מעבר לכל דמיון: על הגדולה של לינוי אשרם בדרך למדליה הזהב

בשנת 2011 התחרתי באליפות העולם במונפלייה וזכיתי במדליית ארד בתרגיל החישוק, לראשונה כמתעמלת ישראלית. באותה שנה באליפות אירופה זכיתי גם במדליית כסף באליפות אירופה בתרגיל האלות, גם כן לראשונה כמתעמלת ישראלית. אני זוכרת שעד אותו רגע פחדנו כמדינה לחשוב שמתעמלת כחול-לבן יכולה בכלל לעשות את זה. לא חשבנו שיתנו לנו מקום על הפודיום בענף שנמצא בשליטה מוחלטת של יוצאות ברית המועצות, וכך גם היום (שבת).

לינוי אשרם הגיעה למשחקים האולימפיים בטוקיו והביאה הישג שהוא מעבר לכל חלום שיכולנו בכלל לדמיין. זו המדרגה הכי גבוה שספורטאי יכול לעמוד עליה. כל ספורטאי מיומו הראשון באולם האימונים חולם על הדבר הזה. לינוי הצליחה להגשים את זה היום.

לאשרם יש יכולות אתלטיות וגופניות מאוד גבוהות ביחד עם קואורדינציה ושליטה נהדרת במכשיר, אבל אלו רק היכולות הגופניות שהובילו אותה לשם. החלק החשוב ביותר הוא בכלל לא זה, אלא התשוקה שלה. היא חיה את עולם ההתעמלות מהמקום הכי עמוק בלב, היא כל כך רצתה את הדבר הזה. הראש והחוסן המנטלי שלה מאפשרים לה להתמודד במצבי קיצון מאוד לא פשוטים. היא לא סתם אומרת שהיא אוהבת להתחרות - היא אוהבת את האקשן. כשקורה משהו קיצוני כמו מה שקרה אמש בתרגיל החישוק, אני יודעת שאותה זה רק מעורר. היא אוהבת להוכיח. זה מדליק אותה, זה מדליק בה אש שהביאה אותה להוציא מעצמה בדיוק את מה שראינו היום.

לינוי באה עם מטען מעצמה, ראו את זה על המשטח. היא נכנסה לאיזשהו "זון" בתרגיל, היה כל כך כיף להסתכל עליה. אחד הדברים היפים בדרך שלה למדליה הזו זה הקשר המאוד מיוחד עם המאמנת האישית שלה איילת זוסמן, הקשר עם המאמן זה אחד מאבני הדרך ועמודי התווך הכי חשובים בדרך להצלחה.

היכולת של איילת והגדולה שלה היא לדעת בדיוק מה לינוי צריכה בכל רגע נתון. מצד אחד לדחוק אותה לקצה גבול היכולת שלה, מצד שני להכיל, לתמוך ולחזק כשצריך. הן לא צריכות להרבות במילים, יוצא לי לראות את הקשר שלהן מהצד, וזה מרגש אותי. אפילו אם אני רואה אותן רק באימון בווינגייט, משהו בקשר הזה הוא אחר. קשר עם מאמנת זה אחד הדברים החשובים בדרך להצלחה ואצל לינוי ההתאמה היא מאד מדוייקת.

החוזקה הכי גדולה של לינוי היא שדרגות הקושי שהיא מגיעה אליהן. מעבר לזה שאיילת היא המאמנת שלה, היא גם הכריאוגרפית, וממציאה ביחד איתה את התרגילים. הן מגיעות לדרגות קושי הכי גבוהות שיש. לינוי זזה בקצב מאוד מהיר, וזה מאפשר לה להכניס לתרגיל הרבה יותר אלמנטים ברמות קושי מאוד גבוהות, יותר מהמתחרות שלה.

לאורך השנה לינוי העלתה רמת קושי, מתחרות לתחרות היא ואיילת כל פעם דחקו את דרגות הקושי לקצה. אשרם עשתה תחרות מבריקה, זה נכון שהייתה השמטה קטנה של הסרט, אבל זה לא קרה באלמנט שהשווי שלו מאוד יקר והיא קיבלה את ההורדה שלה לציון. אני לא רואה בסיס לטענות של האחיות אברינה הרוסיות, בסופו של דבר כולן קיבלו את הציונים שהגיעו להן, ולינוי זכתה בצדק במדלייה ההיסטורית.

אשרם הגיעה היום אל פסגת החלומות. אחד הדברים שמניעים ספורטאי ברמות האלו לעשות דברים שהם על-אנושיי, בייחוד בענף כמו שלנו, שנחשב לאחד התובעניים ביותר בספורט, זה תשוקה ואש פנימית שבוערת ומכילה אהבה מאוד גדולה לענף. כשהכל יירגע לינוי תצטרך להבין האם האש עדיין שם, אין לי ספק שאם היא תחליט שעדיין יש לה את הרצון להמשיך הלאה, היא תעשה את זה בגדול.