עובד על אדים: מלאגה בקריסה, אבל פלגריני ממשיך לחולל נסים

הכסף הגדול ברח, שחקנים עזבו ותנאי העבודה לא יכולים להיות קשים יותר. אז איך זה שהצ'ילאני מריץ את הקבוצה שלו לעונה גדולה, שהערב תכלול אולי כרטיס לחצי גמר האלופות? בינתיים הוא עובד ושותק, בקיץ אולי תראו אותו בפרמייר ליג

מתן זוהר  09.04.13 - 16:07
תחילת כתבה26 באפריל, 2006, בסביבות 23:30 שעון ישראל, חואן רומאן ריקלמה מתכונן לבעוט את הפנדל החשוב בתולדות ויאריאל, ואחד החשובים בקריירה שלו. מולו ניצב בשערה של ארסנל ינס להמן הגרמני. התוצאה עומדת על 0:0, אחרי 0:1 לתותחנים במשחק הראשון. שער, והמשחק הולך להארכה, בביתה של הצוללת הצהובה. החטאה, וארסנל עולה לגמר מול ברצלונה. את הקאמבק שלה בגמר פאריס ברסה עשתה מול ארסן ונגר. לעומתו, מנואל פלגריני לא המשיך לגמר, אבל כן המשיך לריאל מדריד. ואיכשהו, הכי קרוב שהוא הגיע מאז לעוד חצי גמר לא היה עם הבלאנקוס, אלא עם הקבוצה הנוכחית שלו – מלאגה. וכמה שזה מדהים לומר את זה, יכול להיות שההישג הנוכחי שלו עולה אפילו על ההוא מ-2006.
זוהי עונה מטורפת לגמרי עבור מלאגה, עונה שמלווה לאורך כל הדרך, מהשנייה הראשונה שלה, בחוסר ודאות. המצב הכלכלי איום ונורא ועתידם של רוב השחקנים לוט בערפל, כשחלקם מחוזרים רבות על ידי מועדונים שונים, שצובאים על הסגל של מלאגה כמו אוכלי נבלות. בנוסף, ההרחקה של הקבוצה מאופ"א, שקבעה כי הקבוצה לא תשחק באירופה בשנה הבאה, מגביר את הדוחק הכלכלי ואת התחושה שאין בשביל מה לשחק.

וכך, עונה שהחלה בהודעתו של עבדולה אל תאני שהוא מפסיק את התמיכה הכלכלית בקבוצה הייתה צפויה להסתכם בהתרסקות. לכן, העובדה שהיא במרחק של תיקו עם שערים בדורטמונד מהעפלה לחצי גמר ליגת האלופות (בעונה הראשונה שלה אי פעם במפעל, ממש כמו ויאריאל ב-06), וכשהיא נאבקת על המקום הרביעי בליגה הספרדית, הופכות את העבודה של פלגריני באנדלוסיה ללא פחותה מזו של עושה נסים.

הבעיה היא שהצרות לא עוזבות את הקבוצה, ולמרות ההצלחות היא לא מסוגלת למצוא שנייה של שקט. כי כל הזמן מזמזמת ברקע הידיעה שכולם במועדון על זמן שאול. שכולם אוטוטו עוזבים. ופלגריני עצמו לא יוצא מן הכלל.

בחודש שעבר הסיפור הזה תפס את מרבית תשומת הלב סביב הקבוצה. בצ'ילה, מולדתו של המאמן, התפרסם כי צ'לסי מעוניינת בו. פרסומים נוספים גרסו שגם מנצ'סטר סיטי בונה עליו לעונה הבאה. רומא, שפיטרה סביב אותו הזמן את זדנק זמאן וכבר בקיץ התעניינה בצ'ילאני, בטוח עדיין לוקחת אותו בחשבון. פלגריני כמובן מסרב להתייחס לנושא ומנסה לשמור את שחקניו ממוקדים לקראת הקרבות של סוף העונה. אבל אין ספק שהקבוצות הגדולות של אנגליה, עם העושר הכלכלי שלהן, בהחלט נמצאות בעמדה טובה לפתות אותו בקיץ.
ולא פחות מהעושר הכלכלי באנגליה, זה העוני של מלאגה שגורם לזה להיראות כמו אפשרות ממשית, כי זה לא שלמלאגה יהיה איך לפתות אותו בחזרה. מכירתו של המגן המצטיין, איגנסיו נאצ'ו מונריאל, לארסנל בחלון ההעברות הייתה כנראה הקש ששבר את גב הגמל. לאחר שהיה צריך להתמודד העונה עם מספר לא קטן של שחקנים שעזבו, ועשה זאת בהצלחה גדולה מאוד לאור התחזיות הקודרות, עזיבתו של מונריאל באמצע העונה הייתה סטירה מצלצלת בלחיו של המאמן בן ה-59, כפיות תודה אמיתית נוכח העבודה שהוא עושה שם.

דוגמאות עד כמה התנאים של פלגריני קשים וכמה יצירתי הוא היה העונה במציאת פתרונות אפשר למצוא לאורך כל העונה. זה התחיל כבר עם עזיבתו של סאנטי קאסורלה, כוכב הקבוצה אשתקד שעזב לארסנל. כאשר הבין פלגריני שאי אפשר להביא קשר התקפי במקומו, החליט לשנות את המערך ולעבות את הקישור האחורי. על מכירת מלך השערים של מלאגה בעונה שעברה, סלומון רונדון מוונצואלה, תמורת 10 מליון יורו, הוא חיפה בצירוף צמד חלוצים ותיקים שרבים כבר מתייחסים אליהם כאל שחקני עבר, רוקה סנטה קרוז (תמורת 800 אלף יורו), וחאבייר סביולה (בחינם). עד עכשיו הוא קיבל מהם 12 שערי ליגה (ו-16 בכל המסגרות). תמורה ראויה לאגרה.

אלא שדווקא כשהוא סוף סוף ייצב את קבוצתו וראה אותה רצה מצוין, הגיעה המכה החדשה עם עזיבתו של מונריאל, גם כן תמורת 10 מליון יורו. בסך הכל, מלאגה נפרדה מסוף העונה שעברה ועד עכשיו בעסקה כזו או אחרת מ-18 שחקנים, בהם שמות כמו רוד ואן ניסטלרוי, יוריס מאתיסן, אנזו מארסקה, דייגו בונאנוטה, וכאמור קאסורלה ורונדון - בסך כולל של 45 מליון יורו. ההוצאה על העברות הסתכמה באותם 800 אלף יורו ששילם עבור סנטה קרוז. איכשהו, דווקא הפרידה ממונריאל העלתה שוב את העזיבה הצפויה של פלגריני לסדר היום. "המעבר שלו הוא מכה קשה עבור הקבוצה. עזב אותנו אחד השחקנים החשובים והדומיננטים ביותר שלנו", אמר המאמן לאחר שחרורו של מונריאל לארסנל. אמר, והמשיך לעבוד.

כדי למלא את החלל באגף השמאלי של ההגנה פלגריני צירף בהשאלה מפאקו פראיירה הפורטוגלית את המגן (הפורטוגלי) ויטורינו אנטונאס - אחד מארבעה שחקנים שהגיעו בהשאלה בחלון ההעברות החורפי. פלגריני, בדרכו המיוחדת, הצליח לשלב את רובם, ובמיוחד את הבלם, ולחבר אותם לקבוצה בצורה חלקה. אבל גם הבשורות הטובות האלה הן לא השורה התחתונה. כי אם המצב הכלכלי של המועדון לא ישתנה בקרוב בצורה קיצונית, ואין סיבה לחשוב שזה יקרה, עוד ועוד שחקנים יעזבו. השאלה היא אם פלגריני עוד יהיה שם כדי למצוא איך לסתום את החורים.

כרגע לפחות המאמן הצ'יליאני מתמקד במלאגה בלבד ולא מדבר על ההצעות מקבוצות אחרות. ועדיין, אם העובדה שמפרקים לו את הקבוצה מתחת לידיים לא תדחוף את פלגריני למקום אחר, אז אולי זה יהיה חוסר החיבה שהוא משום מה סובל ממנו בספרד. "הוא אחד האנשים החביבים ביותר שפגשתי, ויש לו גישה סימפטית לאנשים", אמר עליו פרננדו היירו, שהיה המנהל הטכני במלאגה בעונה שעברה, כשניסה לגונן עליו, "הוא משחק כדורגל שמח, אטרקטיבי, התקפי וחדשני. אין לי מושג למה לא אוהבים אותו כל כך. הוא לא ידבר על הצעות אחרות כרגע כאשר הקבוצה שלו נמצאת בעיצומה של העונה ולפני משחקים כל כך חשובים. זה לא האופי שלו", סיכם היירו, "הוא דווקא מכבד את המעסיקים שלו".