חתן השמחה

אפשר לטעון לחוסר תחרותיות, אך מזרחי בנה אלופת אירופה מקומית ולכן הוא ראוי לזכות בפרס ישראל

יואב בורוביץ'  10.03.11 - 12:15

תחילת כתבהההחלטה להעניק לשמעון מזרחי פרס ישראל שנויה במחלוקת. רבים מאוהדי מכבי תל אביב סבורים כי נעשה צדק ואילו רבים מאלה שאינם אוהדי מכבי סולדים מהאיש ומדרכו וחושבים כי הוא אינו ראוי לפרס המכובד. אין בכך חוקיות: אולי יש אוהדי מכבי שנגד הענקת פרס ישראל למזרחי וכאלה שאינם אוהדים את הקבוצה ועדיין חושבים כי הפרס מוצדק. אני נמנה על הקבוצה האחרונה. איני אוהד מכבי מגיל 13. אני חושב שקבוצה כל כך דומיננטית מכלה את העניין בספורט. אני חושב שאסור היה שתיווצר מפלצת כמו מכבי בכדורסל הישראלי. אבל אני לא מאשים את מזרחי בכך.
מזרחי חושב מכבי. הקבוצה הזו היא מתכליות חייו והוא עשה הכל כדי שהיא תהיה כמה שיותר חזקה. אולי במסגרת ה"הכל" הזה חרג מזרחי מנורמות שחלקנו היינו רוצים לראות (הוא סיכם עם שחקנים בזמן חוזה ועשה הכל כדי להחליש יריבות אחרות). אך אם להיות כנים, גם מנהלים אחרים בכדורסל הישראלי התנהלו בדיוק באותה צורה. הם פשוט היו פחות אפקטיביים ממנו.

מזרחי הגיע למכבי כשהוא בן פחות מ-30, אוהד שרוף שהוא גם עורך דין, ולמעשה הרים אותה מאשפתות. בסוף השנות ה-60 הייתה הקבוצה במשבר כלכלי והפועל תל אביב, היותר ממסדית, נהנתה מבכירות מקצועית. אבל מזרחי לא קיטר. הוא עבד קשה ועזר להפוך את מכבי לאימפריה. היו איתו עוד אנשים שעשו עבודה כבירה כשמלוק מחרובסקי, אריה אבידן, צבי רול ז"ל ואריה ברנוביץ', אך שמעון התווה את הדרך. במכבי נבנתה קבוצה שהורכבה מהישראלים הטובים ביותר, אך גם מאמריקנים מעולים. היכולת למצוא את טל ברודי, אריק מנקין, ג'ים בוטרייט, ארל וויליאמס ואולסי פרי, לצד היכולת לגדל, לשמר ולשפר את מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי ושוקי שוורץ, יצרה את המועדון הגדול בתולדות הספורט הישראלי. למזרחי גם הייתה היכולת להעסיק מאמנים מצויינים כרלף קליין, רודי דאמיקו, ומאוחר יותר לגלות את צביקה שרף הצעיר, להחתים את פיני גרשון האנטגוניסט ולקדם את דייויד בלאט.
ברור גם שהיו המון טעויות לאורך הדרך. אך בתמונה הרחבה מכבי של מזרחי תמיד הייתה בצמרת, של ישראל בוודאי (לא מובן מאליו לפני תקופתו), אבל גם של אירופה. ניתן לומר כי ביבשת הכדורסל אינו משחק פופולרי במיוחד. כי הוא משוחק בעיקר בערי שדה קטנות וכי יש מדינות אירופאיות חשובות ורבות שהכדורסל אינו נמנה על עשרת ענפי הספורט המובילים בהן. ואולם, הוא עדיין משמעותי מאוד במדינות כמו יוון, ליטא, אקס-יוגוסלביה ואפילו ספרד. היכולת של ישראל, מדינת ספורט חלשה ביותר כמעט בכל תחום, להעמיד קבוצה שתתחרה כמעט כל שנה ברמה הגבוהה ביותר באירופה היא כמעט אך ורק בגלל פועלו של מזרחי.

נדרשות לכך יכולות מקצועיות, כלכליות וניהוליות. למזרחי כמעט תמיד הייתה היכולת לגייס את הכסף, למנות את אנשי המקצוע הנכונים, אבל גם להם לא לתת חופש מוחלט: הקבוצה היא קודם כל שלו והוא בסופו של דבר מקבל את ההחלטות. אין שחקן שמוחתם במכבי עד היום ששמעון אינו מאשר זאת. עם התוצאות לא ניתן להתווכח. החושים של מזרחי ברוב המכריע של המקרים היו נכונים. פועל יוצא מיצירת קבוצה כה דומיננטית היא יצירת מערך של מאות אלפים ואפילו מיליוני אוהדים. מכבי תל אביב כבר כמעט 35 שנה היא הקבוצה של המדינה ובצדק מציינים רבים כי היא קבוצה שיש לה מדינה. היכולת של מזרחי לרתום את שלטון החוק הישראלי למען מטרותיו היא יוצאת דופן. כשלפני שנתיים המדינה רצתה להטיל מס על הזרים כמו על הישראלים, מזרחי הצליח לבטל את הגזירה שמשמעותה הכלכלית היא מיליוני דולרים נוספים של הוצאות למועדון.
התנהלותו וסגנונו של מזרחי, שתמיד הציב את האינטרס של מכבי מעל לכל, גרמה לרבים בתקשורת ובקהל הרחב להתנגד לדרכו. העובדה שגם 40 שנה אין כאן תחרותיות בכדורסל, ושכמעט כל קבוצה שניסתה לקרוא תגר על מכבי בסופו של דבר התרסקה, אף היא גרמה לרבים לתעב את מזרחי ואת פועלו. אך האם הוא אשם בכך או אשמה השיטה המאפשרת לחזק להתחזק כל הזמן, זו שאינה מגבילה בשכר שחקנים ואינה אוכפת או לפחות מסייעת לתחרותיות? אגב, לפני חמש שנים הוחלט במנהלת ליגת העל לייסד את הפיינל פור, אקט שהוא בראש ובראשונה פגיעה במכבי ובמזרחי ועל כך מצר היו"ר, ובצדק, עד היום. מכבי הפסידה בעונה שעברה אליפות לאחר שרשמה מאזן 1:21 בעונה הסדירה, כאשר אף קבוצה בכלל אינה מתקרבת אליה, בגלל משחק לא טוב בגמר מול גלבוע/גליל.

על אף הכאב הגדול והחשש מהשיטה הלא הוגנת שתאפשר כאב שכזה, ללא מזרחי לא היה פיינל פור. עד היום לא ניתן להעביר החלטה באמת חשובה ללא האישור של שמעון. זה אולי נכון גם לאירופה. במשך ארבעים שנה מזרחי בטופ לא רק בגלל שמכבי יודעת לכדרר ולקלוע יותר טוב מיריבותיה, אלא גם, ואולי אף בעיקר, בגלל התנהלותו הפוליטית במסדרונות האיגוד, פיב"א והיורוליג.

אך התוצאה הסופית היא יצירה, כמעט יש מאין, של קבוצה ישראלית שזכתה חמש פעמים באליפות אירופה וקטפה עוד 38 אליפויות ו-30 גביעים בישראל. אם פרס ישראל מזכה על מפעל חיים של מצוינות, אז קשה לחשוב על חתן מתאים יותר משמעון מזרחי.