זינדין זידאן סיים באופן רשמי את הקדנציה שלו כמאמן ריאל מדריד, ולא מעט שמועות ודיווחים נפוצו סביב הסיבות שגרמו לו לעזוב את המועדון שבו זכה ב-11 תארים. הבוקר (שני), באופן מאוד לא טיפוסי למאמן הצרפתי, הוא פרסם מכתב פתוח ב"אס" לאוהדי הקבוצה, שבו סיפר את הסיבות לעזיבתו.
זידאן פנה לאוהדים: "במשך עשרים שנה, מהיום הראשון שבו דרכה רגלי בעיר מדריד ולבשתי את החולצה הלבנה, קיבלתי מכם אהבה, תמיד הרגשתי שיש בינינו משהו מאוד מיוחד. היה לי הכבוד הגדול להיות שחקן ומאמן של המועדון החשוב בהיסטוריה, אבל מעל הכל אני עוד מדרידיסטה. ולכן, רציתי לכתוב את המכתב הזה כדי להיפרד ולהסביר את החלטתי לעזוב את תפקידי כמאמן הקבוצה".
"כשהסכמתי לחזור לאמן את הקבוצה במארס 2019 אחרי הפסקה של שמונה חודשים, זה היה כמובן בגלל שהנשיא פלורנטינו פרס ביקש ממני", סיפר הצרפתי. "אבל גם כי אמרתם לי את זה כל יום. בכל פעם שפגשתי אחד מכם ברחוב, הרגשתי את התמיכה והרצון לראות אותי חוזר לקבוצה. בגלל שאני שותף לערכי המדרידיסמו, המועדון הזה שייך לאוהדים בכל העולם ורציתי לייצג את הערכים האלה. 20 השנים במדריד היו הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים, ואני יודע שאני חייב את זה אך ורק לפלורנטינס פרס שהימר עליי ב-2001, נלחם עליי שאגיע. אני תמיד אודה לו על כך מעומק ליבי, לנצח".
למרות שהנשיא הכריז לא פעם בתקובה האחרונה שזידאן הוא המאמן הגדול בתולדות המועדון, נראה שלפחות מבחינת זיזו, היחסים לא היו אידאליים לאחרונה: "כעת החלטתי לעזוב ואני רוצה להסביר היטב את הסיבות לכך. אני עוזב, אבל לא נוטש את הספינה ולא התעייפתי מלאמן. במאי 2018 עזבתי כי אחרי שנתיים וחצי עם כל כך הרבה ניצחונות וכל כך הרבה תארים, הרגשתי שהקבוצה זקוקה לרענון כדי להישאר בצמרת. היום הדברים שונים. אני עוזב כי אני מרגיש שהמועדון כבר לא נותן לי את הביטחון שאני צריך, ולא התמיכה לבנות משהו בטווח הבינוני או הארוך".
"אני מכיר את הכדורגל ואת הדרישות של מועדון כמו מדריד, אני יודע שכשאתה לא זוכה בתארים אתה צריך ללכת. אבל כאן שוכחים דבר חשוב מאוד. כל מה שבניתי מיום ליום נשכח, וגם מה שתרמתי ביחסים עם השחקנים, עם 150 האנשים שעובדים עם הקבוצה וסביבתה. אני ווינר מטבעי והייתי כאן כדי לזכות בתארים, אך מעל זה יש אנושיות, רגשות, חיים ויש לי את התחושה שהדברים האלה לא זכו להערכה ולא הבינו שזה נשמר גם בדינמיקה מועדון גדול. אפילו, באופן מסוים, נזפו בי".
זידאן. מודה לפרס, אך לא חוסך בביקורת (Getty)
"אני רוצה לכבד אתכם על מה שעשינו יחד", המשיך זיזו במסר לאוהדים. "ולספר שבחודשים האחרונים היחסים שלי עם המועדון והנשיא היום שונים מאלה של מאמנים אחרים. אני לא מפגש פריבילגיות כמובן, רק קצת יותר זיכרון. כיום, אורך החיים של מאמן על ספסל של מועדון גדול הוא שתי עונות, לא הרבה יותר. כדי שזה יתארך, יחסי אנוש חיוניים וחשובים יותר מכסף, תהילה וכל דבר אחר. צריך לדאוג לזה".
הצרפתי התייחס גם להשפעה על השחקנים: "לכן, כאב לי מאוד כשקראתי בתקשורת, אחרי הפסד, שאפוטר אם לא אנצח במשחק הבא. זה כאב גם לכל הקבוצה כי אלה הודעות שהודלפו בכוונה לתקשורת, יצרו אווירה שלילית בסגל, ועוררו ספקות ואי הבנות. לפחות היו כמה חבר'ה שהיו איתי עד המוות וכשהדברים נהיו מכוערים הם הצילו אותי עם ניצחונות גדולים, כי הם האמינו בי וידעו שהאמנתי בהם. ברור שאני לא המאמן הטוב בעולם, אבל אני מסוגל לתת את הכוח והאמונה לכל אחד בעבודה שלו. שחקן, איש צוות מקצועי, או כל עובד במועדון. לאורך 20 השנים במועדון למדתי שאתם, האוהדים, רוצים לנצח. אבל מעל לכל שהמאמן, הצוות והשחקנים יתנו הכל. אני יכול להבטיח שנתנו 100% מעצמנו למועדון".
בנוסף הוא העביר מסר גם לתקשורת: "אני מנצל את המכתב הזה גם כדי להעביר מסר לעיתונאים. קיימתי מאוד מסיבות עיתונאים ולצערי דיברתי מעט מאוד על כדורגל. אני יודע שגם אתם אוהבים כדורגל, הענף שמאחד אותנו. עם זאת, בלי להעמיד פנים שאני מעביר ביקורת או מטיף, הייתי שמח אם השאלות לא היו תמיד על נושאים מעוררי מחלוקת, ושנדבר יודע כל הכדור ובעיקר על השחקנים, שתמיד היו החלק הכי חשוב במשחק הזה. בואו לא נשכח את הכדורגל", סיים זידאן וחתם: "מדרידיסטאס יקרים, תמיד אהיה אחד מכם".
זידאן. אז מה היעד הבא? (Getty)