הירידה בכושר והלקח מביילס: מה קרה לשגיא מוקי?

הג'ודאי התמודד עם לחץ כבד לספק תוצאה, ויחזור הביתה מאוכזב. חברת הנהלת הוועד האולימפי, יעל ארד: "לא ראינו את שגיא האלוף". וגם: התקווה מפלצ'יק. סיכום ביניים

שירי אלג'ם, שליחת ערוץ הספורט לטוקיו
שירי אלג'ם, שליחת ערוץ הספורט לטוקיו  28.07.21 - 10:55
תחילת כתבה

נבחרת הג'ודו הגיעה למשחקים האולימפיים בטוקיו כאחת המובילות בעולם, וכפועל יוצא מכך זו שהייתה תקווה שתנפק מדליות למשלחת הישראלית. ההישגים של הג'ודו ידועים ומוכרים, ואחרי שתי המדליות בריו 2016, הציפיות היו בהתאם, אבל בינתיים, אחרי ארבעה ימים של תחרויות ג'ודו, וכשישראל עדיין ללא מדליה, ישנה מידה של אכזבה.

רוב העיניים בעניין הזה מופנות, באופן טבעי, לשגיא מוקי. אלוף העולם מ-2019, אלוף אירופה מ-2018 ומי שמחזיק בשלל מדליות מטורנירים בסבב העולמי. מוקי אחד מהכוכבים הגדולים של המשלחת, והיה מועמד בכיר למדליה. עם זאת, חשוב לציין שלמרות ההישגים המדהימים של מוקי בקמפיין הזה, הוא הגיע לטוקיו אחרי חודשים פחות טובים שלו. הוא הפסיד בקרב הראשון בגראנד סלאם בת"א בפברואר ובאליפות אירופה האחרונה באפריל סיים אמנם על הפודיום, אבל "רק" עם מדליית ארד.

ערב התחרות האולימפית שלו, תהו במשלחת הישראלית איזה מוקי יעלה על המזרן. "ראינו בחודשים האחרונים גם שגיא שהוא אריה שואג וגם שגיא שהוא פחות במיטבו. פה בטוקיו לא ראינו את שגיא האלוף, עם שפת הגוף שאומר אני בא לנצח כל אחד. הוא התחיל ככה, אבל כשקצת התערער הביטחון הוא כבר לא סחף את הקרב ונתן לאוסטרי להכתיב את הקצב", ניתחה יעל ארד, חברת הנהלת הוועד האולימפי הישראלי.

מוקי עצמו התקשה להסביר מה בדיוק השתבש במהלך הקרב, ובנבחרת סרבו בשלב הזה להתעסק בניתוח המצב, דבר שהם רוצים לעשות רק בסיום התחרויות. אתמול קיבלנו שיעור מהכוכבת הגדולה של המשחקים, סימון ביילס, על אנושיות, חשיבותה של הבריאות הנפשית של הספורטאים והתמודדות עם לחץ וציפיות, ואולי בהקשר הזה כדאי להכניס את מוקי.

בטיסה לטוקיו אנשי התקשורת המריאו יחד עם חלק מנבחרת הג'ודו, וניתן היה להבחין שמוקי סגור, מופנם, רציני מאוד, ממעט לדבר עם אנשי התקשורת. הוא ידע שזרקור ענק מכוון אליו וייתכן ההתנהלות שלו כבר בדרך לכאן הייתה ביטוי ללחץ האדיר שהיה עליו לזכות במדליה.

בכל מקרה, עבור כולם ההדחה המוקדמת של מוקי הייתה כואבת ולא צפויה, ובמיוחד עבור מוקי עצמו, אבל אם מסתכלים על שאר הג'ודאים והג'ודאיות שעלו על המזרן בבודוקאן, יש גם הפתעות נעימות. שירה ראשוני התעלתה על עצמה ביום החשוב ביותר ורשמה את הישג השיא שלה בקריירה. גם ברוך שמאילוב, שלא זכה במדליות באליפות עולם או באליפות אירופה, הגיע לקרב על מדליה.

תמנע נלסון לוי, שהייתה היחידה מבין נבחרת הנשים שהייתה מדורגת בתחרות (שביעית) וטוהר בוטבול, סיימו בסך הכל במקום שדי משקף את התוצאות שלהם בשנים האחרונות. נכון שהשניים סיימו עם תחושת החמצה וקיוו להגיע לקרב על מדליה, אבל ערב התחרות שניהם לא נחשבו כמועמדים טבעיים למדליה.

למעשה, השניים היחידים בנבחרת שנחשבו למועמדים רציניים, טבעיים, למדליה הם מוקי ופיטר פלצ'יק. וכעת כל הלחץ עובר לפלצ'יק, שיעלה מחר על המזרן. אלוף אירופה 2020, מדורג רביעי בתחרות והיה יציב במהלך רוב רובו של הקמפיין.

כמובן שיש ציפייה גדולה שתהיה מדליה מהג'ודו, הן בקרב ראשי הוועד האולימפי בישראל שסימנו את הג'ודו בתור אחד מהענפים המרכזיים שתהיה בו מדליה והן בקרב אנשי האיגוד ובראשם היו"ר משה פונטי. נצטרך להמתין  שלושה ימים נוספים לראות אם הציפייה מתגשמת.