וושינגטון אמנם דוהרת לכיוון הפלייאוף, אבל חייבים לציין שללא דני אבדיה - זה מרגיש אחרת, לפחות לנו הקהל הישראלי. לצד חגיגות הניצחון השביעי ברציפות, בבירה עסקו הלילה (בין שישי לשבת) בחיים ללא הרוקי. ב"אתלטיק", למשל, ניתחו מה הוויזארדס יכולים "להרוויח" מהפציעה של אבדיה ומה כדאי לשפר לאחר ההחלמה.
"העונה, אבדיה בילה את רוב העונה הרחק מהכדור ומצא את עצמו ממתין לקליעה במשחק ההתקפה של הוויזארדס" נכתב. "כשקיבל הזדמנויות לכדרר, זה היה לרוב בגלל שהוא יצר אותן. תפס ריבאונד הגנתי ורץ להתקפה. הוא מהיר כשהוא יוצא להתקפות מעבר, אבל פרט לכך - הוא לא 'טיפל' הרבה בכדור. האם זה גורם לכולם לתהות איפה היכולות עליהן שמענו לפני הדראפט? ובכן, זה מרכיב במשחק של אבדיה שהוויזארדס היו יכולים להשתמש בו יותר".
"אחת הסיבות שהתאהבו באבדיה, הייתה עצם היותו פליימייקר משני - אבל לא כך התנהלה שנת הרוקי שלו. מצד שני, ב-32 מתוך 54 המשחקים בהם פתח, הוא פתח לצד ווסטברוק וביל. אף אחד לא זוכה להרבה כדרורים בהרכב כזה. עם סיום העונה, הוויזארדס יצטרכו להשתמש בו במוביל כדור ויוצר יותר".
בכתבה התייחסו גם ליכולות הלא ממומשות של אבדיה: "לצד זה, חבל שהוויזארדס צריכים להיות בעלי תחושת אכזבה בנוגע לאחת התכונות שהפכו את אבדיה לבחירה בעשירייה הראשונה - המסירה. אם הם רוצים לשפר את הקבוצה בקיץ, הדבר הראשון זה להבין מי נמצא אצלם בסגל".
"באשר לבעיות שלו, נראה שהוא עבד עליהן עוד לפני הפציעה. למשל העבירות. רוב העבירות שלו היו מכות עדינות על הידיים או עבירות שניתנות לרוקיז - אבל לאחרונה שיעור העבירות נחלש. בוושינגטון מאמינים שאבדיה יכול להתפתח לשומר איכותי ככל שיתבגר, אבל הוא יצטרך לשפר את הסוגיה הזו כדי לגרום לזה לקרות. היה נחמד אם היו לו עוד 14 משחקים לעשות זאת".
ומה באשר לקליעה? ב"אתלטיק" סיכמו: "בדרך כלל, כששחקן נכנס למצב קליעה - הוא מוריד את הכדור מעט לפני כן. אבדיה לא עושה זאת, הוא זורק מאיפה שהכדור יגיע אליו אחרי המסירה. הקלעים הטובים ביותר אימנו את עצמם לעשות זאת, קליי תומפסון הוא דוגמא. כעת, לוויזארדס יהיה זמן לעבוד על צורת הזריקה של אבדיה".