אופנת רוברטו: מרטינס אחראי להצלחת בלגיה

לפני שנתיים, כשרוברטו מרטינס קיבל את משרת מאמן בלגיה, רבים פקפקו ביכולת שלו לעשות שינוי. אבל במונדיאל הוא מוכיח לכולם אחרת: הנבחרת משחקת את הכדורגל הכי התקפי בטורניר, מבצעת תיקונים מאחור ומסתירה חסרונותיה. השדים בדרך להיסטוריה?

דני פורת
דני פורת  10.07.18 - 14:40
תחילת כתבה

היה זה ג'ורג' ליקנס, מאמן נבחרת בלגיה לשעבר, שחזה בתחילת העשור כי "בקרוב מאוד בלגיה תיקח את מקומה של הולנד בצמרת הכדורגל העולמי". היום זה כמובן לא מפתיע אף אחד, ויש שיגידו שזו לא חוכמה גדולה. בלגיה מודל 2018, לא רק שעדיפה על שכנתה הדועכת בכמה דרגות, אלא מכוונת הרבה יותר גבוה מכך. אחרי שניצחה את ברזיל ברבע הגמר, הנבחרת הבלגית חולמת לכבוש את העולם ולהביא לבריסל את גביע העולם בפעם הראשונה בהיסטוריה.

יש להניח שלינקס לא שיער לעצמו שאחד ממשיכי דרכו ביצירת דור הזהב השני בתולדות הנבחרת (הראשון הגיע לחצי גמר 1986) ינווט מאמן שאינו דובר את השפה הפלמית או הצרפתית. הספרדי רוברטו מרטינס, שמונה בקיץ 2016, הוא לא המאמן הזר הראשון בתולדות המדינה הדו לאומית, אבל אם נוציא לרגע את האפיזודה הקצרה של דיק אדבוקט ההולנדי (אימן חמישה משחקים בין 2009 ל-2010), בלגיה לא הודרכה ע"י מאמן מחוץ לבלגיה בשישים השנים האחרונות.

כמו בכל נבחרת לאומית, מינויו של מרטינס שירש את מארק וילמוטס אחרי האכזבה של יורו 2016 וההפסד לווילס, התקבל תחילה בחשדנות וספקנות. אחרי הכל מדובר במאמן שהגיע עם רזומה צנוע יחסית בפרמייר ליג, אבל בזמן קצר מאוד מרטינס, דובר האנגלית השוטפת, בסיוע מנטורי ומקצועי של אגדת הכדורגל הצרפתית תיירי הנרי המשמש כעוזרו, נחשב כבר לקונצנזוס ומינוי מוצלח במדינה הדו קוטבית עליה אומרים שרק המלך, הבירה ונבחרת הכדורגל יכולים לאחד אותה.

מרטינס צבר הרבה מאוד אשראי לאורך משחקי המוקדמות. הנבחרת שלו כבשה הכי הרבה (43 שערים ב-10 משחקים, יחד עם גרמניה) ומיישמת הלכה למעשה את הפילוסופיה ההתקפית גם על הבמה הגדולה ביותר. היא כבשה הכי הרבה שערים במונדיאל - 14 ב-5 משחקים - ומאוד מגוונת בדרך שבה היא מכניסה את הכדור לרשת. שבעה שערים של השדים האדומים בטורניר הגיעו ממשחק מסודר, שלושה מהתקפות מתפרצות, שניים במצבים נייחים ועוד פנדל אחד.

הרקורד של מרטינס בנבחרת הוא מדהים: 19 ניצחונות ב-26 משחקים והפסד בודד במשחק ידידות לספרד, שהיה גם הראשון שלו כמאמן. בלגיה שלו הבקיעה 78 שערים בשנתיים - ממוצע של 3.1 שערים למשחק. לשם השוואה בתקופה המקבילה עם וילמוטס, כבשה הנבחרת 52 שערים. לא מפתיע אם כך שאפילו בספרד כבר החלו להריץ את המאמן הבלגי המוערך למשרת מאמן הנבחרת, למרות שמעולם לא הדריך בחצי האי האיברי.

בלגיה תחת מרטינס נראית הרבה יותר בשלה ומוכנה טקטית מאשר הנבחרת של וילמוטס שהפסידה לפני ארבע שנים ברבע גמר המונדיאל לארגנטינה והפגינה כדורגל שבלוני לפרקים גדולים מדי בטורניר. טובי אלדרוירלד, מגן הנבחרת, ניסה להסביר זאת בעדינות: "לכל מאמן יש את הגישה שלו. עכשיו אנחנו מנתחים את המשחקים של היריבות שלנו ועובדים על איך לנצל את החולשות שלהן. אנחנו עובדים באופן סדיר על טקטיקות. היה לנו תכנית משחק טובה מול ברזיל וזה דבר אחד. הדבר השני זה לעשות את זה והצלחנו בזה".

ניקח שתי דוגמאות ברורות לגמישות שהפגין מרטינס. בשמינית הגמר הייתה הנבחרת חשופה להתקפות מעבר מהירות של היפנים, שהשתמשו בשני המגינים שלהם ויצאו קדימה בכל הזדמנות. מרטינס זיהה את הבעיה והכניס למשחק את נאסר שאדלי שחיזק את הצד השמאלי, והקפיץ את מרוואן פלאיני שמצטיין במשחק גובה, שהספיק מול נמוכי הקומה מאסיה. שני שחקני הספסל היו האקס פקטורים ברוסטוב עם שני שערים שהובילו למהפך אדיר (2:3) והכי גדול שנראה במשחק נוקאאוט מאז 1970.

במשחק מול ברזיל מרטינס זנח את ה-3-4-3 שהביא אותו עד הלום ועבר לרביעיית הגנה, כדי להתמודד מול היכולות האישיות של כוכבי ברזיל מקדימה. דבר נוסף שעשה הוא להזיז את דה בריינה לעמדה קדמית יותר ונתן הוראה ללוקאקו למשוך את תשומת הלב ימינה, כדי לפנות לג'ינג'י ואדן הזאר את הדרך לשער. כל העולם יודע שבלגיה חיה מהשטחים הללו וברזיל, באופן הנואש לחזור למשחק, השאירה לה יותר מדי דונמים פנויים כדי לטרוף את המגרש. בנוסף, המעבר לארבעה שחקני הגנה, טשטש את בעיית האיטיות שחשף החלק האחורי במשחקים הקודמים. זה נגמר ב-"שחמט" של מרטינס על טיטה, כפי שהגדירו זאת בעיתון הברזילאי "אוגלובו".

זה המקום גם להזכיר כי הייתה לא מעט ביקורת על מרטינס לפני הטורניר לאחר שסירב לקחת את ראג'ה נאניגולאן לנבחרת, ככול הנראה מסיבות חברתיות. המאמן טוען שמדובר בהחלטה מקצועית בלבד וכי הקשר של רומא לא מתאים לסגנון המשחק שבחר. כרגע, אקסל ויטסל, מרוואן פלאיני עושים עבודה מצוינת ומטשטשים את היעדרותו של נאניגולאן ועל כך צריך לתת להם את הקרדיט. הקישור האחורי של בלגיה איננו שופע כישרון אבל מבצע את הפעולות הנדרשות כדי להקל את העבודה על שחקני ההתקפה שנראים נפלא עד כה ברוסיה.

ג'ורדי קרויף, חברו הטוב של רוברטו מרטינס, בימים שהשניים עוד שיחקו בליגה הספרדית והאנגלית, סיפר בראיון למארקה על המאמן הבלגי: "היו לו את הביצים לבצע שינויים שעזרו לו לנצח את יפן. הוא סוף סוף השיג משהו שהיה חסר לבלגיה כל השנים: לשלב את הכישרון של השחקנים במערך הקבוצתי. זה נכון שהוא נאמן לכדורגל שמתחיל משחקני ההגנה, אבל הוא מספיק אמיץ כדי לשנות את הסגנון ולהתאים את עצמו ליריבה. הוא אחד המאמנים המוכשרים באירופה".

המשחק מול צרפת צפוי להיות מרתק ברמה הטקטית לא פחות מהרמה האסתטית. תשכחו ממה שסיפרו לכם בטורנירים הקודמים. במונדיאל הזה החזקת כדור במרכז השדה איננה מבטיחה דבר. גם בלגיה וגם צרפת דומות זו לזו במובן הזה שהן קטלניות יותר כאשר הכדור לא נמצא ברגליים שלהן. שתיהן נהנות בטורניר הזה יותר מטעויות של היריבות כדי לצאת קדימה ומנצלות את המהירות והזריזות של שחקני החלק הקדמי שלהן, כשהן מגיעות ביתרון מספרי לרחבה.

לא משנה איך יסתיים הטורניר הזה מבחינת הבלגים, שכן כבר עכשיו אפשר לומר בפה מלא שמרטינס הוציא משחקניו את המיטב. בלגיה משחקת כדורגל התקפי ומשובב נפש, מוצאת פתרונות הן בהגנה והן בהתקפה. היא גמישה ומגוונת והכי חשוב: הצליחה כבר לעמוד ביעד שלה והוא הגעה לחצי גמר המונדיאל. כמו שזה נראה עד עכשיו, לא בטוח בכלל שזה הולך להיעצר פה.

הדפס