הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הצמיחה כנפיים: השינוי החיובי בגרמניה

המנשאפט הגיעה ליורו: הנבחרת של יוגי לב סיפקה תצוגת כדורגל מרהיבה והציתה את הדימיון לאוהדים במינכן. שינוי המערך, הג'וקרים החדשים שתוקפים על הקווים ושלישיית ההתקפה שגרמה לכל התזמורת לנוע בהרמוניה. ככה גרמניה נתנה בראש לפורטוגל. טור סיכום המשחק

דני פורת
דני פורת  20.06.21 - 11:16

תגיות: גרמניהיורו 2020

יורו 2020 היה צריך משחק שידליק את הטורניר המנומם עד כה ובמוצאי שבת החלו לעוף זיקוקי הדינור במינכן. נבחרת גרמניה סיפקה תצוגת כדורגל מרהיבה בדרך ל-2:4 על פורטוגל. "זו היתה הקלה לא רק בגלל התוצאה, אלא גם בדרך שבה שיחקה הנבחרת", אמר אלוף העולם לשעבר, בסטיאן שווינשטיגר, "גרמניה שיחקה עם תשוקה וישירות. ראינו סימנים שאפשר לבנות פה משהו טוב להמשך הטורניר".

כמיטב המסורת, לגרמנים יש רצף נהדר מול הפורטוגלים. המנשאפט גברו על הסלסאו במונדיאל 2006, יורו 2008, יורו 2012, מונדיאל 2014 ואמש רשמו עוד פרק מוצלחת בהיסטוריה בין שתי המעצמות. אבל זו הפעם הראשונה שהיא עושה את זה מול מי שמחזיקה בתואר אלופת אירופה כשהיא עם הגב אל הקיר.

אחרי ההפסד לצרפת, שבו גרמניה נראתה לא רע, אבל חסרת שיניים, היא החלה לשלוף את הסכינים. יוגי לב ספק המון ביקורות מוצדקות מאז ההופעה הנוראית במונדיאל, אבל דבר אחד צריך להאמר לזכותו: ההחלטה להציב מערך של שלושה בלמים, כאשר יושוע קימיך ורובין גוסנס משמשים כמגנים תוקפים, היתה מהטובות ביותר שלו כמאמן בתקופה האחרונה ואולי תשנה לטובה את הדינמיקה של הנבחרת שספגה לא מעט השפלות בשלוש השנים האחרונות.

שינוי המערך בוצע רק שבוע לפני היורו, במשחק האימון בו גרמניה הביסה 1:7 את לטביה ולא עמד במבחן התוצאה במשחק הפתיחה מול צרפת, אך כעת נראה שהדברים מתחילים להתחבר. קימיך הוכיח שכאשר הוא מעורב יותר במשחק (בתפקיד שלא שיחק בו השנה כמעט לחלוטין), גרמניה יכולה להפיק את המיטב מהנבחרת הזאת ולהראות כמו קנדידטית רצינית לתואר. הכולביניק של באיירן מינכן היה מעורב בכל השערים של המנשאפט במשחק והיכולת שלו, כמעט תמיד למצוא את שטחים פנויים (כפי שקרה בשער הראשון) היא מהגבוהות בעולם הכדורגל.

מהצד השני, רובין גוסנס, עשוי להפוך לאחד מהגיבורים המפתיעים של הטורניר. המגן-תוקף של אטאלנטה, אומנם מציב רמה גבוהה בסריה A ובליגת האלופות כבר שנתיים, אך העובדה שלא שיחק בבונדסליגה (היחיד בסגל הגרמני) גורמת לגרמנים לגלות אותו מחדש. המספרים שלו במשחק היו מדהימים: הוא נגע שש פעמים בכדור ברחבה, בעט שלוש פעמים למסגרת, בישל שני שערים וקינח עם השער הרביעי אחרי שנלקח ממנו שער במחצית הראשונה בגלל נבדל. במראו מזכיר גוסנס את לוקאס פודולסקי והאמת? ההתרוממות שלו להגבהה של קימיך בשער הרביעי בהחלט מזכירה את חלוץ העבר של קלן.

גרמניה היתה הרבה יותר אינטנסיבית מפורטוגל. היא לחצה גבוה, חטפה המון כדורים במרכז השדה, השתמשה באופן נבון בשני המגינים וחילופי המקום בין שלושת שחקני ההתקפה (תומאס מולר, קאי האברץ וסרז' גנאברי) גרמו לכל התזמורת הזאת לנוע בהרמוניה. לעיתים היה נדמה כאילו באיירן מינכן הופיעה באליאנץ ארנה עם בגדי המאנשפט וזו כנראה המחמאה הכי גדולה שאפשר להגיד על לב ושחקניו. לעומתה פורטוגל נראתה נבחרת עייפה, פסיבית, כזו שלא שייכת לאותה רמה. כמו קבוצת בונדסליגה אקראית שמגיעה למינכן מדי שבועיים כדי לקבל בראש.

הרבה בעיות צצו בפורטוגל במשחק הזה ואולי הבולטת מכולן היא החיסרון של מי שנופה ברגע האחרון מהסגל. ז'ואאו קאנסלו חלה בקורונה רגע לפני פתיחת הטורניר ונאלץ להשאר בבית. המחליף שלו, נלסון סמדו, סיפק משחק נוראי, איחר בסגירות על רובין גוסנס פעם אחר פעם ולא מצא את עצמו בהיבט ההתקפי. התרומה של קאנסלו למשחק של פורטוגל היא לא רק הגנתית, כידוע המגן של מנצ'סטר סיטי, חשוב מאוד בהנעת הכדור של הנבחרת ואחד השחקנים הדומיננטים שלה גם במשחק ההתקפה. אבל זהו כבר חלב שנשפך.

נקודה בולטת נוספת שכדאי לשים לב אליה בפורטוגל היא הקישור המרכזי שלוקה מאוד בשני המשחקים הראשונים - הן בהנעת הכדור וחילוצים. ברונו פרננדש, עד כה, בהופעות פושרות, נראה עייף ולא מחובר, ובנוסף לא היה מעורב באף אחד מהשערים שכבשה נבחרתו בטורניר. וויליאם קרבאליו, שעבר עונה חלשה בבטיס, המשיך ביכולת הבינונית שלו ונראה שרנאטו סאנצ'ס, שהוסיף קצת פלפל לנבחרת בשני המשחקים בהם עלה כמחליף, הוא פתרון טוב יותר למשחק החשוב מול צרפת.

פורטוגל, שגורלה עדיין בידה, מגיעה למשחק הכי קשה שיש במחזור ההכרעה עם יתרון פסיכולוגי חשוב. מאחר וקבוצות בית 6 ישחקו מאחור ביום רביעי, החבורה של פרננדו סנטוס, למעשה תדע מה היא צריכה כדי לעלות, ומה הניקוד שצריך להשיג כדי להבטיח את אחד מארבעת הכרטיסים שילכו למקום השלישי. זהו כמובן עוד כשל בשיטה של היורו שבה עולות מספר לא שווה של נבחרות לשמינית הגמר. בסך הכל 20 נבחרות עוד ילחמו על העפלה לשלב הבא, שלוש כבר עלו, ורק צפון מקדוניה איבדה כל סיכוי.