הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מרסקים רכבי יוקרה כדי לגבות כסף מהביטוח

מקרי הונאות בענף הביטוח הולכים ונערמים בשל קשיים כלכליים שנגרמו בתקופת השיא של מגפת הקורונה. גורם בכיר בענף: "זה מצער, אבל חברות הביטוח אינן לשכת הסעד"

ניר בן טובים  28.10.21 - 17:38
(צילום אילוסטרציה: Bigodrive)
(צילום אילוסטרציה: Bigodrive)

תגיות: ביטוח רכב

"אנחנו רואים עליה הדרגתית במספר הניסיונות של בעלי עסקים קטנים להונות את הביטוח, כפועל יוצא של מצוקה כלכלית אליה נקלעו בעקבות מגפת הקורונה. מדובר על ניסיונות לרמות את מבטחי הרכב בפוליסת מקיף וצד ג' וכמובן בביטוח חובה. עם כל הרצון הטוב, נדמה שחל בלבול -  חברת הביטוח אינה לשכת הסעד". כך אומר לעולם הרכב של ערוץ הספורט, גורם בכיר מאוד בענף הביטוח בישראל. זאת, על רקע נתונים שנאספו לאחרונה שמצביעים על גידול חד במקרי מרמה מול חברות הביטוח, רבים מהם – בעלי עסקים שמקור פרנסתם הולך וגוסס.

"הנה לך דוגמא", מעיר בפנינו אותו גורם. "מונח לי כרגע על השולחן תיק של נזק משמעותי שנגרם למרצדס S קלאס 500 שהיתה מעורבת בעברה במספר תאונות. בחקירה שביצענו נמצא כי הבחור, בעל עסק בתחום השיפוצים ניסה למכור אותה במשך מספר חודשים ללא הצלחה, עד שהחליט "למכור אותה לביטוח". הוא ארגן משאית, נהוגה ע"י חבר, שנכנסה בדופן השמאלית של המרצדס וגרמה לה לטוטלאוס. לכאורה, מדובר על תאונה ' כשרה', אולם מבדיקות שנערכו, הוברר כי הכל תוכנן לפרטי פרטים למן ההתחלה. כמובן שבתור מבטחת המשאית, דחינו את התביעה. ניפגש בבית המשפט".

דוגמאות לניסיונות הונאת ביטוח בתחום הרכב שכשלו, לא חסר. כך למשל, הגיע אליו תיק ביטוחי שבמסגרתו בויימה תאונת אופנוע. "הוא וחבר הגיעו לכביש ליד בית שמש, השכיבו את האופנוע בצד הדרך, משל היתה תאונה, והתקשרו למד"א. לכאורה, אין פסול. אבל בדיקות מעמיקות שבוצעו הניבו כי זו אחיזת עיניים מתחילתה ועד סופה. גם הוא, כמו רבים אחרים לאחרונה, קבל מכתב דחייה".

לא מפסיקים לרמות
על פי אומדן שנערך ע"י אגף שוק ההון במשרד האוצר, לא פחות מ-5-10% מהתביעות המוגשות לחברות הביטוח הן תביעות כוזבות, בסכום כולל של לא פחות מ-600 מיליון שקלים בשנה. היקף תופעת הונאות הביטוח הולך וגדל בעולם. בישראל המצב חמור עוד יותר יחסית למדינות אחרות כמו ארה"ב ומדינות שונות באירופה, עקב תרבות של אי ציות לחוק ואי גילוי נאות לרשויות החוק, כך לפחות מצוין במחקר של פרופ' אסף מידני, דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, שנערך בשנה האחרונה בחסות קרן המחקרים בענייני ביטוח. במחקר צוין כי הגורמים העיקריים שממריצים את הונאות הביטוח הם החקיקה בישראל, שאינה מקדמת הרתעה מספקת, ואכיפה לקויה.

לאור מימדי התופעה, ניתן היה להניח כי משטרת ישראל בשיתוף עם חברות הביטוח , ישלבו ידיים במטרה להילחם בהישנות עבירה זו, אולם המציאות מלמדת כי מספר התלונות שמוגשות במשטרה בגין עבירה זו, עומד על בודדות בשנה, ובמקרים רבים, המשטרה כלל אינה מגישה כתבי אישום. אפשר להסיק מכך שלא פעם נושרים עניינים אקוטים בין הכסאות, כלומר הסיכוי לפגוש ברכב פגום גדל כאשר המשטרה אינה מעורבת בתמונה.

בכל הנוגע לעמדת המשטרה, אוזלת היד שהיא מגלה אינה תולדה של חוסר מסוגלות, אלא של מדיניות תיעדוף משימות. בשיחה עם גורם בכיר במשטרת מחוז מרכז, הוא מסביר כי שמיכת כוח האדם הנוכחית, קצרה מידי, בשביל שהמשטרה תחקור לעומק כל תלונה ותלונה. "כאשר מונחים על השולחן שלי שני תיקים, האחד בגין פריצה לבית של קשיש ניצול שואה והשני של הונאת ביטוח – המערכת תעדיף להשקיע את המאמצים בפענוח של שוד הקשיש". לדבריו, שונה הדבר אם מדובר על תשתית מסודרת של הונאות ביטוח, בה מעורבים שמאים ומוסכים. "במקרים כאלו של הונאה שיטתית, אנחנו בהחלט נכנסים לעובי הקורה. פיצחנו לא מעט התארגנויות כאלו".
 

העבירה פלילית אך מתייחסים אליה בסלחנות
רוב המקרים של הונאות ביטוח לא מגיעים לבירור פלילי – אלא דווקא לבתי המשפט האזרחיים. למעשה, התקבעה מוסכמה לפיה הונאת ביטוח היא עבירה שצריכה להתברר רק במישור האזרחי. למרות שבמישור החוקי היא פלילית, התרחיש הגרוע ביותר של מבוטח שניסה להונות את חברת הביטוח כולל דחיית תביעה ותשלום הוצאות משפט. "ברוב המקרים, כשהמקרה הפוך, כשחברת הביטוח מסרבת לשלם תגמולי ביטוח ובית המשפט פוסק כי היא דחתה את התביעה ללא ביסוס, מטילים עליה את חובתה תשלום של ריבית עונשית, בנוסף לתשלום הוצאות", מסביר עו"ד ערן יעקובוביץ', מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות'. "אולם גם כאשר תביעת המבוטח נדחתה ע"י בית המשפט, לאחר שסופקו ראיות כבדות על הונאה השופט לא ישלח עותק מהחלטתו לפרקליטות או למשטרה".

חברות הביטוח מודעות היטב לכך שתביעות רבות מנופחות והן בכל זאת משלמות. מה אנחנו מפספסים כאן? מדוע הן לא מגדילות משמעותית את מספר התיקים שנשלחים לחקירה? "זו שאלה של עלות מול תועלת", מודה עו"ד יעקובוביץ'. "בסופו של יום, הפרמיה שכולנו משלמים מגלמת בתוכה את סטטיסטיקת התביעות". במילים אחרות הוא מציין, מי שבסופו של דבר משלם את המחיר של תביעות הסרק והתביעות המנופחות הוא לא חברות הביטוח, אלא ציבור המבוטחים הרחב, שפשוט משלם פרמיה גבוהה יותר כדי שהחברות ימשיכו להרוויח.