הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

רק שהקורונה לא תקלקל: המעגל שתסגור סנגל

הנבחרת והמאמן הכי טובים באפריקה מחפשים כתר. זה סיפורם

דני פורת
דני פורת  10.01.22 - 11:57

נתחיל בהיסטוריה. ה-13 בפברואר, 2002. גמר גביע אפריקה בין סנגל לקמרון. שתי הנבחרות התגלגלו ל-90 דקות מאופסות ומייגעות, ומשם להארכה ופנדלים באצטדיון במאלי. אחרי תשע בעיטות, כל הלחץ היה על אליו סיסה. הקשר של סנגל היה חייב להבקיע כדי להשוות את התוצאה ולהשאיר את חלום התואר בחיים. סיסה החמיץ, קמרון ניצחה 2:3 והוכתרה למלכת אפריקה. הפצע עדיין לא הגליד לחלוטין.

כמה רגעים לאחר מכן, ניגש סליף דיאו כדי לנחם את חברו ואמר לו שהכל יהיה בסדר. סיסה ענה: "כבר החזקתי את הגביע ביד אחת והוא ברח ממני, אבל אני נשבע לך שיום אחד אזכה בו עם המדינה שלנו. אהפוך את זה למשימת החיים שלי, בין אם זה יהיה שחקן ובין אם זה מאמן". בחלוף 20 שנה ולסנגל, אחת הנבחרות הכי חזקות ביבשת, אין עדיין את הגביע החשוב של היבשת השחורה, גם לא אחרי שב-2019 הגיעה שוב לגמר, ונכנעה לשער אחד מול אלג'יריה, הפעם עם סיסה על הקווים.

המראות אחרי ההפסד לפני שלוש שנים על הדשא בקהיר לא היו פשוטים. סיסה היה צריך לאסוף את השברים ולנגב את הדמעות מהשחקנים השפופים שלו, שהבינו כי פספסו הזדמנות אדירה. סאדיו מאנה, כוכב ליברפול, והשחקן הכי גדול שגדל בסנגל, אמר שהיה מחליף ללא היסוס את מדלית הזהב מליגת האלופות בגביע אפריקה אחד. כן, מבחינת כל כדורגלן סנגלי, הכמיהה לתואר החשוב ביבשת גדולה יותר מכל דבר אחר שהשיגו בקריירה. מספיק היה לשמוע את דבריו של סיסה, שהתפרץ על יורגן קלופ, לאחר שמנג'ר ליברפול כינה את אליפות אפריקה "טורניר קטן". לאחר מכן אגב, הבהיר הגרמני כי אמר זאת בציניות והתכוון בדיוק להיפך.

בחזרה להווה. סיסה עדיין על הקווים ועדיין מאמין ויש לו סיבות מצוינות לכך. לדעת רבים סנגל היא אחת הנבחרות הכי איכותיות על הנייר בטורניר שיצא החודש לדרך בקמרון. רבים אוהבים להשוות את הנבחרת שלו כשחקן מ-2002, שהגיעה עד לרבע גמר המונדיאל אחרי ניצחון סנסציוני על צרפת במשחק הפתיחה, לזו של 2022. לא רק סאדיו מאנה מוכן ומזומן, גם אידריסה גיי, שמאז הטורניר האחרון הפך לבאנקר בפ.ס.ז', וכן את קאלידו קוליבאלי, הבלם שנעדר מהגמר ונחשב למעוז ההגנה של נאפולי. אליהם אפשר להוסיף את אדואר מנדי שפרץ לחיינו כאשר הוביל את צ'לסי לזכיה בצ'מפיונס ליג ועבדו דיאלו מסן ז'רמן.

גביע אפריקה דומה מאוד ליורו במובן הזה, שיש הרבה יותר מ-2-3 מועמדות לזכיה בתואר לפני כל טורניר וטורניר בחורף או בקיץ: אלג'יריה האלופה המכהנת עם ריאד מחרז, מצרים החזקה של הסופרסטאר מוחמד סלאח, וגם חוף השנהב, מרוקו, ניגריה וגאנה שתמיד משופעות בשחקנים מהליגות הכי גדולות באירופה - את כולן יש להזכיר ולכבד. אבל, אולי בשונה מכל המעצמות האחרות, בדור האחרון של סנגל יש ארבעה שחקנים (מאנה, גיי, קוליבאלי ומנדי) בכירים בעמדות מפתח על המגרש - מהשער, דרך מרכז ההגנה והקישור ועד להתקפה. ארבעה מנהיגים עם קבלות ויכולות מוכחות. ובמילים אחרות, לאריות הטארנגה יש כנראה את השלד הטוב ביותר בתחרות.

עם סגל כל כך מרשים, זה לא מפתיע שסנגל מדורגת במקום ה-20 - דירוג השיא שלה בפיפ"א וכבר שלוש שנים צועדת בראש הטבלה מבין הנבחרות האפריקאיות, עוד הישג שאין לא אח ורע ביבשת, כאשר ברקורד הקודם (35 חודשים ברציפות) החזיקה חוף השנהב. בדירוג של דצמבר, מרוקו (28), אלג'יריה (29) וטוניסיה (30) הן יריבותיה הקרובות ביותר של סנגל ערב פתיחת הטורניר. הדבר מלמד על העבודה העקבית שעושה סיסה בכמעט 7 שנים שלו כמאמן אריות הטראנגה, אותם העלה למונדיאל ב-2018, גמר אליפות אפריקה ב-2019, ועשוי לעמוד בראש הצוות המקצועי גם במונדיאל 2022, אם סנגל תצלח את הפלייאוף. חיי נצח למאמן לאומי ביבשת אפריקה.

לטורניר סנגל מגיעה עם לא מעט חשש אפידימיולוגי. בראש ובראשונה, מגפת הקורונה שלפי שעה השביתה שניים משחקני המפתח שלו - מנדי וקוליבאלי, שאמורים לחזור לשלב הנוקאאוט, בהנחה כמובן שסגנית אלופת אפריקה תצלח את הבתים. הנבחרת המערב אפריקאנית תפגוש את גינאה, זימבאבווה ומלוואי הצנועה - בית נוח לכל הדעות - ואם תסיים במקום הראשון היא צפויה לקבל אחת מהנבחרות שיסיימו במקום השלישי באחד מהבתים האחרים. לשמחתם של הסנגלים, איסמאילה סאר, שוחרר ברגע האחרון מווטפורד, אחרי שהקבוצה האנגלית הערימה קשיים, ולטורניר יגיע הקיצוני המצויין לאחר תקופה ממושכת בה היה פצוע ויהיה מעניין לראות כיצד ישתלב.

סיסה, שהיה למאמן השחור היחיד בגביע העולם האחרון ומדורג כיום בין 25 המאמנים הבכירים בעולם על פי מכון הסטטיסטיקה וההיסטוריה (IFFHS), לא מקבל הנחות מפרשנים ואוהדים במדינה שדואגים לשתות לו את המיץ אחרי כל אכזבה. בתקופה האחרונה סיסה חטף ביקורת על זימונים כאלה ואחרים ועל שיטת המשחק הלא כל כך אטרקטיבית של נבחרתו. מבחינת חברו לנבחרת של 2002, אל חאדג' דיוף, אם סנגל תכשל בטורניר בקמרון, הרי שסיסה צריך להסיק מסקנות: "הוא נמצא במערכת כבר שש שנים וברור שאם הוא לא זוכה בגביע אפריקה, עליו לעזוב את סנגל". מה שבטוח, המאמן בעל הרסטות יעשה הכל כדי להגשים את החלום של מיליוני סנגלים, שמחפשים כבר עשרות שנים סיבה לצאת למסיבה.