אומרים המשכיות יש בעולם
לא מעט שחקנים הצליחה מכבי תל אביב לשמר בסגל שלה מהעונה הקודמת והמוצלחת, זו שמעולם לא באה לכדי סיום (מהבחינה האירופאית). ובמיוחד בקו האחורי. אם נחריג לרגע את כריס ג'ונס, אז כל האחרים כבר כאן ומזמן. דורסי, בראיינט, זוסמן וגם ווילבקין ודיברתולומיאו, שכבר כאן עוד מלפני. אבל אם כך, הרי שבמילותיו של המשורר הלאומי, אומרים יש בעולם המשכיות (ושהיא טובה בכדורסל). היכן ההמשכיות של מכבי?
הרי אם נשארים ביחד ליותר מעונה אחת, תחת אותו המאמן, ניתן לצפות לשיפור ושדרוג בכל הנוגע לתיאום הקבוצתי, ההתקפי או ההגנתי. האם יש מישהו שרואה סימנים לכך, מקץ 23 משחקי יורוליג?
ואם נשארים באותה הקבוצה, תחת אותו המאמן, ניתן לצפות לשיפור ושדרוג בכל הנוגע ליכולות האישיות של המעורבים בדבר, שאמורים להוסיף מימדים ושכבות למשחק שלהם, ואמורים לנצל את ההיכרות עם המערכת ועם השחקנים וצוות המאמנים שלידם כדי להיות, פשוט, טובים יותר. אז בדקתי עבורכם, חברות וחברות, ועוד רז אחד לכם אתוודה: אף אחד לא השתפר. לא בסטטיסטיקה, לא באלמנטים חוץ-סטטיסטיים ולא בכלל.
למשל דורסי. בעונה שעברה, עונת הרוקי שלו בליגה השניה בטיבה בעולם, שיחק בממוצע 18:52 דקות וקלע 9.9 נקודות בממוצע; יחס שווה של אסיסטים מול איבודים: 1.5 אסיסטים לעומת 1.5 איבודים. מדד יעילות 7.4. והעונה? 21:54 דקות, 10.7 נקודות למשחק ומדד יעילות 9.2 - כלומר אם מחלקים בדקות משחקים מגלים שמה שהיה הוא שקיים כיום. אסיסטים מול איבודים? 1.7 מול 1.7 למשחק. סיים-סיים. אבל עזבו רגע נתונים. אם ניקח אלמנט אלמנט וננתח אותו לעומק ולרוחב, לא נצליח לזהות שינוי לטובה. לא ביכולת להריץ פיק אנד רול. לא ברמת הקליעה. לא ברמת המסירה. לא ברמת ההגנה. לא בהבנת המשחק. הקיצר, אהההה, לא.
למשל בראיינט. 19:45 דקות בעונה שעברה, עונת הרוקי שלו ביורוליג. 8.4 נקודות, 2 אסיסטים מול 1.3 איבודים. מדד יעילות 7.6. העונה? העונה שידרג את מספר הדקות שלו על הפרקט עד לכדי 24:59. וכאשר רואים שיש שיפור מסוים בנתונים מסביב, צריך להבין שהם בעיקר תלויי 5 הדקות שנוספו. בראיינט קולע היום 10.7 למשחק, שזה בדיוק הדלתא של הדקות שנוספו. מוסר 2.3 אסיסטים למשחק ומאבד 1.7 למשחק. והמדד, לזכותו, משופר (ממש) במעט. אבל בראיינט לא הפך יוצר טוב יותר, קלע טוב יותר או שחקן טוב יותר. מה שהיה הוא שקיים.
למשל זוסמן, שהמספרים שלו העונה אינם ראויים להקלדה. למשל ווילבקין. למשל דיברתולומיאו. אף אחד במכבי תל אביב לא השתפר ברמה הפרסונלית. ומכבי תל אביב ודאי שלא השתפרה ברמה הקבוצתית.
וכן, יש קורונה. וכן, אין קהל. העניין הוא שיש קורונה ואין קהל גם לקבוצות האחרות. ואצל לא מעט מהן חל שיפור. גם לעומת העונה שעברה וגם תוך כדי ובמהלך העונה הנוכחית. אבל במכבי, כאמור, לא. אולי בגלל שלקבוצות האחרות יש רעיונות אחרים. ולמכבי תל אביב יש תמיד את אותו הרעיון. גם בהתקפה. גם בהגנה. גם בניהול המשחק.
איפה ההמשכיות? ווילבקין (GETTYIMAGES)
קשה לשמור על שחקנים טובים. שיודעים להעניש על טעויות
רק פעם אחת חטפה מכבי העונה בראש, כי במרבית הפסדיה הצליחה להחזיק מעמד איכשהו או שמצאה הדרך להפסיד ממש ממש בסוף. הפעם הקודמת הייתה במדריד מול ריאל. והיא הגיעה בעיקר בזכות חוסר היכולת להתמודד עם קוסם קטן ושמו קמפאסו, שרקד לו אז בדרך ל-12 אסיסטים שהגיעו בכמה דקות מצומצמות של ריכוז ועניין. אתמול פגשה אלופת ישראל עוד רכז דובר ספרדית, שאומרים עליו שהוא דווקא בסדר. וחרף הצלחות העבר מול סרחיו רודריגס, אתמול הוא קבר את כל מה שניקרה בדרכו. וזה בא לידי ביטוי ב-9 אסיסטים (שיא עונתי) אל מול 0 איבודי כדור. וזה בידי לידי במדד פלוס מינוס 23 בקצת יותר מ-21 דקות בהן כיבד אותנו בנוכחותו האיש המזוקן.
ונכון, מדובר באחד מהמוכשרים והאיכותיים שידע עולם הכדורסל (ביבשת הישנה). ואחד ממומחי הפיק אנד רול הגדולים אבר, בשורה אחת עם גאונים כמו שאראס ומילוש. ועדיין, הקלות שבה התעלל בהגנה של המתנגדת הייתה ברמת הפאדיחה.
נדגים? נדגים. רבע ראשון של כדורסל. מול רודריגס עומד לו כריס ג'ונס, שדווקא נכנס למשחק לא רע. וג'ונס סובר לו שמיצוב עומד לחסום לסרחיו. ומסדר את הרגליים בהתאם. אלא שאז מחליק לו מיצוב לכיוון הצד החלש, על קייל היינס. ועכשיו שימו לב בבקשה גם לג'ונס שמאבד את רודריגס וגם לקלויארו, שבחסות הקצב והריווח מנסה אמנם להגיע למיצוב, אבל בעיקר נתקע בהאנטר. תרשמו בבקשה אסיסט ושלשה.
via GIPHY
רשמתם? אחלה. עכשיו הזמן להבין איך מריצים את הפיק אנד רול החוזר, את הפיק אנד רול השני. הרבה פעמים אנחנו רואים קבוצות, כולל מכבי, בהן חוסם הגבוה למוביל הכדור פעם אחת, ומיד מסתובב כדי לחסום בשניה. ולא תמיד מבינים בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה. אז עכשיו יסביר לנו רודריגס, עם הכוונה קטנה של אטורה מסינה.
סרחיו מקבל את הכדור מהיינס שמיד חוסם לו. עכשיו שימו לב בבקשה לתגובה הראשונה של ג'ונס, שעובר מתחת לחסימה הראשונה, דרך החרך שמותיר לו ז'יזי'ץ'. ועכשיו שימו לב בבקשה לתגובה השניה של ג'ונס, שמנסה לעבור מעל לחסימה השניה, כשהפעם גם ז'יז'יץ' צועד לו צעד אחד לפנים. שזה בדיוק מה שמילאנו צריכה כדי שמקבל ההחלטות שלה יתקיף את הצבע בקלות + שהיינס ישעט פנימה, ימשכו אליהם את זוסמן, ויחלק סוכריה למייקל רול שמחכה בצד.
via GIPHY
נחמד, לא? אז הבה וננסה שוב. פיק אנד רול רודריגס את טרזוסקי. חסימה ראשונה: ג'ונס עובר מלמטה. חסימה שניה: ג'ונס עובר מלמעלה פלאס ז'יז'יץ' פוסע צעד אחד קדימה. שזה בדיוק מה שצריך טרזוסקי כדי לחלוף על פניו בדרך לטבעת, כדי לקבל מסירה ששווה סל ועבירה.
via GIPHY
קשה לשמור על שחקנים טובים. במיוחד כששומרים בכאילו
במחזור היורוליג האחרון בו נטלה חלק, מול פנרבחצ'ה בחוץ, ספגה ההגנה של מכבי תל אביב 24 סלים ל-2 נקודות מתוך 33 זריקות של הטורקים. שזה יוצא 73%. ואמש ראינו העתק כמעט מושלם, בדמות 24 מ-32 של היריבה, כלומר 75%. והראתי לכם ממש לפני רגע דוגמא אחת, מיני רבות, לכשלים חוזרים בצד שבו אמורים לשמור.
כי אפשר לדבר על בעיות נקודתיות, על מצ'אפ כזה ואחר ושאר ירקות. ואפשר לדבר על שחקנים שבאופן מובנה לוקים ביכולת שלהם להסתדר הגנתית. ואפשר גם לדבר על העליונות של ההתקפה היריבה, שמשחקת כל ניואנס חכם, מהיר ומדויק. אבל צריך במקביל לדבר גם על הגנה טיפשה, שלא עושה שום דבר כדי לשבש את משחק ההתקפה של היריבה שלה. שלא עושה כמעט דבר כדי להוציא את המתקיפה מאזור הנוחות שלה.
המטרה של קבוצה ששומרת היא לנסות למנוע ממשחק ההתקפה של הקבוצה השניה להגיע אל היעד שלו. למנוע ממנה להגיע לפואנטה שלה. ויש כל מיני דרכים טקטיות כדי לנסות ולחתור למטרה הזאת. ומי שחזה ברעיון הגנתי שכזה אמש, שיקום.
אה, רגע, אוקיי. היה איזשהו נסיון לשמירה כפולה במהלכי פוסט-אפ. בואו נדבר ונראה את זה. הנה כאן, לאחר חילוף בהגנה הצהובה, מקבל ווילבקין כמשימה הגנתית את מיצוב. וזה קשה. ולכן מחכים עכשיו לעזרה של האנטר. אלא שלמילאנו יש פתרונות לאלמנט הזה. והפתרון הראשון עובר דרך עילוי ושמו קייל היינס. שימו לב בבקשה לסנטר הגמדי, שמרגע קבלת הכדור של מיצוב מתחיל לערב, פיזית, את אלייז'ה בראיינט במאבק על מיקום. והמאבק הזה הוא בדיוק מה שמיצוב צריך כדי לשחרר מסירה מדויקת אל דילייני שבפינה הרחוקה.
via GIPHY
כאן, מיד לאחר חילוף שהוביל את בראיינט לשמור על היינס, מגיעה העזרה בדמות קלויארו. ועכשיו זמן להעביר את הזרקור לתגובות ההגנתיות של מכבי, אל מול מיצוב שחותך אל הטבעת ברגישות ובנחישות. שימו לב כמה זמן לוקח להאנטר, אחד שדווקא כן יודע, להגיב אל מול התנועה הפתאומית של מיצוב. ושימו לב בבקשה לריקוד הקרואטי המעגלי והמסורתי שמשחזר כאן דראגן בנדר, אחד שתמיד יודע לשווק החוצה כאילו מעורבות, גם כשהיא רק בנדמה לי. רק לי זה מזכיר מהלך ידוע מסרט אחר?
via GIPHY
via GIPHY
ואם כבר נדמה לי, אז זוהי התחושה שהתקבלה אתמול מלא מעט מהלכים הגנתיים של הצהובים. שעושים כאילו את מה שאמורים, גם ברמת העזרות והרוטציות ההגנתיות. למשל כאן. תוך כדי הריקוד הזוגי של רודריגס את דטומה ואם כבר פיק אנד רול שני, שימו לב בבקשה למענה שנותנים כאן ווילבקין, קלויארו ובראיינט. אחרי הפיק אנד רול הראשון מצליחים ווילבקין את קלויארו להחזיק מעמד עם המצ'אפ המקורי שלהם. שזה טוב. מול הפיק אנד רול השני הם כבר, כאילו, מסתערים. ואז בראיינט כאילו יוצא (אבל לא באמת) על הזריקה של דטומה וקלויארו כאילו מסמן משהו עם הידיים. כאילו.
via GIPHY
הצחקתם את מסינה
רבות דובר ונכתב כאן, בשנים האחרונות, על הסגנון ההתקפי של מכבי. שהוא סגנון שכולו תלוי כישרון בכלל, ותלוי היכולת של ווילבקין את דורסי בפרט להצליח לייצר דברים מכדרור. בעיקר לעצמם, אבל גם באופן שיכול לעיתים להפעיל אחרים. ואם זה מצליח, אז הידד וסנופי דיסקו. ואם לא, אז קטסטרופה. מילאנו טרום עידן אטורה מסינה הייתה קבוצת הגנה רעה מאוד. וגם מילאנו בתוך עידן אטורה מסינה הייתה קבוצת הגנה רעה מאוד. אלא שאז קרה משהו לא שגרתי. המאמן, שהגיע עם כמה רעיונות הגנתיים (שחלקם שונו והותאמו עם הזמן), אשכרה עבד, עבד, עבד - עד שהצליח להטמיע את הדברים ולהפוך את הקבוצה שלו לאחת ששומרת יותר טוב. מפתיע, כן?
ומול הקבוצה הזאת, שרמת הטיפולים ההגנתיים שלה, ברמה האישית והקבוצתית, השתדרגה לאין שיעור, ניסתה מכבי של יאניס ספרופולוס למכור את מרכולתה הסטטית. שלא עבדה, למען האמת, גם מול הפועל חולון בגביע וכל עוד שוחק משחק של חמישה על חמישה, שבו מנסים לנצח ברמה של אחד מול אחד או שניים מול שניים. ואל מול היעדר הרעיונות ההתקפיים, לא נמצאה סיבה מיוחדת לכך שמדי פעם יבקיעו איזה סל. וכן, היו החטאות חופשיות לשלוש נקודות. וכן, מרבית ההתקפות נראו, הרגישו והיו התקפות ללא מוצא. ללא כיוון. ללא תזמון. ללא ריווח.
הנה למשל אלייז'ה בראיינט, במשחק לא טוב, שמצליח לשבש אופציה התקפית ראשונה (כלומר האפשרות לפגוע בווילבקין שעולה על חסימה של האנטר) ובוחר באופציה האחרת, של הבידוד והאחד על אחד. שזה בהחלט לגיטימי, בהנחה שאותו חסימה ייצרה תשומת לב הגנתית משמעותית. או אז, תאורטית, אפשר לנצל את כל זה כדי לחדור אל הצבע הפנוי. הבעיה היחידה היא שהוא לא פנוי. כי בצד של בראיינט נמצאים (קרוב מדי אחד לשני, אגב) גם קלויארו וגם זוסמן. ואת שניהם לא סופרים השומרים שלהם, שמצופפים את הצבע (דטומה) או מתקרבים לבראיינט (שילדס). ואז, אם אין חדירה קלה, מחפשים לאלתר חדירה קשה. שיהיה בהצלחה חבר'ה.
via GIPHY
ואם זה לא הצליח בפעם הראשונה, או השניה, אז למה שלא ינסה בראיינט לעבור דרך שילדס, בעוד מהלך אחד על אחד סטטי, כדי לנסות שוב את מה שלא הצליח לפני?
via GIPHY
יאניס ספרופולוס, כמו גדולים וטובים ממנו, מאמין כיום בכדורסל של ריווח. לכן, כמו גדולים וטובים ממנו, מנפח את הפינות עם שני שחקנים כמעט מדי התקפה. וכל זה נכון וחשוב ועובד. בתנאי שמתקיימים כמה תנאים, לרבות היכולת (לפעמים) להגיע אל מצב החדירה בטמפו נכון ולאו דווקא מול הגנה שמחכה ומצפה. ובמיוחד היכולת לייצר הרתעה מאותם השחקנים שמאיישים את הפינות. אבל הבעיה היא, ואת זה אנחנו חוזרים וצועקים הרבה יותר מדי פעמים, שבפינות עומדים לרוב שחקנים שלא מזיזים להגנה. זוכרים את הדוגמא מלפני דקה ושליש? אז קחו עכשיו עוד אחת.
הנה לכם פיק אנד רול דורסי וז'יזי'ץ'. עכשיו, אולי, אפשר למסור פנימה לאיש הקרואטי הגדול. ומי נמצא בפינות? אהה, זוסמן וקלויארו. אז מיצוב, ובמיוחד שילדס, לא מתעניינים בהם במיוחד. וסוגרים את קווי המסירה. וחוטפים את הכדור. אין הרי סיבה שהכדור הזה לא יחטף. גם בגלל הריווח הבעייתי. גם בגלל המוסר הבעייתי.
via GIPHY
רחמים על ווילבקין
סקוטי ווילבקין סיים אמש בלי נקודות. ולפחות על פי הטענה, עם אגודל אחד כאוב. אין ספק שדברים רעים קורים עם האיש במשחקי היורוליג האחרונים. שזה מתחיל קודם כל מהתסכול המובנה על כך שכשהוא כן קולע - מפסידים. ואם יש משהו שהאיש הרי יודע, ויודע מצוין, זה לקלוע. ואם כך, אז הוא מנסה למסור. לשחק תפקיד של אחר, כמו סטנדאפיסט חד כתער שמתבקש כעת להקריא מבזקי חדשות בכל שעה עגולה. סביר להניח שזה משעמם אותו. ובטוח שזה לא מה שהוא רוצה או צריך באמת לעשות.
בחסות כל הבלבול הזה, הלך ווילבקין לאיבוד. מה שפוגע כיום בעיקר באחוזי הקליעה של הסופר-סקורר הזה, שקולע עד כה העונה ב 33.7% בלבד מחוץ לקשת שלוש הנקודות, כשבעונה שלפני פגע ב 43.5%. ואם הזריקות הקשות והרגילות שלו לא מוצאות דרכן פנימה, אז הוא כבר צריך - ומנסה - למצוא דרכים אחרות להיכנס לעניינים.
גם כאן, אחזור ואומר שלא קל להיכנס לעניינים, במצב הדברים ואחוזי הקליעה הללו, דרך השיטה, התזמון והריווח ההתקפי הצהוב. זוכרים את הבעיה של האנשים שעומדים בפינות? אז שימו לב בבקשה איך זה פוגע גם בווילבקין.
כאן, על פניו, יש מצב לריווח לא רע בחסות פיק אנד רול עם האנטר, לכיוון צד שבו לא נמצא עוד שחקן צהוב. זאת, כי בנדר את קלויארו הוחבאו בצד השני. שזה נחמד. אבל גם כשמרחיקים אותם מאוד מהכדור, עדיין מאפשרים לעצמם השומרים (דטומה ושילדס) לגנוב חזק פנימה, לאטום את הצבע, למנוע אופציית מסירה טובה להאנטר או אופציית זריקה טובה לווילבקין.
via GIPHY
או כאן. בפינה: קלויארו ובנדר. שמים אליהם לב הגנתית: אף אחד.
via GIPHY
שלוש נקודות לסיום
1. בלייזר. עוז בלייזר הגיע למשחק בכושר מצוין. לכן הוזעק לחמישיה. לכן הוצב כשומר של שאבון שילדס. עכשיו תראו, בלייזר שומר טוב ומחויב, שיכול להחזיק מעמד מול שחקנים פיזיים וגדולים ולספק עזרות הגנתיות מצוינות. להציב אותו על גארד-פורוורד כמו הדני היריב = להכשיל אותו. ואכן, מקץ קצת פחות מ-2.5 דקות, היו כבר לשילדס 4 נקודות ולבלייזר 2 עבירות. האם זאת אחריותו של בלייזר? בהחלט. האם המצ'אפ ההגנתי אליו זרק אותו ספרופולוס הכשיל אותו? בהחלט. האם עבירה שניה במחצית אצל ספרופולוס, תמיד אבל תמיד, שולחת שחקנים אל הספסל עד לרבע השלישי, גם ללא הצדקה וגם כשאפשר גם אחרת? בהחלט.
2. היתרון בעמדה 4. כאילו. מילאנו הגיעה למשחק בלי לידיי וברוקס, שניים שמאיישים את עמדה מספר 4. שניים, ובמיוחד לידיי, שעוד איכשהו מחזיקים את מילאנו בחיים בקטגוריית הריבאונד – סוגיה שבה היא חלשה במיוחד. במקומם שיחקו דטומה, על בעיותיו ההגנתיות, ומיצוב - שהוא בכלל מסיפור אחר. נו, אז לכאורה יש יתרון צהוב. נו, אז ממש לא. יכול להיות שניתן היה לייצר יתרון בעמדה הזאת או בעמדות הפנים, אבל לשם כך צריכים היו להחתים שחקן זר, שיחזק וישדרג, איפשהו ומתישהו, במקום הריק שקיים שם כיום. אבל במקום זר החתימו את קליין. מילאנו, אגב, מהצד השני, דווקא כן החליטה לשדרג בג'רמי אוונס אחד. מצד שני, מה הם בכלל מבינים.
3. ספרופולוס. עושה העונה עבודה לא טובה. ואולי עדיין אפשר לתקן. נעקוב בעניין.