כמה פעמים שמענו את המשפט "מול האחיות אברינה אין סיכוי לנצח"? יותר מדי. הגיע הזמן לשים סוף סוף בצד את הציניות, את חוסר הפרגון, את האנרגיות השליליות. יש לנו אלופה אולימפית בהתעמלות אמנותית, ושמה לינוי "וונדרוומן" אשרם. הישראלית, שמהווה מקור השראה עצום בארץ ממגוון סיבות, זכתה במדליית הזהב בקרב רב בטוקיו 2020 בצדק רב, ועל הדרך שברה את ההגמוניה שכולנו היינו רגילים לראות בענף.
דינה וארינה אברינה, שתי התאומות הזהות מרוסיה שתמיד היו בטופ בשנים האחרונות, ראו הפעם את אשרם תופסת פיקוד ואת החלק העליון של הפודיום. אם עד היום המתעמלת שלנו הייתה בצל של שתי האחיות, כעת אפשר להגיד בפה מלא - אין דבר כזה בלתי אפשרי, אין יריב/ה שאי אפשר לנצח, בטח ובטח בתחרויות כאלה של הכל או כלום, במעמדים הכי גדולים בעולם.
אשרם כבר זמן רב מנסה לנפץ את תקרת הזכוכית הזאת, כשבכל פעם המילה "כמעט" באה תמיד לידי ביטוי. באליפות העולם בפזארו 2017 היא רשמה שתי מדליות ארד, בסופיה 2018 שתי מדליות כסף ואחת ארד, ובבאקו 2019 ארבע מדליות כסף ושתיים ארד. זהב לא היה לה במעמד הגדול ביותר, רק באליפות אירופה.
דינה אברינה? הצחקתם את אשרם (GETTY)
עם כל המטען הזה מהשנים האחרונות, כשהאחיות אברינה לא עוצרות ושומרות על יציבות בלתי רגילה, אשרם הגיעה למשחקים האולימפיים בבירת יפן ונתנה את האליפות של חייה. היא שמה בצד את הדעות הקדומות, את הלחץ, את העובדה שהיא הייתה צריכה לחכות עוד שנה בגלל הדחייה מ-2020 ל-2021 - ופשוט סיפקה ביצועים אדירים שהעניקו לה את המקום הראשון, שללא צל של ספק הגיע רק לה.
אסור לשכוח שהיא גם התחילה את המשחקים האולימפיים עם תרגיל ראשון לא טוב במוקדמות. דבר כזה יכול לרסק ספורטאי, להוריד ביטחון ולהשפיע על כל שאר הדרך. אבל אנחנו כבר מכירים את אשרם, והיא לא כזאת. יש לה אופי של מישהו שלא מוותרת עד הסוף, שלא מושפעת מרעשי הרקע, שלא רואה ממטר אף מכשול. יש לה אופי של... אלופה אולימפית. בקיצור, מודל לחיקוי.
וונדרוומן (GETTY)