לאורך חייו של כל אדם, מהיותו ילד קטן ועד יומו האחרון, תמיד אנחנו מסתכלים על העתיד. בין אם מדובר בעתיד הקרוב, מה יקרה בעוד חמש דקות, שעה, או יום, ובין אם מדובר על העתיד הרחוק: כשאהיה גדול אני ארצה להיות אסטרונאוט, או כל מקצוע אחר. מה שמלווה אותנו לאורך כל הדרך היא הידיעה שהעתיד בידיים שלנו. ההחלטות שלנו, אותן ניקח לאורך הדרך במסע החיים יעצבו את עתידנו, ו-XENOBLADE CHRONICLES הוא משחק ששם במרכז עולמו את סוגיית העתיד בשתי צורותיו, הקרוב והרחוק, בצורה הייחודית ביותר שיצא לי לחוות כגיימר.
המשחק מקבל את התואר DEFINITIVE EDITION על עצם היותו חידוש של המשחק שיצא לקונסולות ה-WII הפופולרית וזכה לביקורות מעולות, ולקהילת מעריצים די גדולה במזרח הרחוק, אך לא הצליח לפרוץ אל מעבר לים, ונינטנדו החליטה להוסיף למשחק המקורי גרפיקה משופרת, תוספות של אפשרויות שמטרתם להקל על חיינו במשחק, ועוד הרחבה של בערך 20 שעות משחק שסיפורה מתרחש שנה אחרי סיום הסיפור של המשחק העיקרי – עליה אני לא אדבר על מנת להימנע מספוילרים, אך בסופו של דבר כל מה שארשום בביקורת הזו מבחינה טכנית ניתן לשייך גם להרחבה.
אז בשונה מ"בראשית אלוהים בנה את השמיים ואת הארץ" , סיפור המשחק מתרחש על עולם שנבנה על גופותיהם של שני טיטאנים שנלחמו על גבי מילניומים שלמים, הביוניס והמקוניס. אחרי לחימה ממושכת, שני הטיטאנים הרגו אחד את השני, ועל שארית גופותיהם קמו לתחייה שני מינים אשר ממשיכים את הלחימה עד עצם היום הזה: ההומז - בני האדם, אנשים בשר ודם ובתוכם סוגים שונים של קהילות, עדות ואמונות. מהצד השני יש את המקון: רובוטים בעלי תבונה, אשר ניזונים מההומז ודי השתלטו על רוב הכדור.
גיבור המשחק הוא שולק, בחור צעיר בעל ידע נרחב עם רקע שלא ברור לנו לנו בתחילת המשחק, אך אנו נחשף אליו לאט לאט לאורך הסיפור יחד עם חבריו השונים אשר מלווים אותו לאורך המשחק. שולק מוצא את עצמו מחזיק בנשק מיוחד: המונאדו – חרב מכושפת שביכולתה לפגוע במקון ומסתירה עוד מספר לא קטן של יכולות מגניבות שאליהם שולק נחשף ככל שהסיפור מתקדם.
היכולת ההמרכזית שבהן היא היכולת לקפוץ קדימה בזמן ולקבל חזיונות על העתיד, וכאן בעצם העתיד הופך לדבר המשמעותי ביותר בעולם המשחק: המונאדו יכולה ברגעים מסוימים בעת לחימה לאותת לשחקן על מתקפה שעלולה לפגוע או להרוג את אחד מחברי הקבוצה, ועל השחקן לנקוט בצעד הנכון על מנת לשנות את העתיד, ובמהלך הסיפור החזיונות של שולק בעצם דוחפים את העלילה ובעצם משמשים כמנוע שמריץ את כל סיפור המשחק, בו אנו בעצם מנסים לסיים את המלחמה ולהוביל לבטחון שלום בני האדם וכל מה שטוב בעולם.
לאורך המשחק שולק מלווה על ידי שני שותפים אשר השחקן בוחר מתוך קבוצה מצומצמת של דמויות אותם נכיר ונתחבר אליהם, כאשר לכל אחת מהן יכולות שונות, מעין סוג של קלאסים כמו ב-MMO מסורתי: שולק הוא סוג של הייבריד של הגנה, התקפה, כישופים, ומהירות. ריין חברו הוא הטנק, מטרתו היא בעצם פשוט לא למות בקלות ובזמנית לנסות ולפגוע כמה שיותר ביריבים, וכן הלאה (לא נפרט על מנת לא לחשוף ספוילרים על הדמויות השונות). השחקן יכול לבחור את הציוד של כל אחת מן הדמויות ובזמן הלחימה השחקן שולט באחד מתוך שלושת הדמויות אשר אותה הוא בוחר כדמות המובילה של הקבוצה. בזמן הלחימה הוא בעצם מסתמך על חוכמתן של הדמויות המלוות אותו, ולצערנו לרוב הדמויות האלו פועלות לא בצורה החכמה ביותר, וזאת בלשון המעטה.
מנגנון הלחימה של המשחק עובד בצורה שדומה מאוד למשחק כמו WORLD OF WARCRAFT ומשחקי MMORPG דומים לו: השחקן בוחר את היריב אותו רוצה לתקוף, ובעצם הדמות תוקפת בצורה אוטומטית, ולרשות השחקן שורה של יכולות מיוחדות – ARTS, אותם השחקן יכול להפעיל אחד אחד בתורם, ולכל אחד מהם יש מטרות אחרות, מהתקפות מיוחדות, לכישופים שמטרתם להעצים את הדמות בדרך אחת או אחרת. סה"כ אפשר לומר שמי שאוהב משחקי תפקידים יוכל להתחבר בקלות למנגנון הלחימה שהמשחק מציע, ולמעט הטיפשות של הפרטנרים של השחקן, נהנתי מהלחימה במשחק מהקרב הראשון ועד האחרון, והדרך שבה השחקן מקבל את האזהרות מן העתיד לגבי מתקפות שבדרך, פשוט היממה אותי, ואני חושב שזו הדרך הכי מיוחדת שמשחק הציג בפני את היכולת "לשנות את העתיד" תוך כדי קרב.
המשחק בגרסאתו המקורית שיצא ב-2010, הציג עולם עצום, מלא חיים, שדחף את גבולות איכות ה-SD (רזולוציית 480P) למקסימום. הדמויות ניסו להיראות כמה שיותר מציאותיות, הרקע ניסה להיראות כמה שיותר חד, אבל בסופו של דבר זה כל מה שהיה אפשרי במגבלות החומרה דאז. עשר שנים מאוחר יותר, ושני משחקי המשך, וב-MONOLOITH SOFT (החברה המפתחת את המשחקים) החליטו לנצל את הקפיצה ל-HD ולהתחיל לעבוד על המשחק מהתחלה ולשנות כמעט הכל מבחינה טכנית: מנוע המשחק שונה למנוע בו השתמשו ב-XENOBLADE CHRONICLES 2 על מנת לעבור ללוק המדמה יותר דמויות אנימה מאשר לנסות וליצור מודלים מציאותיים, במעבר מבורך לדעתי, ובמקום לקבל דמויות אנושיות יותר שיראו יותר מפוקסל ופחות חד, אנו מקבלים דמויות מצוירות שהאיכות הטיפה נמוכה לסטנדרטים של הדור הנוכחי לא משפיעה יותר מדי.
חוץ מסגנון האנימה, עולם המשחק מרגיש עצום!!! והדרך בה כל מקום נראה שונה מן הקודם לו עוד יותר ממחישה את ההשקעה של המפתחים. כל דמות מקבלת קולקציה רחבה של בגדים אותם ניתן להתאים אישית בהתאם לרצוננו מבלי לפגוע בנתונים (הבגדים שאנו בוחרים בעצם דורסים את הבגדים ה"אמיתיים" שהשחקן לובש - משמע ההחלטה היא נטו קוסמטית) ובנוסף לכל המשחק רץ בצורה חלקה יותר מ-XENOBLADE 2 כחלק מהפקת הלקחים שהחברה עשתה בנוגע למיקסום הפוטנציאל של המנוע. סך הכל מדובר במשחק יפה, גדול ובעל עולם עשיר ומגוון, אבל עדיין משאיר מקום למעט דימיון בכל הנוגע לחדות התמונה ולתחושת החמצה אילו רק המשחק היה יוצא לקונסולות כמו ה-XBOX או ה-PS4 כמה היינו יכולים ליהנות מתוספת הכוח הגרפי שהמשחק היה מקבל.
לסיכום, אפשר להגיד ש-XENOOBLADE CHRONICLES מצטרף לרשימת האקסקלוסיבים האימתנית של נינטנדו ואף מתברג במקום טוב למעלה. מדובר במשחק בעל עלילה ייחודית ומעניינת, דמויות צבעוניות, מלאות חן ואופי, אך די טיפשיות מבחינת לחימה, ומנגנון לחימה מעולה ומגוון. המלחמה על העתיד החלה ולנו השחקנים יש את היכולת לשנות את התוצאה, וזו תחושה אדירה!