$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

כשר ומסריח: על המעבר של למפארד לסיטי

כשפרנק למפארד הוצג בניו-יורק, זו הייתה נראית כמו דרך מכובדת לסיים קריירה. אך הסמל של צ'לסי מעולם לא חתם שם. סיטי ביצעה מחטף, החוזה הזמני הפך לקבוע והקשר מצא עצמו בלב המאבק על האליפות מול מוריניו, המאמן שוויתר עליו. איך יתקבל?

רם חיים
רם חיים  30.01.15 - 16:55
לאוהדי צ'לסי קשה עם המראה הזה (gettyimages)
לאוהדי צ'לסי קשה עם המראה הזה (gettyimages)

פרנק למפארד, במשחק עונה בסמפורד ברידג'. נשמע מוכר וטריוויאלי, לא? אבל כשהקשר, מלך שערי צ'לסי בכל הזמנים, עושה זאת במדי מנצ'סטר סיטי – זה כבר פחות צפוי. אוהדי הבלוז כבר התמודדו עם העניין המוזר הזה – לראות את למפארד במדי הסיטיזנס - לא בטוח שקיבלו זאת עדיין, אבל הם כבר חוו על בשרם את ה-1:1 בסיבוב הקודם באיתיחאד, בו כבש. עכשיו בצ'לסי יצטרכו להתרגל לשלב נוסף בשינוי הבלתי צפוי: למפארד, כשחקן הסטיזינס, בסטמפורד ברידג'.

במערב לונדון שוברים את הראש כיצד לקבל את הקשר, לו הראו בקיץ את הדרך החוצה. מבחינת השחקנים ששיחקו לצידו בצ'לסי בעבר, יש רק דרך אחת. "הולך להיות לו קשה, אני לא יודע מה הוא הולך לעשות", תיאר מייקל אסיין. "גם לי זה היה מוזר אם הייתי משחק נגד צ'לסי, אבל הוא מגיע עם קבוצה אנגלית וזה אחר לגמרי. עם זאת, אני בטוח שהאוהדים יקבלו אותו בחום".

גם דידייה דרוגבה ניסה להוריד את הלהבות, עוד לפני שברור אם הן בוערות או לא. "אני מקווה שהוא הולך לקבל אותן תשואות כמו שאני קיבלתי כשהגעתי עם גלאטסראיי", אמר החלוץ הוותיק. "זה המעט שמגיע לו". גם אסיין וגם דרוגבה מתקשרים לאותה נקודה. בניגוד לכוכב מחוף השנהב, למפארד משחק אצל היריבה הישירה של הבלוז במאבק על האליפות, ויותר מכך, הוא כבר עלה למועדון בו שיחק במשך 14 שנים בשתי נקודות, עוד לפני המשחק השני בין הקבוצות העונה. אם חלק מהאוהדים יכעסו ויעדיפו לא לעודד, אפשר להבין אותם. בכל זאת, מדובר בתחרות ובמסורת שהאנגלי העדיף לשים בצד כשהלך דווקא לאויבת הגדולה, לפחות נכון להיום.

למי שצופה מהצד קשה לכעוס על למפארד. מעבר לסיטי בשנים האחרונות הוא צעד כלכלי חכם אם ההזדמנות נופלת אצלך. למרות זאת, המעבר הזה שבר את התדמית ה"טהורה" של השחקן. האנגלי מעולם לא היה מעורב בסקנדל יוצא דופן, תמיד נחשב לשחקן הוגן ובעיקר, הראה נאמנות לאותה קבוצה במשך למעלה מעשור וכבש במדיה לא פחות מ-211 שערים. ואז הגיע הקיץ האחרון.

העונה שעברה הייתה עונה חסרת תכלית עבור צ'לסי. היא לא זכתה באף תואר, ובליגה סיימה במקום השלישי. העונה, שוב אנחנו חוזים בתסמין ה"שנה השנייה" של ז'וזה מוריניו, בו הוא מצליח יותר. קשה להאמין שהפורטוגלי ראה בלמפארד את האשם בכך שהקבוצה לא רשמה שום הישג בשנת הקאמבק שלו, אבל הוא כן האמין שיש מקום למתיחת פנים ורענון בסטמפורד ברידג', והקבוצה החליטה לא להאריך את החוזה של הקשר בן ה-36, שעד לפני כמה חודשים, היה בסטטוס "נצחי".

האם ההחלטה הייתה פזיזה או לא - שווה ניתוח מקיף, וזאת למרות שהבלוז בעמדה מצוינת בטבלה. האם למפארד באמת איבד את כוחו בחדר ההלבשה? כנראה שלא. האם עדיין היה יכול לכוון את אדן הזאר, שלצד הברקות נוטה ללכת לאיבוד? בטוח. האם היה יכול להרגיע את דייגו קוסטה שמרבה להתפזר? אפילו שחקן חם כמו הספרדי-ברזילאי היה מכבד את פרנקי. ואם דרוגבה ראוי למקום על הספסל, למה למפארד לא? מוריניו בחר לשחרר מהאנגלי, שניצח על צ'לסי הגדולה שלו מהעשור הקודם, ורבים ראו במעבר ל-MLS כפרק סיום יפה לקריירה.

מעבר לשכר אותו ירוויח בניו יורק סיטי, ללמפארד, כמובן, היה מודל כלכלי נוסף. הוא כותב ספרי ילדים על כדורגל, והאחרון שיצא היה "הרפתקאותיו של פרנקי בניו יורק". מתקשר יופי עם הטרייד. אז זהו, שכלל לא היה דבר כזה. באחד המחדלים הגדולים בשנות קיומה הקצרות של הליגה בארה"ב, האנגלי הוצג עם צעיף וחולצת המועדון, מבלי שבכלל היה חתום. למעשה, היה מדובר רק בהסכם בעל פה. סיטי צירפה את הקשר לחצי שנה כדי "שישמור על כושר", אבל בהמשך ניצלה את החוזה הלא חתום והודיעה שהקשר הוותיק ישחק אצלה עד תום העונה.

"היו צריכים לנהל את העניין הזה טוב יותר", הודה קומישינר ה-MLS דון גארבר. "צריך לעבוד בנושאים האלה בצורה חכמה יותר מעתה והלאה. הפקנו לקחים, וקיבלנו שיעור חשוב". לגארבר עצמו הופנו קריאות "איפה למפארד?" מצד אוהדי ניו יורק במהלך אירוע הדראפט של הליגה, אליהן התייחס: "אני לא חושב שהמועדון התכוון לאכזב את האוהדים שלו, אבל הצגתו הייתה צעד לא נבון מצידו".

סיטי היא מהבריונים הגדולים של חלון ההעברות, בזכות הכיסים העמוקים שלה. בכל פעם שיש אפשרות לרכוש שחקנים, היא תשפוך את הסכום, גם אם השחקן שמגיע לא נראה ששווה זאת. אמנם כשהעבירה לשורותיה את למפארד היא לא פתחה את הארנק, אבל עשתה שרירים, בדיוק כמו בהחתמה של ווילפריד בוני ויאיא טורה. העובדה שהאנגלי ישחק אצלה עד סוף העונה, מראה את ההשפעה שלה גם עליו. הקשר מנסה להוכיח שהוא עדיין לא גמור כמו שצ'לסי ניסתה לצייר, ולמרות שהבטיח שיגיע לניו יורק בקיץ וישחק שם בשנתיים הבאות, הוא רוצה לסגור את המעגל ולנסות לקחת את האליפות מהמועדון שלו ב-13 השנים האחרונות.

נאמנות, בכדורגל האנגלי, היא כבר מושג די נכחד. אפשר לשפוט את המעבר של למפארד לסיטי רק אם אתה איש של צ'לסי. אם אתה נייטרלי, אפשר לקבל זאת, אך גם יש מקום להסתכלות באכזבה על הבחירה שלו להכתים את שמו במהלך לא יפה. הוא ניצל את חוסר המקצוענות של ניו יורק, שגם היא אשמה, והחליט להישאר בסיטיזנס למשך עונה שלמה. אם הקשר יהיה חלק מצמצום הפער מהבלוז, וזה עוד יגמר באליפות נוספת שלו, לא שער אחד ולא 211 יעזרו לו עם אוהדי צ'לסי שישכחו ממנו. ובעיקר, זה ישאיר טעם חמוץ לסוף הקריירה שלו בפרמייר ליג, אם היא באמת תיגמר בקיץ הקרוב.