השאלה הכי נפוצה סביב יציאה של משחק ספורט שנתי כמו מאדן היא תמיד "האם השדרוגים לעומת המשחק של השנה שעברה מצדיקים רכישה או שאפשר להמשיך עוד שנה לפחות עם המשחק הקודם?", ולרוב התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית. במקרה של מאדן 20, זה מאוד תלוי באיזה סוג של שחקן אתם ומה מצב המשחק שאתם משחקים בו לרוב. במהלך כשבועיים עם המשחק, הדעה שלי השתנתה מספר פעמים, אבל ככל ששיחקתי יותר היא נוטה יותר ויותר לכיוון החיובי. השיפורים לא קיצוניים ברמה שבולטת לעין החל מהרגע הראשון, אבל הם שם וככל שמשחקים יותר, הם מורגשים יותר. אז קודם כל...
מה השתנה?
התוספת הכי משמעותית כנראה היא ה- X-Factors: סט של יכולות ספציפיות שקיבלו שחקנים מסויימים, הכוכבים הגדולים של ליגת ה-NFL. ישנם כ-50 שחקנים במשחק כולו שלהם יש את היכולות הללו, כל אחד בהתאם לעמדה בה הוא משחק ולכישורים שלו במציאות. היכולות הללו מתעצמות תוך כדי המשחק, ככל שהמומנטום פועל לטובת הקבוצה והשחקן המסוים (במקרה של ליינבקר, למשל, ברגע שהשיג 3 סאקים, הוא הופך להיות בלתי ניתן לעצירה כמעט).
כששמעתי על התוספת הזו חששתי שהיא עלולה להפוך את השחקנים האלה לחזקים מידי, שזה ישפיע על כל המשחק ושכמות שחקני האקס-פקטור שיש לך בקבוצה תהיה הגורם המכריע. שמח לומר שהתבדיתי: האלמנט הזה מורגש, הוא גורם לך לשים לב לשחקנים האלה (בדומה למציאות, בה קבוצות חייבות למצוא פתרון כדי לעצור את הכוכבים של היריבה) ומוסיף עוד אלמנט אסטרטגי למשחק, אבל גם שחקני האקס פקטור בהחלט ניתנים לעצירה. בגדול, זו תוספת מאוד חיובית למשחק, שדווקא מוסיפה רמה של נאמנות למשחק הפוטבול שאנו רואים בטלוויזיה. אחרי הכול, יש סיבה לכך שדווקא השחקנים האלה מקבלים את החוזים הכי גדולים.
העלילה
בדומה לשנה שעברה, גם השנה אנחנו מקבלים Story mode, וכמו בשנה שעברה, מדובר בתוספת מאכזבת למדי. ב"Face of the Franchise: QB1" אנחנו ניצור קוורטרבק צעיר ונעשה איתו את הדרך מהבחירה באיזו מכללה לשחק, דרך שני משחקים בקולג' (היי! EA סוף סוף נותנים לנו קולג' פוטבול שוב! אה... זה רק שני משחקים?) הקומביין ואז הדראפט. העלילה לצערי לא מלהיבה במיוחד: הבחירות שנבחר במהלכה משפיעות על התכונות של השחקן שלנו בהמשך (מנהיג, שחקן קבוצתי וכו') ותוצאות שני משחקי הקולג' וכמה תרגילים מאוד בסיסיים בקומביין ישפיעו על המיקום שלך בדראפט.
ה"עלילה", אם בכלל אפשר לקרוא לה כך, לא מלהיבה או מעניינת במיוחד וישנן יותר מידי דמויות שאתה נתקל בהן ומרגיש כאילו תהיה להן השפעה בהמשך, אבל זה לא באמת קורה. יש סיפור "כאילו מרגש" על חבר לקבוצה שהבטיח לאחיו הגוסס שיזכה באליפות המכללות, עוד סיפור נוגע ללב על אוהדת ילדה חולה בסרטן, וזהו בגדול. הסיפורים האלה לא ממש מובילים לשום מקום ובסופו של דבר, ברגע שסיימת את החלק של הקולג' והדראפט (גג שעה וחצי של משחק), אתה מגיע לקבוצה ב-NFL ומאותו רגע זה פשוט הופך להיות הפרנצ'ייז-מוד הרגיל, רק עם דגש על הקוורטרבק.
גרפיקה, תצוגה ופרזנטציה
השנה אנחנו רואים כמה שיפורים קטנים ביחס למשחק של השנה שעברה, אבל בתמונה הרחבה יותר, הכיוון הוא מאוד חיובי, ומבחינת תחושה, זה הכי קרוב שהכותר הגיע לרמת פרזנטציה מציאותית שמזכירה צפייה במשחק פוטבול בטלוויזיה. השיפור בגרפיקה הוא לא קיצוני, אבל שיפור קל בשימוש באור וצל גורם לשחקנים וגם לקהל להיראות אמינים יותר. האנימציות על המגרש חלקות הרבה יותר, אחד השיפורים היותר משמעותיים השנה, והתנועה של השחקנים על המגרש מציאותית ובמהלך בערך 20 שעות של משחק לא נתקלתי בגליצ'ים משמעותיים.
בשנה שעברה, המעבר לשימוש במנוע המשחק Frostbite גרם לכך שמצד אחד הגרפיקה השתפרה מאוד, אבל מנגד, האנימציות לא הרגישו מספיק נקיות וחלקות. השנה מורגש שיפור קל בגרפיקה ושיפור משמעותי מאוד במכניקה ובתנועת השחקנים על המגרש. כשלושה שבועות אחרי יציאת המשחק יצא העדכון הראשון ל- Player likeness וזה אכן עדכון מבורך. כשהמשחק יצא ראיתי הרבה תגובות של שחקני NFL (ואפילו מאמן אחד) שהתלוננו שהדמות שלהם במשחק ממש לא דומה להם (פיליפ לינדסי מדנבר הוא הדוגמא הכי קיצונית שנתקלתי בה), אבל אחרי העדכון נראה שגם זה השתפר מאוד.
בכלל, נושא העדכונים הפך להיות מאוד משמעותי בשנים האחרונות. עדכון המראה של השחקנים הוא נחמד, אבל הוא לא משפיע על המשחק עצמו. מה שכן משפיע זה עדכוני הפלייבוק. בשנים האחרונות ישנה מגמה של "חתול ועכבר" בין המפתחים והשחקנים, כשבגרסת 2019 זה כבר היה קיצוני ומורגש מאוד, ברמת הבלתי נסבל. נדמה היה שכמעט כל שבוע צצו ברשת סרטונים על "מהלכי גליץ'" – מהלכים שכמעט ואי אפשר לעצור אותם (הן בהתקפה והן בהגנה), ותוך כמה ימים כמעט כל השחקנים באונליין מתחילים להשתמש באותו מהלך מסירה או באותו בליץ בהגנה, לפעמים ברמה שזה נהיה מאוד מתסכל. אין דבר יותר מרגיז מלדעת בדיוק מה היריב שלך עומד לעשות ולדעת שלא משנה מה תעשה, לא תצליח לעצור אותו.
אחרי שבוע או שבועיים המפתחים היו מוציאים עדכון שפותר את הבעיה עם אותו מהלך מסויים, אבל בד"כ, או שהם הפכו את המהלך לבלתי יעיל לחלוטין, או שהם יצרו בעיה חדשה. זעקות שבר בסגנון "המשחק הזה שבור" נשמעו לא מעט ב-2019. אמנם מאדן 20 עדיין צעיר, אבל בינתיים עושה רושם ש-EA השתלטה על הנושא ואני לא נתקלתי בבעיות כאלה. אני מניח שככל שהזמן יעבור, אנשים יגלו מהלכים חדשים כאלה והעדכונים יצטרכו להתייחס אליהם, אבל לפחות בינתיים, עושה רושם שהמשחק מאוזן הרבה יותר.
אם כבר מדברים על הפלייבוק – שינוי מאוד משמעותי הוא התוספת של מהלכי RPO (Run / Pass Option). בדומה למגמה שסחפה את הליגה בעונה שעברה, גם מאדן קפצו על עגלת ה-RPO ועושה רושם שהם עשו את זה בהצלחה. מהלכי RPO בעצם דורשים ממך לקבל החלטה אם לרוץ או למסור בשבריר שניה, כשהתוצאה יכולה להיות מרהיבה או קטסטרופלית, תלוי אם בחרת נכון. זה אלמנט מאוד מציאותי שדורש ממך לקרוא את ההגנה כמו קוורטרבק, וכשזה עובד, זה ממש כיף. אם החלטת למסור את הכדור, אתה חייב לשחרר את המסירה מספיק מהר כדי לא לספוג עבירה נגד שחקני קו ההתקפה. בכל אופן, אני שמח לראות שהמשחק מושפע ממה שקורה בליגה, ה-RPO הוא טרנד שככל הנראה רק ילך ויתפשט ב-NFL וטוב שגם במאדן הוא מקבל את היחס הראוי.
במשחק ההגנה, אני שמח לדווח שההגנה האישית (Man defense) חזרה להיות רלוונטית. בהחלט אפשר לחזור ולהשתמש בCover 1 ו-Cover 2 man שוב. כמובן שניתן לנצח גם אותן, אבל כאן מתחיל משחק השחמט של בחירת המהלכים וזה אחד החלקים הכי מעניינים במשחק. מנגד, התחושה שלי היא שה-Cover 3 zone מת. מה שהיה אחד ממהלכי ההגנה הכי נפוצים במשחק האונליין בשנה שעברה, נראה כמו מסננת השנה. בהגנה אזורית, שחקני AI פשוט מתעלמים מכל מה שקורה מחוץ לאזור שלהם וזה עלול להוביל למהלכים של המון יארדים שפשוט לא צריכים לקרות. אני מקווה שבעדכונים הבאים המפתחים יתייחסו לזה ויחזירו להגנה האזורית את הכבוד האבוד שלה. כנ"ל לגבי ה-Cover 4 , אבל לא באופן גורף. בפורמיישן הנכון ועם כמה שינויים קלים, זו עדיין הגנה שמישה ויעילה.
שינויים קלים במערך הכפתורים ב-Pre Play (Audibles או Adjustments) גרמו לי להיות קצת מבולבל במשחקים הראשונים שלי, אבל ברגע שמתרגלים אליהם זה הופך להיות מאוד אינטואיטיבי. זה לא שינוי משמעותי שמשפיע יותר מידי על המשחקיות, אבל כן משהו שכדאי לשים לב אליו לפני שקופצים למגרש.
גם בשליטה בשחקנים על המגרש נעשו כמה שינויים והם חיוביים מאוד ומורגשים בעיקר במשחק הריצה. השליטה בשחקן הרץ הרבה יותר חדה ומדוייקת. מעבר לכך שהאנימציות במהלך המשחק חלקות הרבה יותר, הן גם מציאותיות יותר. אין יותר תיקולים ממרחק חמישה יארד רק כי האנימציה נתפסה. אם אתה רחוק מידי, אתה לא תצליח לתקל. מנגד, מהלכי ריצה דורשים שילוב של שימוש בסטיק עם ראייה מרחבית וקבלת החלטות מהירה. זה גורם למשחק הריצה להיות מציאותי יותר, אבל עדיין מאפשר לשחקנים עם אצבעות זריזות להפגין את הכישורים שלהם. אם יש לך ראנינג בק בעל יכולות אקס-פקטור, זה בכלל הופך להיות חגיגה.
לא התייחסתי עד עכשיו ל Madden Ultimate Team (MUT), משתי סיבות: קודם כל, עד כמה שראיתי, אין שינויים משמעותיים בתחום. דבר שני, וחשוב יותר, אני שונא מיקרו-רכישות, בטח במשחק שמראש עולה לא מעט כסף. התלונה העיקרית על MUT היא שזה הפך את המשחק למסחטת כסף. אף פעם לא הייתי מחובבי מצב המשחק הזה וגם השנה אני מתכוון להתרחק ממנו. דבר נוסף שלא השתנה במהדורה הזו, וטוב שכך, הוא הפרשנים. השיחות ביניהם מעניינות, מגוונות ומרגישות אותנטיות וזה תורם המון לחוויית המשחק. במהלך השנה, כמו בשנה שעברה, יהיו עידכונים גם לטקסט של הפרשנים, עם התייחסות לדברים שקורים בליגה במציאות. זה טאץ' מאוד נחמד. לדעתי, ברנדון גאודן וצ'ארלס דייוויס הם צמד הפרשנים הכי מוצלח בז'אנר משחקי הספורט.
לסיכום
האם המשחק הוא שיפור משמעותי מספיק לעומת קודמו בסדרה כדי להצדיק את הרכישה? ובכן, בימים הראשונים עם המשחק, לא באמת הרגשתי את זה, אבל ככל שאני משחק יותר, אני מגלה עוד ועוד שינויים ושיפורים קטנים שאכן מהווים שדרוג משמעותי בתמונה הגדולה. למאדן 19 היו המון בעיות שרק הלכו והחמירו עם כל עדכון ש-EA הוציאו, אבל השנה נראה שהם תיקנו את מה שצריך והשאירו את מה שעובד והתוצאה היא משחק פוטבול שמרגיש אותנטי ומציאותי, נראה (ונשמע) מצויין ומגיש לנו חוויית משחק מהנה ומאוזנת.
עותק הסקירה התקבל תודות לעדלי יונייטד, היבואנית הרשמית של Madden NFL 20 בישראל.