דני פדרמן: "מה שרע למכבי, לא טוב לליגה"

מנכ"ל הקבוצה ובנו של דייויד נחשף בראיון מיוחד ומשותף עם אלי דריקס. על פיני גרשון: "הגענו למצב שבו הפער בין היתרונות לחסרונות שלו הצטמצם". דריקס: "הפיינל פור? 48 שעות תהילה של אבנר קופל שלא מקדמות את הענף"

רועי גלדסטון  07.03.12 - 13:40

תחילת כתבהבגיל 33, דני פדרמן הוא כבר אחת הדמויות הדומיננטיות בהנהלת מכבי תל אביב. לצד שי רקאנטי, פדרמן מהווה חלק מהדור הצעיר של ההנהלה הצהובה, זה שאמור יום אחד לרשת את מקומם של אביו, דייויד, שמעון מזרחי ושאר חברי ההנהלה. בינתיים, הוא מחזיק בתפקיד המנכ"ל בצוותא עם אלי דריקס. בראיון מיוחד ומשותף עם חברו לעמדה, הוא מספר על דרכו: מהקשר למכבי בימי הילדות דרך סיפוריו של הסבא ששיחק בקבוצה עוד לפני קום המדינה, דרך הכניסה למערכת וההפיכה לחבר הנהלה משפיע ועד לחזון שלו לגבי העתיד הצהוב בשנים הבאות. בין לבין, פדרמן ודריקס מתייחסים גם לפיני גרשון, לאבנר קופל, לליגה האדריאטית ולשאר הסוגיות המהותיות סביב המועדון המעוטר ביותר בישראל.

ש: תגידו, דבר ראשון, אתם נהנים מהתפקיד שלכם?
דני פדרמן: "כשאני מגיע להיכל נוקיה ורואה 11,000 אוהדים שכל אחד ואחד מהם היה מתחלף איתי בכל רגע נתון, אז ברור שכן. לעסוק במשהו שאתה כל כך מחובר אליו רגשית, אוהב אותו ונהנה ממנו זו מתנה ואי אפשר לבקש יותר. החיבור שלי לספורט התחיל מהיום שאני זוכר את עצמי. שיחקתי בנוער של מכבי, עברתי מקבוצה לקבוצה בשביל ההנאה בליגות נמוכות. הכדורסל נמצא אצלנו בבית מאז ומעולם. אם זה מהסיפורים של סבא שלי על משחקים בביירות או בקהיר לפני קום המדינה - אלה דברים שגדלתי איתם. כמובן שעשיתי את המסלול שכל ילד עושה ולאורך כל הדרך הלכתי עם מכבי יד ביד, בין אם זה בנסיעות לחו"ל עם אבא שלי וגם כשעבדתי בלונדון, השתדלתי להגיע למשחקים באירופה. עד שאני מוצא את עצמי פתאום ליד אלי דריקס ותחת שמעון מזרחי, משפחת רקנאטי ואבא שלי - מנהלים את המועדון ביחד".

ש: מה חלוקת התפקידים ביניכם?
דריקס:
"דני מונה רק בשנה שעברה להיות מנכ"ל משותף, אבל לאורך השנים האחרונות הוא מעורב בניהול הקבוצה. כשאני הגעתי ב-2006, הייתה הצהרה ברורה של בעלי המניות להעביר את המושכות לדור צעיר יותר. זה לא קרה ביום אחד אבל זו המגמה והיא נמשכת בשנה האחרונה. מבחינתי, אני ממשיך לעשות את אותם הדברים שעשיתי, כלומר לטפל בנושא השיווק והתפעול, העבודה מול האיגודים למיניהם וקהל האוהדים".
דני: "יש הרבה נקודות השקה. כשבונים תקציב למשל, אי אפשר לבנות אותו מבלי לדעת מה מחזור המכירות הצפוי מפרסום או מה ההכנסות הצפויות ממנויים ואלה דברים שתחת אלי. צריך גם לדעת איך לחלק את עוגת התקציב מבחינה מקצועית. יש נקודות השקה אבל לכל אחד יש גם את תחומי האחריות שלו".

ש: דני, היכן נקודות הדמיון בינך לבין אביך ואיפה אתם שונים?
דני: "קודם כל, כולנו בדור הצעיר רוצים לייצר המשכיות למה שקיים ולא לשנות. שמעון, אודי רקנאטי ואבא שלי עשו דברים מדהימים במכבי ועדיין עושים".

ש: יש החלטות מקצועיות שנובעות משיקולים שיווקיים?
דריקס:
"יש החלטות שיווקיות אבל כמובן שהן לא קורות אם הצד המקצועי לא מאמין שההחתמה למשל, תהיה טובה למערכת. יכול לקרות שאם יש שני שחקנים שיכולים להתאים לקבוצה, אז נלך על השחקן שמבחינה תדמיתית שיווקית וייצוגית הוא הרבה יותר נכון למכבי".
דני: "קבוצת כדורסל חיה על זהות, קהל ואמוציות לקבוצה. נושא הישראלים מאוד חשוב לנו. אפשר לקרוא לזה פן שיווקי אבל זה משפיע על קבלת ההחלטות שלנו".

ש: האם הבעלים מתערבים בהחלטות מקצועיות לפעמים? כמו בדוגמא של פאפאלוקאס, שהייתה בקשה לתת לו לשחק יותר
אלי: "במכבי ת"א מתקיימים דיונים מקצועיים עם המאמנים. תפקידם של הבעלים להגיד את דעתם אבל בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטות זה המאמן".
דני: "לא תהיה אף פעם שיחה בה אנחנו מדברים עם המאמן ואומרים לו 'תשתף את זה או אל תשתף את זה'. נשאל שאלות וזו אפילו חובתינו. כל עוד התשובות מספקות, אנחנו חיים כולנו בשלום. אפשר לשאול למה שחקן לא משחק. הדוגמא של פאפאלוקאס טובה. דייויד בלאט רצה אותו מאוד, הוא העלה את השם שלו. השם הזה קצת 'ירד' כשהחתמנו את פארמר כי חשבנו שפארגו בכל זאת יחזור. כשהבנו שהוא לא חוזר, החלטנו שחשוב יהיה להחתים מישהו שיגבה אותנו למקרה שפארמר יילך, ודייויד מאוד רצה. במהלך העונה ראינו שהוא לא כל כך משחק, וכמו כל בר דעת, שאלנו שאלות, קיבלנו תשובות ענייניות ומקצועיות והמשכנו הלאה".

ש: קשה למצוא קבוצה באירופה ואולי אפילו בעולם, שהיו"ר יושב ליד המאמן והבעלים יושבים מאחוריו
דני: "אין ספק שבשביל לאמן את מכבי אתה צריך להיות בן אדם חזק. זה לחץ אדיר שלאו דווקא משוייך אלינו כבעלים. דווקא כשאנחנו מנהלים את השיחות שאתם לא רואים, מאחורי הקלעים, אנחנו בסך הכל מנסים להשרות על הצוות רוגע ולתת להם גיבוי. היו לנו הרבה שיחות העונה עם דייויד שאמרנו שזה בסדר, שאנחנו מבינים שזו עונה ארוכה ושיש לחץ אבל אמרנו לו: 'לקחנו החלטה ביחד (3 ליגות) ואנחנו מגבים אותך'. אולי רואים במגרש את הבעות הפנים כשפחות הולך, אבל אנחנו גם עושים תיקון, בשיחות שאתם לא רואים".

ש: למה לא לשבת ממול, ביציע הכבוד?
דני: הם נותנים כל כך הרבה וזה חלק מהקבלה חזרה, לשבת שם. זו זכותם".

ש: אתם חשים במאבק מול המנהלת? או מול אבנר קופל? שתוקעים לכם 'מקלות בגלגלים?'
אלי:
"ממש לא. אני לא חושב שאבנר קופל קם בבוקר וחושב איך לשים מקלות בגלגלים של מכבי. הוא חושב איך לקדם את הליגה ועכשיו את כל הכדורסל כיו"ר האיגוד. הוא מתקן תקנות שמנקודת מבטו יוכלו לקדם את הכדורסל. להבנתי הרבה מהתקנות פוגעות במכבי. במקום לגרום לקבוצות הליגה להתקרב למכבי באיכויות שלהן, מנסים לתקן תקנות כדי לגרום למכבי להראות הרבה יותר חלשה. קבוצה שבעונה הסדירה מפסידה 12 משחקים ובמשחק אחד מנצחת את מכבי אז היא באמת אלופה? זה מצטלם טוב אולי. לאבנר קופל ולמנהלת יש 48 שעות של תהילה אבל זה לא מקדם כהוא זה את הכדורסל".
דני: "אני לא חושב שיש דבר כזה חוק שרע למכבי אבל טוב לליגה או להפך. אני חושב שחוק שרע למכבי, לא יועיל לליגה. צריך לשבת ולמצוא את החוקים שלא מונעים ממכבי להצליח במקומות שחשובים לה ומצליחים להרים את הליגה. פיינל פור? אני משוכנע שיש פתרונות אחרים. אני לא חושב שיש הרבה אנשים שנהנים מהשיטה הזו. תשאל אוהד של הפועל ירושלים, שצריך ביום חמישי או שלישי לצאת מירושלים ב-14:00 בצהריים כדי להספיק למשחק שמתחיל ב-19:00 בת"א, ובסופו של דבר הוא יכול להפסיד ויש לו כרטיסים לעוד משחק אחד שהוא לא מגיע אליו, אני לא בטוח שהוא נהנה מזה".

ש: מה תעשו עם החוקים וההגבלות בנוגע לשנה הבאה?
דני: "יש לנו דעה בנושא. מבחינת הזרים, אנחנו חושבים שזה פוגע במכבי ולא באמת תורם לליגה. בנושא הפיינל פור, מי שיש לו להפסיד מזה הכי הרבה זו מכבי ואני לא בטוח שיש מזה מרוויחים. אנחנו יושבים ומדברים על זה עם חברי דירקטוריון המנהלת וקופל כדי לגבש פתרונות ביחד - איך הליגה משתפרת ואיך קובעים אלופה בצורה ספורטיבית מבלי לפגוע במכבי או בקבוצות אחרות שרוצות להתמודד באירופה".

ש: רגע לפניי הפיינל פור, איך אתם מסכמים את הרפתקאת האדריאטית?
אלי: "ההחלטה בתחילת השנה לא הייתה כמלחמה נגד המנהלת. הייתה כאן מחשבה שיווקית כדי לגרום לקהל שמשלם מנוי יקר לקבל תמורה. האוהדים הרי רואים שמונה משחקי יורוליג וזה כולל את משחקי הטופ 16, ואם אנחנו מגיעים להצלבה עוד 2-3 משחקים. השנה, הבאנו לאוהדים עוד תוכן והאדריאטית סיפקה את זה. נכון שהעבודה היא קשה, טיסות, בתי מלון ונטל מבחינה מקצועית אבל לדעתי סך היתרונות עולה על החסרונות".
דני: "גם לדעתי. אני חושב שהחסרון היחידי והבולט הוא העומס ברמה המקצועית וברמת העייפות. מול זה יש הרבה מאוד. לבוא בשבת ולראות 8000 אוהדים, כש-4000 או 3000 מהם הם ילדים מתחת לגיל 10, ובימי חמישי ביורוליג ב-21:00 הם לא יכולים לבוא, זה משמח וחשוב. זה מאפשר לנו גם לתמרן עם 6-7 שחקני זרים, ולתת להם דקות".
אלי: "כרגע מוקדם להגיד אם ממשיכים. ההחלטה תתקבל בסוף העונה. לשמחתנו, בעונה הבאה נגיע ל-14 משחקי בית ביורוליג ו-28 משחקים בסה"כ בהנחה ובתקווה שנגיע לטופ 16. זה כבר משנה את התמונה".

"עם פיני גרשון, הצמטצמו הפערים בין היתרונות לחסרונות"
בשלב מסוים עלתה גם סוגיית פיני גרשון ופדרמן התייחס לאיש ודרך שבה עזב את המועדון. פדרמן אמר: "מאמן, כמו מנהל וכמו כל אחד הוא בן אדם. ולכן הוא 'חבילה'. לפיני יש המון יתרונות בדברים מסויימים וחסרונות בדברים אחרים כמו לכל מאמן. אני חושב שהגענו איתו לנקודה בה הרגשנו שהפער בין החסרונות והיתרונות הצטמצם. זה יכול לקרות לכל אחד ואנחנו גם מדברים איתו הרבה. יש לנו יחסים טובים מאוד איתו. באותה נקודת זמן הגענו למצב שהדברים לא עבדו כמו שרצינו, אני חושב שהוא מבין את זה".

ש: איך הגיע מצב, שהמאמן הכי גדול באירופה, פוגע במותג של מכבי בקדנציה השנייה שלו במועדון?
דני:
"לפני הכל צריך לשאול אותו אבל לא הייתי מפיל את כל האחריות על פיני. צריך לזכור שעברנו כמה שנים מאוד מאוד קשות, החלפת הבעלות (עזיבתו של רענן כץ) ודברים לא נעימים שקרו לנו שם, הסיפור המאוד מצער עם מוני פנאן ותוסיף לזה כמה התבטאויות שהיו לפיני בזמן ובמקום הלא נכון. הכל ביחד הביא את המצב לנקודת רתיחה בה אי אפשר היה להמשיך יותר הלאה. לא הייתי אומר שפיני הלך ופגע במותג של מכבי, אני לא חושב שזה הוגן להפיל עליו את כל האחריות".

ש: דייויד בלאט הגיע בתקופה רגישה, ובעצם עזר לכם לשקם את המועדון, מכל הבחינות.
דני:
"תזמון זה הכל בחיים. הוא בא בזמן הנכון ובמקום הנכון. היו לנו הרבה פלירטוטים איתו במהלך השנים ומקרים שבהם הוא כמעט חזר אבל לא יכולנו לעמוד בתחרות עם קבוצות אחרות שרצו אותו. הוא מבחינתו הגיע גם לבשלות והחליט שהוא רוצה לחזור לארץ. זה התאים גם לו וגם לנו. הוא דמות שאפשר לבנות את המועדון קדימה איתה. אנחנו מרגישים מאוד בנוח לעבוד איתו, הן פרסונאלית וגם מקצועית וצריך גם לציין לטובה את גיא גודס. יש לו חלק גדול מאוד בכל ההצלחה של דייויד ובכלל. אנחנו מאחלים לנו ולו שיהיה פה לא רק שנתיים נוספות אלא הרבה יותר".

ש: בואו ניגע בהצלבה. סידרה מול פאו, 15,000 צופים באתונה, זה מרגש אתכם?
אלי:
"כל שנה זה מרגש אותי מחדש. הסיכויים הם לטובת פאו, אבל אני אופטימי מטבעי".
דני: "אני לא חושב שהסיכויים נוטים לפאו. ממש לא. מי שמאמין לא מפחד".

ש: יש למכבי ת"א אופציות על שחקנים ורצון להאריך חוזים לשחקנים שהם סביב מיליון דולר. סופו, הנדריקס, לנגפורד, מצ'באן שחוזר. מה עושים?
דני:
"היינו רוצים לראות את כל אלה בקבוצה בשנה הבאה אבל יש רצוי ויש מצוי. אנחנו יושבים עם הצוות המקצועי ועושים תיעדוף. אין מה לעשות, צריך לוותר על משהו כדי לבנות משהו גדול. עוד אין לנו תשובות. זה פאזל מאוד מאוד מורכב שאין לו פתרון אחד וזה חלק מהעבודה שלנו".

ש: מה החזון שלך ל-5 השנים הקרובות?
דני:
"אין ספק שחלק מהחזון, ונקודה שהיא קרובה לליבי ולמי שנמצא במערכת היא העובדה שאין לנו בית. יש לנו במועדון הרבה ילדים שפזורים בכל מיני מגרשים, יש מצוקת מגרשים גדולה וכל מי שנמצא בענף מודע לזה. לדמיין מתקן אחד בו נמצאים כל הילדים וקבוצת הבוגרים, תחת מטרייה אחת, זה מבחינתי יהיה הישג מאוד גדול. אלו דברים שאנחנו עובדים עליהם, הם בחיתולים ולוקחים זמן. אני מקווה שתוך 5 שנים זה משהו שיכול לקרות".