גוטמן: עברתי טראומות, אבל לא חשבתי לוותר על הנבחרת

אירוע הלב, ה-4:0 לרוסיה, הימים הקשים בבית"ר וגם אבי לוזון. צפו במאמן הלאומי פותח הכל בראיון מיוחד לחג

מירי נבו ואלי אילדיס  15.04.13 - 20:30
תחילת כתבההרבה אסוציאציות עוברות בראש כששומעים את השם "אלי גוטמן", שכן כבר הרבה זמן שמאמן נבחרת ישראל נמצא במרכז השיח הציבורי-ספורטיבי. הוא נחשב לאחד האנשים הכי מזוהים עם הכדורגל הישראלי וככזה שחווה מספר רגעי שיא לצד רגעי שפל יחד איתו. אלא שמעל הכל, מאז עזב גוטמן את הפועל תל אביב והגיע לקבוצה של המדינה, נראה כי אין מאושר ממנו להחזיק באחד התפקידים הכי יוקרתיים בספורט המקומי כולו. אז לרגל יום ההולדת ה-55, הוא דיבר על הכל בראיון חגיגי.

"אי אפשר להתרגל תפקיד של מאמן הנבחרת, זה משהו מיוחד", פתח גוטמן את דבריו. "אחרי ה-3:3 מול פורטוגל המון אנשים אמרו לי שהם גאים ואוהבים את הנבחרת הזו. זו הרגשה נפלאה. השחקנים, מנגד, ירדו גמורים אחרי שער השיוויון בדקה ה-90 אבל זו העוצמה של להיות ספורטאי - לדעת להרים את עצמך. במשחק הבא בצפון אירלנד, עזבתי אותם בשקט ולא דיברתי בהתחלה. ואז הרגשתי את הביחד".

המאמן הלאומי המשיך להתייחס לאותו משחק מול פורטוגל והגן על האיש הכי מושמץ בסגל שלו. "ניתחתי את המשחק, צפיתי בו פעמיים ואני חושב שדודו אוואט עשה משחק מצוין", אמר גוטמן, והסביר: "הוא היה מרוכז, שידר שפת גוף שלווה, היה רגוע והקרין על ההגנה, אבל זה המקצוע. הוא עלה לכדור גובה ולא תזמן טוב. פשוט היה לו מזל רע במקרה הזה".

"היו שחקנים שהרגישו בטוחים בהרכב"
ללא ספק, יומו הקשה ביותר של גוטמן מאז הגיע לנבחרת הוא התבוסה 4:0 לרוסיה באצטדיון רמת גן. הבחורים בכחול-לבן הציגו משחק איום ונורא ועמדו בפני מבול ביקורות אל מול כל הסכינים החדות של התקשורת. "אני לא שמח שזה קרה, למרות שבסוף יצא מזה טוב", הפתיע גוטמן. "הפקנו לקחים, נברתי בעשייה וראיתי איפה טעיתי. אני בטוח שהיינו יכולים להימנע מהתבוסה הזו. היו לי נורות אזהרה במחנה האימונים לפני הקמפיין, אבל כשבאתי אולי טעיתי כשבמקום מסוים המשכתי בדרך של לואיס פרננדס".

"בשני המשחקים הראשונים היו שחקנים שהרגישו בטוחים בהרכב של הנבחרת ושזה מקומם", אמר גוטמן עם נימה מסוימת של אכזבה והפנמה. "קיבלנו סטירה ואמרתי לעצמי שאני חייב ללכת בדרך שלי, וגם אם לא אצליח, לפחות אשן טוב בלילה. בהתאחדות נתנו לי הכל כדי להצליח, גם ברגעים הקשים. אבי לוזון אמר לי שהוא התבייש אחרי רוסיה, והשבתי לו שהתביישתי כפול ממנו. לפעמים אתה בא עם שיטה מסויימת וקולט תוך כדי שזה לא זה. לא ראיתי את הטעויות במשחקי הידידות, ופתאום מול רוסיה זה בלט לי יותר מכל".

אז איך גוטמן הוציא את הנבחרת לדרך חדשה? "עזר לנו שלאחר מכן המשחקים היו נגד לוקסמבורג ושם ראיתי שהכיוון הוא נכון", הסביר. "ההתכנסות היא קצרה ואתה לא יודע מי יהיה בכושר ומי יהיה בריא. זו לא קבוצה שאתה יכול לשנות משבת לשבת. בסופו של דבר, לאורך כל הקריירה שלי לא בניתי קבוצה סביב כוכבים, אלא על משחק קבוצתי ושיטה, שבה השתלבו הכוכבים. זה מה שאני רוצה גם בנבחרת. נאתכו הוא דוגמה לשחקן שהוא 'מאסט', הוא התחיל אצלי בהפועל ואני צופה לו עתיד גדול".

"למדתי לקחת דברים בפרופורציה"
בינואר 2011, דווקא כשהקריירה שלו היתה במסלול נסיקה, עבר גוטמן אירוע לב, אושפז בשל כך בבית החולים ונעדר מהמגרשים לתקופה לא קצרה. "אני מאלה שלוקחים ללב, אבל זה אירוע שגרם לי לטראומה", גילה המאמן וסיפר על הימים שלאחר ההחלמה: "עשיתי דין וחשבון האם אני אחראי כלפי המשפחה שלי ואז לקחתי דברים קצת יותר בפרופורציה. האם עברו בי מחשבות של 'למה אני צריך את זה'? ממש לא, אף פעם לא חשבתי לוותר, על שום דבר. גם בימים הקשים וגם בקדנציה בבית"ר. ההיפך, אלו הימים שעשו אותי מאמן טוב יותר".

מי שהחליף אותו אחרי אירוע הלב בהפועל היה עוזרו כיום בנבחרת, יוסי אבוקסיס. גם במהלך העונה הנוכחית היה אותו אבוקסיס במרכז העניינים כאשר נקרא, שוב, לאמן את הפועל תל אביב אחרי מחלתו של ניצן שירזי. גוטמן הסביר: "חיים רמון התקשר אלי והיה נואש והסכמתי לתת ליוסי לקחת את ההחלטה. הוא רצה, ואני הסכמתי שיילך. דיברנו וייעצתי לו בזמן שאימן את הפועל, אבל שמרתי על ממלכתיות ולא רציתי להיות מזוהה עם הפועל, מכבי או כל קבוצה אחרת. ברגע שהלך, לא דיברתי איתו על זרים, או החלטות או שיטת משחק".

גוטמן המשיך להתייחס למועדון אותו הוביל לאליפות דרמטית ב-2010: "חילופי הבעלים התכופים בהפועל רק פגעו. כשידעתי שאני לא ממשיך, לאיש במועדון לא היתה ראיה לטווח ארוך. הם עשו הרבה כסף בליגת האלופות וממכירת שחקנים, ובנקודה זו היו צריכים מוני הראל ואלי טביב להחליט לאן זה הולך. אני בטוח ששניהם מצטערים עכשיו".

"אין חשיבה מהירה בכדורגל שלנו"
בסופו של יום, אם תרצו או לא - גוטמן הוא הפנים של הכדורגל הישראלי. לטוב, וגם לרע. השאלה האמיתית היא לאיזה צד של המאזניים של הענף נוטה. "הליגה לא קלה, המאמנים מבינים עניין וגם הצעירים רוצים ללמוד. זה יבוא לידי ביטוי בקבוצות שלהם", ניתח גוטמן ופרט על כמה מיתרים יחסית כואבים: "פעם הייתי רואה את הכדורגל של שלמה שרף ומשתגע, לטובה כמובן. והיום אני רואה את זה בגולד וחושב על הפערים בין החוליות".

"הכדורגל השתנה. היום, אין בכדורגל שלנו מספיק טכניקה ואין חשיבה מהירה", אמר גוטמן. "מחלקות הנוער צריכות ללמד את זה ולהקנות יסודות. ערן זהבי הוא דוגמה לאחד שלמד את זה תוך כי עבדו איתו נכון. היום אי אפשר להביא זרים כמו סטפן שאלוי או ג'ובאני רוסו. תביאו שניים, אולי שלושה, אבל כאלו שבאמת ישדרגו".

לסיום, דיבר גוטמן האלופה שבדרך: "הם קבוצה. יש שם שקט, יש היררכיה ברורה ולא שומעים על קונפליטים בין אוסקר לג'ורדי. בברצלונה לאו מסי נכנס כמחליף ופתאום כולם רוקדים. למה זה לא ככה בלעדיו? על מכבי אפשר לומר שהם לא תלויים באיש - הם קבוצה וזה הסוד".