאונה, תוכרע בהתאם למידת הרשלנות התורמת שלהם.

וכאמור, על אף הרצון הטוב של מערכות אכיפת החוק להשליט סדר ולגרום לרוכבים להפנים כי הם חייבים לשמור על חוקי התנועה, אין פתרון ממשי. על מנת לשקף את חומרתה, בוצעה לאחרונה תצפית במסגרת שיתוף הפעולה בין "קרן עזריאלי" לעמותת אור ירוק במסגרתה יצאו מתנדבי העמותה לבצע תצפיות מדגמיות על רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים ברחבי הארץ. התוצאות מטרידות ביותר: מתנדבי העמותה צפו ב-2,600 רוכבים במהלך חודש יולי 2020, ב-21 ערים ורשויות ואלו נתוניהם: כמחצית מהרוכבים לא צייתו לתמרורים ורמזורים. למעלה משליש מהם נצפו רוכבים על המדרכה וכמעט כל רוכב חמישי (בערך 16%) נצפה רוכב עם אוזניות.

ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מאות אלפי כלים נוספו לרחובות והכבישים העמוסים גם ככה - אבל לא הוסיפו עוד שוטרים ועוד ניידות. המשטרה לבדה לא יכולה לאכוף ולהיות בכל מקום ולכן לפקחים העירוניים ניתנה סמכות אכיפה במטרה לסייע לשוטרים. לדאבוני הרב רק עיריות מעטות משתמשות בסמכויות האכיפה ואוכפות כנגד רוכבי האופניים הקורקינטים החשמליים הרוכבים על גבי המדרכה וגם ברוב המקרים מדובר באכיפה מועטה, כזאת שאיננה מרתיעה ואפקטיבית. הכאוס והג'ונגל בכבישים עולה בחיי אדם".
 
המספרים לא משקרים
הביקורת של מנכ"ל העמותה מעוגנת היטב בנתונים: 10,462 בני אדם נפגעו בחמש השנים האחרונות (2015-2019) בתאונות דרכים במעורבות אופניים חשמליים. 55 בני אדם נהרגו בתאונות במעורבות אופניים חשמליים ו-559 בני אדם נפצעו קשה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה לאחרונה דוח עדכני ממנו עולה כי בחודשים ינואר עד ספטמבר נרשמה עלייה של 16.3 אחוזים בנפגעים ו-14.7 אחוזים בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים. כמו כן, גם בקרב רוכבי האופניים החשמליים שאושפזו בבתי החולים, בעקבות תאונות דרכים שלא דיווחו עליהן למשטרה, היתה ירידה של 5.4% וזאת, לעומת עלייה של 21.7% בקרב רוכבי הקורקינטים החשמליים שאושפזו בבתי החולים בעקבות תאונות שלא דיווחו עליה.