סוף סוף הוא כאן, המשחק שמראה מה יש לפלייסטיישן 5 להציע. מאז יציאת הקונסולה החדשה של סוני בנובמבר 2020, אותו ביטוי חזר על עצמו בלי סוף: הקונסולה מציעה פוטנציאל, אבל אין עדיין משחק שבאמת מרשים. אז עכשיו יש, קבלו את Horizon Forbidden West מבית אולפן הפיתוח Guerrilla Games .
מבחינת הבלעדיים האחרונים של סוני יש Ratchet & Clank: Rift Apart שאראה דברים נחמדים, אבל הוא כמובן משחק שונה מאוד מהכותרים המוערכים ביותר בפלייסטיישן כמו Uncharted, The Last of Us, God of War ו-Horizon Zero Dawn. עם כותר ההמשך, המשחק האחרון מקבל יורש ול-PlayStation 5 יש את האקסקלוסיבי הראשון והגדול באמת.
VIDEO
ההמשך ל-Horizon Zero Dawn של 2017 הוא אחד הכותרים הצפויים ביותר לשנת 2022, ומסיבה טובה. המדע הבדיוני הייחודי שלו על סט העתיד של האנושות כבש את השחקנים וגרם לנו לרצות לראות את הסיפור של אלוי (Aloy)עד הסוף.
Horizon Zero Dawn מתרחש במאה ה-31. השחקן לוקח על עצמו את התפקיד של אלוי, נערה ג'ינג'ית שגדלה בגלות משבט נורה (Nora). האנושות חיה באופן פרימיטיבי, בעולם שבו עקבותיה של חברה מתקדמת יותר היו עדיין גלויים. למשל, חלקים מהנוף היו מלאים במבנים וכלי רכב מתקופתנו, רק שעכשיו הם מוחבאים תחת צמחייה והזמן שעבר. כפי שהתברר, האנושות נספתה כאלף שנים קודם לכן, כשהשליטה על המכונות אבדה. המכונות הללו היו אמורות לשמור על השלום, אבל הן הביאו בסופו של דבר לנפילתה של האנושות.
מה שמייחד את הורייזון ממשחקי הפעולה הרבים בעולם הפתוח הוא בניית העולם שלו. סיפור האזהרה כנגד חדשנות בלתי מוגבלת בשם הרווח הם נושאים מוכרים בעולם מאוהב ומבועת כאחד מבינה מלאכותית, אבל בתיאורו של עולם שנולד מחדש כנגד כל הסיכויים, חשיפת מסתורי ההרס שלו היא מה שעושה אותו כל כך מסקרן. לעתים רחוקות משחק עושה מקרה משכנע למצוא כל נקודת נתונים ויומן אודיו, אבל פירוק הסיפור של ציוויליזציה ישנה במצוקה של הישרדות הוא חצי ממה שהופך את המסע לבלתי נשכח כל כך.
למרבה הצער, לא הכל מושלם במחלקת הסיפורים, היו לי הרבה בעיות בלקשור את הסיפור במשחק ההמשך אל הכותר הוקדם שכן הרעיון ש"מכונות הורגות את כולנו אז בואו ניצור מכונות כדי להציל את כולנו" נראה כמו הכפלה ודי כיוון לא כל כך הגיוני. בנוסף, בזמן שנקודות העלילה העיקריות הן קצת מופרכות זו היה חוסר העומק של צוות התמיכה, ודמויות המשנה שאכזבו אותי למעשה. המשחק כמעט פיתה אותי לתחושה שמזכירה את Mass Effect שבה שיחות עם חבריך חושפות מידע על הרקע שלהם, על ההיסטוריה והאירועים בעולם, ובסופו של דבר מפעילים את הקווסטים שלהם.
אבל בהורייזון, לחברים שלך אין דעות על מעשיך, או כל מוטיבציה חזקה משלהם לכיוונים אחרים. זה אולי נראה הגיוני בהתחשב בעובדה שאתה יודע כל כך הרבה יותר ממה שהם, וזה אולי גם נראה כאילו אני יותר מדי ביקורתי כאן, אבל משחקים רבים אחרים עשו כל כך הרבה יותר טוב דמויות המשנה.
מבחינת המשחקיות יש הרבה תוספות מהנות ל-Horizon: Forbidden West שמשפרות את חווית המשחק ומראות שהמפתחים הקשיבו לביקורות מהמשחק הקודם. שחקנים יוכלו להתאים אישית את Aloy באמצעות שישה עצי מיומנות שונים: לוחם, לוכד, צייד, הישרדות, מסתנן ו-Machine Master. כל אחד מהעצים הללו מספק בונוסים פסיביים, כישורים אקטיביים ו-"Valor Surge" שהוא מצב "אולטימטיבי" שמגביר משמעותית את הביצועים שלך. מערכת המיומנויות פשוטה וקלה למעקב, ובהתחשב בכמות התוכן המדהימה, אפשר למקסם את כל העצים, ואתה לא ננעל על שביל זה או אחר.
הכישורים עצמם יכולים להיות מהנים ולעשות את ההבדל בלחימה שלך, במיוחד כשמדובר בשילובי חנית ותגרה. למשחק יש מערכת Loot שכמעט זהה ל-Zero Dawn, עם רמות הנדירות הקלאסיות של "לא שכיח, נדיר, נדיר מאוד, אגדי", ומערכת שדרוג המוכרת מאוד לרוב שחקני האקשן וה-RPG. ההתאמה האישית של הציוד אינה עמוקה כמו RPGהארדקור, אבל היא משעשעת מספיק כדי לעודד אותך להתעסק ולהתנסות.
החצי השני הוא הלחימה. ברחבי העולם של הורייזון, להקות של לוחמים שבטיים מהוות איום ברור, אבל הכי קשים הם היצורים המכניים שלו, שלוקחים את הופעתם מטורפים טבעיים כמו תנינים ונצים ועד לדינוזאורים פרהיסטוריים כמו וולסירפטורים וטי-רקסים. כל מכונה היא אדירה בפני עצמה, ויתקפו את אלוי עם היא קרובה. אלוי יכולה להשתמש ב"פוקוס" שלה (מכשיר מהעולם הישן שקורא ומשדר נתונים של סביבתה, מוזר) כדי לאתר את נקודות התורפה של כל מכונה וחלקים שונים שניתן לקצור אם הם יוסרו בהצלחה לפני שהמכונה תושמד.
מומלץ להשתמש בשילובים כמו התגנבות, לכידה, נשק מטווח קרוב או רחוק לפני תחילת התקפה. קרבות יכולים להפוך לשטף אינטנסיבי של תגובות הגנתיות והתקפיות. יצירת מרחב וידיעה מתי להתקרב על האויב יכול להרגיש קצת מסובך בהתחלה, אבל שימוש בהזדמנויות כדי לנתח אויבים, למלא מלכודות, לרפא ולמלא תחמושת מחדש הופך במהירות לאינטואיציה ורפלקס. בעוד שמגוון כלי הנשק התרחב, מכניקת הלחימה נשארה עקבית עם Zero Dawn, אבל יש הרבה שיפורים באיכות החיים, גם בלחימה ומחוצה לה, גם יכולות התנועה של אלוי השתפרו בהרבה, עם וו גראפלינג שניתן להשתמש בו כדי לעלות במהירות על מדפים וכן גלשן אוויר מה שהופך את הגעת למרחקים ארוכים מנקודות תצפית גבוהות להרבה פחות מפרכת.
מבחינה גראפית ואסתטית, ללא ספק, המערב האסור הוא ללא ספק אחד מהמשחקים היפים ביותר כעת ב-PS5. אני חושב שאפילו שהגיימרים הביקורתיים ביותר יתפלאו כשיראו את העולם שמציע המשחק החדש עם סטנדרט חדש להפקות על AAA שמדגימה לכולם למה הקונסולות מהדור החדש מתחילות להיות מסוגלות.
המשחק מציע שתי אפשרויות תצוגה. בצד אחד יש לנו את הרזולוציה המועדפת, שמציגה את המשחק ב-4K מקורית בקצב יציב במיוחד וחלק באופן מפתיע של 30 פריימים לשנייה, אני פשוט לא זוכר נקודה שבה שמתי לב לירידה בביצועים. מיותר לציין שאיכות התמונה פשוט עילאית. מצד שני, יש לנו את אופציית הביצועים, שמאפשרת לשחק ב-60 פריימים לשנייה, באותה מידה יציבה במיוחד, אבל כמובן, מוותרת על מעט רזולוציה. כנראה בין 1080P ל-1440P
Horizon Forbidden West הוא חוויה של משחק. Guerrilla Games עשו עבודה פנטסטית כמעט בכל תחום. העולם הפתוח הענק הוא יפהפה ורב-תכליתי, ומהנה מאוד לחקור אותו חלק אחר חלק. בסופו של דבר, ההמשך לסיפור מהמשחק הראשון מחזיק מעמד בסדר, והמשימות הצדדיות והפעילויות הנוספות נותנות למשחק הרבה יותר, הן בזמן המשחק והן במידע ברקע לכל מה שקורה בעולם המשחק.
מי שאוהב משחקים כמו Skyrim, Red Dead 2 או Ghost of Tsushima, יתחברו גם למשחק זה. אין ספק שיש בסיס מעריצים ושוק ל-Horizon: Forbidden West, שכן Zero Dawn נמכר היטב והיו לו ציוני ביקורת יוצאי דופן. ואין הרבה משחקים שמתחרים במונחים של גודל וערך ייצור שהם לא תחת סוני.