מגפי הישועה: ניצני מהפכת מנצ'יני באיטליה

הכישלון המהדהד בקמפיין מוק' המונדיאל גרם לאיטלקים להבין שאין מנוס משינוי. מריו באלוטלי חזר כשהכשרונות הצעירים אמורים לקבל את המפתחות. הצצה לניצני המהפכה

גלעד רבינר  07.09.18 - 13:05
תחילת כתבה

ספטמבר הוא חודש של זחילה אצל העם האיטלקי. חופשת הקיץ הסתיימה, מיליוני בני אדם חוזרים מחופי הים היפים של קלבריה וסרדניה, הליגה נפתחת ושגרת החיים חוזרת, אולם עד אוקטובר לפחות נדמה שהאיטלקים עדיין עמוק בתוך החופשה, וקצב החיים עדיין בחום יולי-אוגוסט.

גם נבחרת איטליה מתחילה את הזחילה המסורתית שלה מדי ספטמבר במוקדמות טורניר גדול. לרוב היא גם לא במיטבה במשחקים הנערכים בחודש זה, וכמובן נוהגים לסלוח לה. אבל למרות שעברה כמעט שנה, אף איטלקי לא יכול ולא מסוגל לסלוח למאמן, ג'אן פייטרו ונטורה, ולנבחרת שלו שהודחה בבושת פנים ממונדיאל 2018 ברוסיה.

מי שמסתובב באיטליה מדי פעם יכול לחוש עדיין את תחושת האכזבה הקשה למרות שהמשחק המכריע במוקדמות מול שבדיה התקיים כבר לפני כמעט שנה. תחושה קשה זו רק התחזקה בעקבות המונדיאל האחרון וחוסר ההצלחה היחסי של הנבחרות הגדלות. 'ואנחנו צופים בבית' הייתה הכותרת הראשית של 'הגזאטה דלו ספורט' במהלך הטורניר, אחרי שהנבחרות המובילות נפלו כמו מגדל קלפים והאיטלקים ידעו שעם הסגל הנוכחי ובעיקר עם ניהול נכון, הם לא היו רק היו צריכים להיות במונדיאל, הם גם היו מסוגלים לזכות בו.

על הטלטלה שעברה איטליה לאחר אותה הדחה משפילה, אין צורך להרחיב. בופון, השוער הנערץ בן ה-40, בכה מול האומה בטלוויזיה ודיבר על 'כישלון חברתי'. ולאחר מספר חודשים גם פרש מהנבחרת. נשיא ההתאחדות, קרלו טאבקיו, התפטר ויחד איתו נאלץ ללכת הביתה גם המאמן ונטורה, שהוא ללא ספק, המאמן הגרוע ביותר שהיה לסקוואדרה אזורה מאז ומעולם.

לתוך החלל הקשה הזה נכנס רוברטו מנצ'יני, בן ה-53 שמוצא עצמו שוב במרכז הבמה, לאחר שנים איומות באינטר, גלאטסראיי וזניט סאן פטרסבורג. מנצ'יני סיכם לשנתיים, ויתר על חוזה עתק מובטח ברוסיה, ולמרות שהיה המועמד השני המועדף לאחר קרלו אנצ'לוטי שסירב, אף אחד באיטליה לא חולק על היכולות המרשימות של מנצ'יני כמאמן שבאו היטב לידי ביטוי באינטר ובמנצ'סטר סיטי. אף אחד גם לא שוכח שהוא יצא מרשימת המאמנים המובילים באירופה אליה היה שייך במקום של כבוד לפני כמה שנים.

מנצ'יני גם היה שחקן גדול. יש לו רק 36 הופעות במדי האזורי, אבל הוא גם נאלץ להתמודד על מקום בסגל עם דור מפוצץ כשרונות שכלל שמות כמו רוברטו באג'יו, ג'יאנפרנקו זולה, אלסנדרו דל פיירו, ורבים וטובים אחרים. לכל מי שמתמצא בכדורגל האיטלקי, היה ברור שדרכו של מנצ'יני לאימון סלולה.

כבר על המגרש, בימים היפים שלו בסמפדוריה ולאציו, ראו חצי מאמן, עם אינטיליגנצית משחק יוצאת דופן ואישיות נעימה. מינויו של מנצ'יני כמאמן היה סימן הרגעה לאוהדים האיטלקים. לא לוקחים שוב מאמן בגלל מחירו הנוח בשוק, אלא בוחרים באישיות מעניינת שהוכיחה את עצמה, גם אם היא לא מגיעה לנבחרת בנקודת השיא.

שבוע לאחר שמונה למאמן, זימן מנצ'יני לסגל לקראת משחקי הידידות הלא חשובים מול ערב הסעודית, הולנד וצרפת, את הילד הסורר, מאריו באלוטלי, שנעדר מהנבחרת מאז הכישלון במונדיאל 2014. על הפוטנציאל של באלוטלי אין שום ויכוח, אבל אין גם ויכוח שמדובר באישיות בעייתית שלקחה את הקריירה למקומות לא נכונים, שאולי אין מהם כבר נתיב יציאה. מנצ'יני מאמין בבאלוטלי.

הוא לקח אותו בעבר גם למנצ'סטר סיטי, ולמרות תקריות לא מעטות בין השניים, בשורה התחתונה יזכרו את האליפות ההיסטורית בשנת 2012 בה היה ל'סופר מאריו' חלק מכריע. מאז הקריירה של שניהם התפצלה, ובאלוטלי מצא את הפינה השקטה בניס הצרפתית, ולא בטוח שהאמין שיקבל צ'אנס נוסף בנבחרת הלאומית.

אבל באלוטלי הוא לא היחיד שיקבל צ'אנס ממנצ'יני. בסגל שזימן המאמן לקראת המשחקים בליגת האומות מול פולין ופורטוגל בולטים שחקנים צעירים רבים, 'בייבי איטליה של מנצ'יו', ולמרות שלאיטליה היו תמיד כישרונות צעירים, נדמה שמנצ'יני חושב על המחר ולא בהכרח על ההווה. פדריקו קייזה, שחקן הכנף בן  ה-20 של קבוצת פיורנטינה וגם הבן של אגדת העבר אנריקו קייזה, יקבל מקום של כבוד בסגל וכנראה גם בהרכב. מדובר בשחקן מוכשר שעשה בעונה שעברה פריצה יוצאת דופן וכבר מועמד למכירה במחירי ליגה אנגלית. דבר שסביר להניח שגם יקרה.

גם בשער נדמה שהגיע היום אחרי בופון. על האפודה מתחרים שני טאנלטים צעירים ומוכשרים. ג'יאנלואיג'י דונארומה של מילאן שכבר הפך לשחקן ותיק, למרות שהוא רק בן 20, ומאתיה פארין המצוין, שנקנה הקיץ על ידי יובנטוס ולמרות שבמשחקי הליגה הראשונים הוא בעיקר מבלה על הספסל, נדמה שהוא היורש האמיתי של בופון ולא צ'סני הפולני.

צעירים נוספים שאנחנו צפויים לראות בליגת האומות וגם בשנים הבאות: הבלם אלסיו רומאניולי, קפטן מילאן, דניאלה רוגאני, הבלם של יובנטוס שנשאר בסוף בקבוצה למרות הצעה מפתה מצ'לסי, לורנצו פלגריני, קשר רומא, וגם שחקנים כמו צ'ירו אימובילה, לורנצו איניסינייה ואנדריאה בלוטי שעדיין נחשבים 'צעירים' למרות שכבר קיבלו במה בנבחרת ועד עתה לא סיפקו את הסחורה.

מנצ'יני מקפיד לבלות מדי סוף שבוע במשחקי הסרייה A, תפסו תנופה מחודשת בעקבות הגעתו של רונאלדו ליובנטוס והתקציבים שהוגדלו אצל כל קבוצות הצמרת. למרות הפריחה המחודשת של הליגה, מנצ'יני מתמקד בבעיות שלו עצמו כשקרא: "תנו לאיטלקים הצעירים  לשחק". רק 33% מהשחקנים שעלו למגרש במסגרת משחקי הליגה הם איטלקים. נתון מאד לא מעודד למדינה ברוכת כישרונות ואהבה מיוחדת לסמלים מקומיים. "אנחנו צריכים למצוא שחקנים", מנצ'יני סיפר, משפט שפעם נשמע דמיוני לאחת ממדינות הכדורגל המובילות בתבל.

בעיתוני השבוע באיטליה החמיאו למנצ'יני על זימון השחקנים ומאמין בכדורגלן האיטלקי וביכולות שלו, אולם הבעיה האיטלקית הגדולה היא חוסר בסופר סטאר אמיתי. לאיטליה אין שחקן שכזה מאז פרש אנדריאה פירלו מהנבחרת, ובוודאי אין לה את הכישרונות שסחפו אותה להישגי העבר, 4 פעמים אלופת עולם למי ששכח. מנצ'יני מודה שזאת הבעיה האמיתית עמה יצטרך להתמודד, כי לאיטליה יש סגל מוכשר בסך הכול, אבל סופרסטאר לא נמצא באזור. הנבחרות הצעירות עושות חייל, אולם משהו בגיל הפריצה של השחקנים המוכשרים נתקע.

קשה לצפות מאיטליה של מנצ'יני למשהו מיוחד במשחקים הקרובים במסגרת ליגת האומות. מפעל שמעטים האיטלקים שמבינים את משמעותו. המשחק מול פולין ייערך באצטדיון בבולוניה שלא צפוי להיות מלא, ומלבד מנצ'יני והדרך החדשה שלו, נדמה שהשאלה המרכזית של האיטלקים היא האם אי ההעפלה לרוסיה 2018 הייתה משבר רגעי שנבע ממאמן כושל ומחוסר מזל בהגרלה (ספרד במוקדמות ושבדיה בפלייאוף) או שהכדורגל האיטלקי איבד לחלוטין מעוצמתו ואנחנו בעיצומה של תקופה חדשה.

האחריות הכבדה נופלת על כתפיו של רוברטו מנצ'יני, שירצה להראות לאיטליה ולעולם הכדורגל כולו, שגם הסקוואדרה אזורה וגם הקריירה של מנצ'יני כמאמן מתחילים לחזור למקומות הנכונים.