ז'וזה מוריניו בכסאח עצום עם איקר קסיאס. זה קרב טיטאנים בין שתיים מהדמויות הכי גדולות בכדורגל העולמי בעשור האחרון, כל אחד מהם נמצא בין 3-4 הטובים בתפקידו בתקופה הזו. אבל למרות שבמאבק הזה נראה שיש נקודה אחת שנדב יעקבי העלה – והיא שמוריניו סיפסל אותו בכוונה כי הוא רוצה שיפטרו אותו – זה עדיין, בשורה התחתונה, קרב בין מאמן לכוכב. וכאלה ראינו המון לאורך ההיסטוריה. הנה כמה מהזכורים ביותר:
המאמן: אלכס פרגוסון
השחקן: דייויד בקהאם
במלה: נעל
מה קרה: "אחד מאותם דברים", כפי שבקהאם עצמו אמר מעט לאחר האירוע, בפברואר 2003. ובכן, לא שמענו על מקרה דומה לפני או מאז, אבל שיהיה. הגירסה הרשמית היא שפרגוסון, בעודו משתולל מכעס בחדר ההלבשה, בעט בנעל, שעפה לפנים היפות של בקס וחתכה אותו מעל לגבה השמאלית. הגירסה היותר מקובלת: זה היה בכוונה.
מה נסגר: השחקן הכי מתוקשר באנגליה עזב את הקבוצה הכי מתוקשרת באנגליה. ב-2003/4 בקהאם כבר היה בריאל מדריד. ברור שיונייטד הפסידה את הנכס הפחות קריטי מבין השניים כשנפרדה מהקשר ולא מהמנג'ר, ופרגי עצמו המשיך לזכות בתארים באין מפריע. אבל עם אליפויות בריאל מדריד ובלוס אנג'לס, שיא הופעות בנבחרת (לשחקן שדה) ומאות מיליוני דולרים, קשה לומר שבקהאם יצא הפסיד כאן. למרות שגם הוא היה מעדיף שזה ייגמר אחרת.
המאמן: סטן ואן גנדי
השחקן: שאקיל אוניל
במלה: צחוקים
מה קרה: ב-2004/5 האח של ג'ף (והכפיל של רון ג'רמי) אימן את מיאמי של דוויין ווייד הצעיר ושאק הזקן. יחד הם השיגו 59 ניצחונות והפסידו בגמר המזרח לדטרויט. בעונה הבאה הם היו אמורים לקחת צעד קדימה, אבל העונה נפתחה ב-10:11 חלש, פט ריילי החליף את ואן גאנדי, והעונה הסתיימה באליפות היסטורית. ב-2008/9, ואן גאנדי, כמאמן אורלנדו, אחרי משחק נגד פיניקס ושאק, אמר שהסנטר הוא פלופר. שאק בתגובה קרא לו "מאסטר אוב פאניק".
מה נסגר: שאק פרש בלי עוד אליפות, והיום עושה כיף בטלוויזיה. ואן גאנדי עשה גמר עם אורלנדו, אבל נשרף בעונה שעברה על ידי דווייט הווארד, שמנסה לחקות את הקריירה של שאק ביותר מדי דרכים. הסכסוך הזה היה בעיקר משעשע, ולא השפיע על הקריירה של הצדדים. אבל כשזה שאק וסטן, תמיד כיף להיזכר.
המאמן: ניר קלינגר
השחקן: אבי נמני
בשתי מלים: כובע גרב
מה קרה: זה התחיל בהורדת הסמל הגדול לספסל דווקא נגד מכבי חיפה בעונת 2002/2003 והמשיך בספסולו במשך מחזורים ארוכים. נמני כמובן לא ויתר ואחרי שברוך דגו נפצע הוא חזר בענק ל-11 וכבש שישה שערים ב-3 המחזורים האחרונים בדרך לאליפות האחרונה של מכבי ת"א במיליונים הנוכחי. אבל כמו בכל סיפור טוב, דווקא כשנמני חזר להיות הגיבור הגדול (ואפילו ראה את קלינגר שר: "אבי נמני המלך"), קלינגר שיחרר את הניצרה וזרק אותו ואת בנין מהקבוצה באחד הצעדים הדרמטיים אי פעם בכדורגל הישראלי.
מה נסגר: חולצות שחורות, בית"ר גלקטיקוס. הרבה מים עברו מתחת לגשר, אבל בסופו של דבר נמני הפך לכל יכול במכבי ת"א כששימש בכל תפקיד אפשרי. שחקן, מנהל-שחקן, מנהל מקצועי ולבסוף מאמן. קלינגר מצא את עצמו בקפריסין ובקבוצות תחתית בליגת העל, אבל לפחות ראה את נמני נשלח בסופו של דבר בבושת פנים מהמועדון בינואר 2011 אחרי לא מעט הפסדים. נקרא לזה תיקו?
המאמן: חסן שחאתה
השחקן: אחמד מידו
במלה: כאפה
מה קרה: שחאתה, מאמן נבחרת מצרים, העז להחליף את מידו. כן, זה מה שקרה. מידו, הכוכב חמום המוח שכמותו, לא אהב שהמאמן הוציא אותו במהלך חצי גמר גביע אפריקה לאומות. את כל הדרך אל הספסל מידו עשה תוך שהוא צועק על המאמן, ובין השניים התפתח ריב מכוער לעיני כל.
מה נסגר: עמר זאכי, שהחליף את מידו באותו משחק, כבש את שער הניצחון. מצרים ניצחה בגמר, בלי מידו, שעמד עם הקבוצה על הפודיום. מצרים הפכה לקבוצה בלי כוכבים שחושבים שהכל מגיע להם, והמשיכה, ללא מידו, לזכיות ב-2008 ו-2010, עם שחאתה על הקווים. גם תקופה קצרה של איחוד מרגש בזמלאק בעונה שעברה הסתיימה מהר מאוד. במאבק הזה המאמן ניצח, ולא רק בגלל שמועות על כך שהכה אותו פעם או פעמיים...
המאמן: פי.ג'יי קרליסימו
השחקן: לטרל ספריוול
במלה: החניקה
מה קרה: לפני 15 שנה בדיוק, באימון גולדן סטייט וורויורס בדצמבר 1997, המאמן העיר לגארד, שלא אהב את זה וענה לו. המאמן התקרב אליו, הגארד לא אהב גם את זה. מה שקרה בשנייה הבאה הוא כבר היסטוריה: ספריוול תפס את קרליסימו, חנק אותו, הפיל אותו לרצפה ורכן מעליו עד שהשחקנים הפרידו. מאוחר יותר, אחרי שכביכול ירד לחדר ההלבשה להירגע, חזר כדי להכות את המאמן.
מה נסגר: ספריוול הורחק ל-68 משחקים ובעונה הבאה כבר היה בניקס. קרליסימו נשאר עוד עונה וחצי כושלות בגולדן סטייט, וקריירה של מאמן צעיר ומבטיח לא התרוממה. אבל כמה שנים לאחר מכן, כשספריוול דחה הצעה של 21 מליון דולר לשלוש שנים ממינסוטה בטענה שזה לא מספיק כדי להאכיל את הילדים שלו, אפשר היה לומר שקרליסימו – כיום עוזר מאמן בנטס – הוא זה שנשם אחרון.
המאמן: צביקה שרף
השחקן: טום צ'יימברס
בשתי מלים: פסק זמן
מה קרה: בפשטות? עונה שלמה של עליות, מורדות ועוד קצת מורדות בכושרו של כוכב ה-NBA שהגיע בקול תרועה רמה לארץ התנקזה לגמר גביע מותח ודרמטי מול הפועל ירושלים. במצב של 65:65 הגיע אחד מפסקי הזמן הכי מפורסמים בכדורסל הישראלי. שרף ביקש פאול על עדי גורדון או כל שחקן אחר, צ'יימברס החליט על דעת עצמו שלא מבצעים עבירה והעביר את ההוראה לשחקנים.
מה נסגר: השחקנים, שחזרו מבולבלים מפסק הזמן, לא ביצעו עבירה. עדי גורדון, כנראה אחד מ-3 הווינרים הגדולים בענף בכל הזמנים, לקח את הכדור עד הסל ובאופן הכי סמלי שיכול להיות הקפיץ אותו מעל ידו המושטת של צ'יימברס, ואז חלק פנימה. 65:67 אדום, ביד אליהו, והיסטוריה שאף אוהד משני הצדדים לא ישכח, וגם מרבית האוהדים הנייטרליים. גם שרף לא ישכח. צ'יימברס עוד הספיק לזכות באליפות לפני שנשלח הביתה בקיץ, אבל "הרגע" המשמעותי שלו בארץ הקודש היה העימות עם שרף, שלא סלח מאז ועד היום.
המאמן: בילי מרטין
השחקן: רג'י ג'קסון
בשתי מלים: בילי מרטין
מה קרה: בשתי העונות המלאות היחידות שלהם יחד ביאנקיס, הכוכב והמאמן זכו יחד בשתי אליפויות (77 ו-78). אבל אחד הדברים שאפיין יותר מכל את התקופה המשותפת שלהם היה שהם פשוט לא הצליחו להפסיק להתעצבן אחד על השני ונתפסו מתכסחים לעיני מצלמות יותר מפעם אחת, במה שנחרט בזיכרון הקולקטיבי לא פחות מאשר התארים שלהם.
מה נסגר: ב-81 ג'קסון עזב והמשיך לעוד 5 עונות בהן הופיע 3 פעמים באולסטאר, למרות ששיאו היה מאחוריו. מרטין פוטר באמצע עונת 79. מה שמצחיק בכל הסיפור זה שאח"כ הוא חזר לאמן את היאנקיס. ופוטר שוב. ואז חזר. ופוטר שוב. ואז חזר. ופוטר שוב. ואם זה לבד לא מספיק מצחיק, אז הנה משהו קטן שבטח יעזור.
המאמן: ראובן עטר
השחקן: יניב קטן
בשתי מלים: שחר בחר
מה קרה: הבן האובד והתלתלים חזרו הביתה והכל היה מוכן לעונה חלומית. לקדנציה חלומית. אבל התוצאות על הדשא היו הכי גרועות שהירוקים מחיפה ראו מזה שנים רבות, וכשעטר ידע שהפיטורין מעבר לפינה הוא שלף את נשק יום הדין וספסל את הכוכב הגדול. את קטן. הדיווחים דיברו על כך שהוא "זרק אותו מהסגל". מיד אחרי כל הצדדים ניסו לרדת מהעץ, אבל את התוצאות זה לא שיפר.
מה נסגר: זה קרה לא מזמן, אז אתם בטח זוכרים. עטר פוטר, קטן חזר להרכב, אריק בנאדו השתלט על עמדת המאמן, והעתיק ירוק בכרמל. כאן אין בכלל שאלה איזה צד ניצח – אבל לאורך שבת אחת שלמה בה כולם ניסו להבין איך ולמה זה פתאום קרה שהמאמן זרק את הכוכב, זו באמת הייתה שאלה.
המאמן: פיל ג'קסון
השחקן: קובי ברייאנט
במלה: הספר
מה קרה: הזן מאסטר אימן את קובי משך 5 עונות בין 1999 ל-2004. יחד הם זכו ב-3 אליפויות. ב-2005 הוא חזר לקווים בסטייפלס סנטר ובהמשך זכו יחד בעוד שתי אליפויות. אבל בין לבין ג'קסון פרסם אוטוביוגרפיה בה הוא נכנס בקובי בצורה חסרת תקדים. "שחקן שאי אפשר לאמן", "מורד בסמכות", "מלא כעס אותו הוא מפנה אל חבריו לקבוצה", "הוא לא מקשיב לאף אחד" ועוד ועוד.
מה נסגר: השניים שמו את המשקעים בצד וכאמור – זכו יחד בשתי אליפויות נוספות. רק לא מזמן, כשלייקרס פיטרו את מייק בראון, קובי רצה את ג'קסון וג'קסון רצה לחזור. סיפור קלאסי של "לא יכול בלעדייך, לא יכול איתך". או, בעצם, קצת יכול. בכל זאת, 5 אליפויות.
המאמן: פול ווסטהד
השחקן: מג'יק ג'ונסון
במלה: קסם
מה קרה: עונת 1979/80 של לוס אנג'לס לייקרס נפתחה עם רוקי מבטיח ומאמן בן 40 בתפקידו הראשון כמאמן ראשי ב-NBA. בעונה הראשונה זה נגמר ב-50 ניצחונות ואליפות. בעונה השנייה עלו ל-54 ניצחונות, אבל עם הדחה בסיבוב הראשון על ידי יוסטון. העונה הבאה נפתחה במאזן חלש של 7:11. מג'יק הלך להנהלה ואמר: אני או הוא.
מה נסגר: הבעלים ג'רי באס בחר במג'יק, כמובן. ועוד דבר: הוא בחר בפט ריילי – עוד מאמן ללא עבר כמאמן ראשי בליגה – שיעמוד על הקווים. זה הניב אליפות כבר באותה עונה, ואח"כ עוד 3 ב-6 שנים. עד שריילי עזב ב-1989/90 למג'יק כבר היו 5 טבעות ב-8 הופעות בגמר ומעמד בלתי מעורער של הרכז הגדול בכל הזמנים. ווסטהד לא קיבל משרת מאמן ראשי בליגה מאז 1992, והיום מאמן את קבוצת הנשים של אוניברסיטת אורגון. לא לפני שב-2007/8 הספיק לעבוד תחת קרליסימו בסיאטל. מצחיק.