"אני לא חושב שלארמסטרונג היה יתרון מול המתחרים שלו"

קרייג סמית' לומד על הפוליטיקה הישראלית לקראת הבחירות, מאושר מהניצחון על הפועל ומקבל תמיכה מכל כיוון, גם כשהוא מתגעגע הביתה. אבל הווידוי של הרוכב תפס את את תשומת לבו, כשנזכר בפעם ההיא שזכה לרוץ לצידו של לאנס

קרייג סמית'  19.01.13 - 11:32
קרייג סמית' בבלוג אישי
קרייג סמית' בבלוג אישי
תחילת כתבה

השבוע הזה התחיל במשחק מול הפועל תל אביב, קבוצה שידענו שאנחנו חייבים לנצח, גם כדי לנקום על ההפסד שהם סידרו לנו, בבית, מוקדם יותר העונה. זה היה עוד משחק מול קבוצה שהיא יריבה של הפועל ירושלים, והאוהדים הגיעו טעונים למשחק שהועתק לאשדוד. כשיצאנו אל הפרקט אפשר היה להרגיש את המתח באוויר ואת התשוקה של כל אוהד לראות ניצחון של קבוצתו האהובה. אחרי פתיחה חזקה של הפועל תל אביב, שעלתה ליתרון דו ספרתי, חזרנו ברבע השני והשווינו את התוצאה עד המחצית. במחצית השנייה השתלטנו על המשחק וברבע הרביעי כבר עלינו אנחנו ליתרון דו ספרתי, בדרך לניצחון חשוב.

החבר'ה שיחקו מצוין וג'וש דאנקן היה ה-MVP של המשחק. הגארדים שלנו רביב לימונד, קורטני פלס, ליאו (בלי ר') ליפשיץ, מאיר טפירו וג'ייקוב פולן שיחקו טוב גם הם, בשני צדי המגרש. אני שמח להודיע שאנחנו עדיין במאבק על המקום השלישי עם חיפה ונתניה לפנינו, אבל אנחנו חייבים לקחת את זה משחק אחרי משחק. אם נתרכז בכל פעם רק במשחק הבא, נוכל לעשות את זה.

השבוע היו לי שלושה (!) מפגשים שהייתי רוצה לספר לכם עליהם. הראשון קרה כאשר הגעתי לאולם לראות את אחד ממאמני הכושר שלנו, ברק ינאי. בזמן שאני מקבל טיפול ברגל שלי (שקצת כאבה לי לאחרונה), התחלנו לדבר על אחד הנושאים המועדפים עליי: היקום. דיברנו על הכוכבים ועל האפשרות של צורות חיים אחרות, איפושהו שם בחוץ, וחלקנו סיפורים ששמענו על החלל החיצון. ואז הוא שאל אותי אם ראיתי את הבחור הזה שקפץ מהחלל. אמרתי שלא, ובגלל שאני כזה חנון של החלל החיצון חיפשתי את זה מיד. ואז מצאתי את הבחור הזה, פליקס באומגרטנר, שביצע צניחה חופשית למשך 4 דקות ו-18 שניות לפני שהוא פתח את המנצח שלו. זה וידאו מדהים, שאני יודע שרובכם כבר ראיתם, אבל תמיד כדאי לחזור אליו. שנינו התפעלנו מהווידאו הזה ואני הספקתי כבר לראות אותו כבר כמה פעמים מאז, ואני מודה לברק שהכיר לי אותו.

מפגש אחר קרה לי מוקדם יותר השבוע, כאשר הגעתי לאולם כשאני קצת סובל מגעגועים הביתה, ונתקלתי בניר פס, מנהל הקבוצה שדואג שהכל בסדר עם כולם, כל הזמן. דיברנו על כמה דברים שיש לעשות אצלי בבית, והוא שאל אם אני בסדר. אמרתי שכן, אבל הודיתי שאני קצת סובל מגעגועים הביתה. ואז הוא שאל: "רוצה חיבוק? אני אחד המחבקים הכי טובים אי פעם!". חייכתי ואמרתי שכן. פס, אם אתה קורא את זה, אז תודה! אני באמת מעריך את זה. זה הספיק לי כדי לעבור את המשך היום.

ולבסוף אני רוצה לספר לכם על הידידה האחרונה שרכשתי, אורית, שפגשתי במכולת. בזמן שעשינו קניות נתקלנו אחד בשני כשהלכנו בכיוונים מנוגדים באחד המעברים. חייכנו והיא שאלה אותי "לאן אתה צריך?", ואז הצבעתי לכל עבר ואמרתי לה את כל מה שיש לי ברשימת הקניות. והיא לקחה אותי בכל המעברים ועזרה לי למצוא את כל מה שהייתי צריך, ותוך כדי למדנו להכיר קצת אחד את השנייה, ויכולתי לראות שמדובר באדם עם נשמה יפהפייה. היא סיפרה לי שהיא עובדת באינטל והייתה כמה שנים בצבא ושאבא שלה בנה הרבה בניינים בירושלים. היא דיברה גם על הצורך להילחם בגזענות. ואז היא אמרה לי מה שלושת המצבים שיכולים ללמד אותנו על אופיו של אדם, ואמרה שהוא נמדד ב"כוסו, כיסו וכעסו".

(מה שמזכיר לי: השבוע  היו ימי ההולדת של מרתין לותר קינג ושל מוחמד עלי. שני מודלים אמיתיים לחיקוי. שני מנהיגים אמיתיים שהאמינו שעלינו לשפוט אדם לפי מה שהוא, ולא לפי הגזע שלו. המסר שלהם צריך להיות מושרש בכל רחבי העולם. אני אדם שתמיד אופטימי ולפי מה שלמדתי כאן, אני רואה שהצבעים נמחקים, ולמרות שתמיד אפשר לעשות עוד כדי להיפטר לחלוטין מגזענות, אני בטוח שאנחנו בדרך הנכונה)

בכל מקרה, אורית ואני המשכנו לכמה חנויות שונות מאחר וכאמור הייתי צריך כמה דברים לבית, ועכשיו הייתה לי מתורגמנית משל עצמי שתעזור לי. אורית אפילו עזרה לי לקבל הנחה על כמה מהמוצרים, ואם יש משהו שאני אוהב זה לקבל הנחה. לאחר זמן מה היא שאלה אותי באיזו קבוצה אני משחק, ואמרתי לה שבהפועל ירושלים הנפלאה. היא חייכה ואמרה שפעם אנשי ושחקני הקבוצה הגיעו לבר מצווה של האחיין שלה. לאחר מכן החלפנו מספרי טלפון, אבל על חתיכת נייר. אורית לא אוהבת טלפונים ניידים בגלל הקרינה ובגלל שהם גורמים לכך להשתמש יותר מדי במיתרי הקול שלך. הסכמתי שיש עם זה בעיות, אבל זה חלק בלתי נפרד מסגנון החיים כיום. אני בטוח שאני אתקשר אליה מתישהו בקרוב. היא הבטיחה שהיא תראה לי כמה דברים מגניבים בעיר, ואני תמיד בעל ללמוד דברים חדשים, ואני לא יכול לחכות לראות לאן היא מתכוונת לקחת אותי.

בעולם הספורט ראינו בימים האחרונים כיצד לאנס ארמסטרונג סוף סוף יוצא עם האמת ומודה שהשתמש בחומרים אסורים. אני חושב שזה מאוד מצער שהדברים נגמרו ככה, וזו סיטואציה לא נעימה, אבל לפחות הוא מודה שהוא טעה. אני חושב שזה דרש ממנו לא מעט.

אבל בואו נחשוב על זה לרגע, ברשותכם: ללאנס היה סרטן, והוא ניצח אותו ואז זכה ב-7 מרוצים טור דה פראנס. לא היה לו כל יתרון על המתחרים, אם אתם שואלים אותי. לא רק שהגוף שלו התאושש מטראומה, אלא שכולם השתמשו בחומרים באותם מרוצים. הבעיה הייתה שלפי ההאשמות, הוא ניהל את המערך בו כל חבריו לקבוצה היו חייבים לקחת חומרים גם כן. זה כבר משהו אחר.

ראיתי את לאנס ארמסטרונג פעם אחת, כששיחקתי במינסוטה טימברוולבס. שיחקנו ביוטה ולפני הפגישה הקבוצתית אחר הצהריים יכולנו ללכת להרים קצת משקולות. אז התאמנו קצת בחדר הכושר של המלון, וכשהלכתי להליכון ראיתי שם מישהו עם אוזניות ואמרתי "היי! זה לאנס ארמסטורג!". הוא רץ על ההליכון בשקט, לא מושך תשומת לב. אמרתי למארק "מאד דוג" מאדסן, חברי לקבוצה שהתאמן איתי בחדר הכושר באותו הזמן, "בוא נעלה על ההליכונים משני הצדדים שלו ונראה אם נוכל להתחרות בו, או אולי אפילו לנצח". מאד דוג עלה על ההליכון שמימין ללאנס, ואני על זה שמשמאלו, ושנינו צוחקים. זה הוא לא ממש שם לב אלינו, אבל אני יודע שמאחר ויש לו כזו נפש תחרותית, הוא בטח הגביר קצת את המהירות בגללנו.

ביום שלישי יתקיימו בישראל הבחירות לממשלה ואני מנסה ללמוד קצת על הפוליטיקה כאן. הכנסת ה-19 תיקבע על פי בחירות בהן יש לכם אפשרות להצביע לאחת מ-34 מפלגות! זה המון! יש קצת יותר מ-5.6 מליון בעלי זכות הצבעה ואני קורא לכל מי שיש זכות כזו, ללכת ולממש אותה, ולהצביע ביום שלישי! זו ההזדמנות שלכם להשפיע, אם אתם רוצים שמשהו יקרה, אל תתנו ל-4 שנים נוספות לחלוף להן סתם ככה. הצביעו למה שאתם מאמינים בו!