מלחמת העולם הראשונה הייתה אמורה להיות המלחמה שתסיים את כל המלחמות, צבאות אדירים מכול רחבי העולם הניעו כמויות לא הגיוניות של חיילים וציוד מלחמתי לשדות קרב עצומים שהתפרשו בכל רחבי אירופה וחלקים אחרים ברחבי העולם.
למרות הסבל האנושי הרב, הטכנולוגיה זינקה קדימה מספר שנים כאשר כל מדינה מגייסת את מיטב המוחות כדי לבנות אמצעי לחימה משוכללים ונוראיים. המשחק Iron Harvest מציג בפנינו היסטוריה אלטרנטיבית שבה האנושות מפתחת רובוטים עצומים הפועלים על פחם ודיזל ומצטרפים לקרבות העקובים מדם של המלחמה הגדולה שתשנה את פני האנושות לשנים הבאות.
במרכז הסיפור עומדות שלוש אומות: סקסוניה החבוטה שנחלה תבוסה במלחמה וכעת נמצאת בתהליכי בנייה מחדש, רוסביט העצומה שמנסה לשמור על כוחה, וביניהן - פולנייה הקטנה שמוקפת באויבים. עלילת המשחק עוקבת אחרי כל אחת משלושת האומות ומספרת זאת דרך עיניהם של גנרלים מפקדי הצבאות וגם האזרחים הפשוטים שפשוט מנסים לחיות את חייהם בצל המתיחות והמאבקים באזור.
העלילה אומנם מתחילה קצת ברגל שמאל אבל מאד מהר מוצאת את האיזון שלה ומצליחה לספר סיפור מרתק על זוועות המלחמה בצורה טבעית שיודעת איך לרגש. הדמויות כתובות נהדר וקטעי המעבר בין משימה למשימה עושים את העבודה ומצליחים לקדם את העלילה למקומות מאד מפתיעים ואנושיים.
כמובן שאנחנו לא כאן רק בשביל העלילה, אלא כדי לראות רובוטים עצומים שמשמידים אחד את השני בשדה הקרב, ואמנם Iron Harvest מצליח לספק את הסחורה - אבל חלקית. לכול אחת משלושת המדינות יחידות מיוחדת לה שמתפקדות גם בצורה שונה, פולאנייה מתמקדת יותר במהירות וטקטיות פגע וברח, בעוד שסאקסוניה מתמקדת יותר בהגנה ויחידות איטיות אך משוריינות מאד.
היחידות של רוסביט יותר מזכירות טרקטורים עם רגליים ומתמקדת בלחימת פנים אל פנים אכזרית, וכל זה נותן לכול צבא טקטיקה שונה שצריך לקחת בחשבון כשמשחקים איתם או נגדם. השוני הזה גם יוצר בעיה מאד מורגשת משום שנכון לעכשיו הצבאות מאד לא מאוזנים במיוחד כאשר משחקים מול שחקנים אחרים ברשת ומאד קל לנצל יחידות מסוימות כדי להשיג ניצחונות קלים ללא מאמץ.
זה יוצר גם בעיה מאד רצינית כאשר משחקים מול האינטיליגנציה המלאכותית של המשחק, שמרגיש לא מאתגר והופך משחקים כנגד המחשב לפשוטים ולא מספקים גם ברמות קושי הגבוהות יותר. אולי בחודשים הקרובים המפתחים יצליחו למצוא את האיזון בין כל היחידות השונות ולתת קצת יותר מיץ ל-AI שיעורר אותו ויהפוך אותו לאתגר אמיתי.
סגנון המשחק של Iron Harvest מאד מזכיר את הסדרת Company of Heroes המעולה: אתם תילחמו על נקודות אסטרטגיות ברחבי המפה שתצטרכו ללכוד ולפתח כדי לבנות עוד מבנים, חיילים או רובוטים. גם השליטה ביחידות מאד דומה ומאד קל ופשוט לפקד על החיילים או הרובוטים שלכם כדי לנוע, לתקוף, לתפוס מחסה, להשמיד מחסה של אויב או לסגת במידה וצריך.
כל זה הופך את שדה הקרב למשחק אסטרטגיה מהיר ששם דגש על ניהול נכון של יחידות ושליטה בשדה קרב שמשתנה כל הזמן. ניהול המשאבים נדחק קצת הצידה ומרגיש מעט חסר, מה שגורם לכך שכמעט תמיד יש לכם את המשאבים הדרושים לבנות איזה יחידות שתרצו מבלי באמת להרגיש צורך להשתלט על משאבים נוספים, אבל גם זה משהו שאפשר לתקן בעדכון שיאזן את כל החוויה.
Iron Harvest בהחלט מצליח לעורר את המלחמה לחיים מול עיניכם בלי בעיות מיותרות, הרובוטים העצומים נראים נהדר בזמן שהם מפוצצים אחד את השני בעוד שחיילים קטנים מתרוצצים ברחבי שדה הקרב המצולק. גם הפס קול המושקע שמלווה אתכם ברקע מוסיף קצב נהדר שמכיר סרטי מלחמה גרנדיוזיים גם לקרבות וגם לקטעי המעבר בין משימות שמצליחות לפרוט על מיתרי הרגש.
לסיכום
Iron Harvest מנסה להרגיש כמו משחק אסטרטגיה אפי, ובהחלט מצליח בחלק מהיעדים שהוא מציב לעצמו. הוא נראה נהדר, מרגיש קל לשליטה ומצליח להעביר סיפור מעניין ואנושי. למרות זאת, הוא לא מצליח לאזן בין כול היחידות השונות ומציג AI לא מאתגר במיוחד ומערכת ניהול משאבים וותרנית. אולי אחרי מספר עדכונים שיסדרו את הבעיות הטכניות האלו, Iron Harvest יוכל לשלוט בראש טבלת משחקי האסטרטגיה האחרים שיש כיום בשוק.