"המדינה הייתה מאחורינו, וראינו שהשד לא כזה נורא"

40 שנה לניצחון הסנסציוני של מכבי ת"א על צסק"א. ברקוביץ': "הביאו לי עוגה לכבוד יום ההולדת ושאלו אותי מה אני רוצה, עניתי שהיום הזה יחקק בספרי ההיסטוריה של ישראל"

מערכת אתר ערוץ הספורט  17.02.17 - 17:30
תחילת כתבה

היום, לפני 40 שנים בדיוק, אירע אחד הרגעים הגדולים ביותר בהיסטוריית הספורט הישראלי. מכבי תל אביב, אז קבוצת כדורסל בחיתוליה גברה על צסק"א מוסקבה הענקית 79:91 בחצי גמר גביע אירופה לאלופות, ושמה את עצמה ואת כל ישראל על המפה.

"זה פשוט הזוי שמסתכלים 40 שנה אחורה וקולטים כמה מהר עבר הזמן, החיים האירו לנו פנים", אמר כוכב הניצחון מיקי ברקוביץ' ל"בוקר ספורט" וגילה: "היה לי בדיוק יום הולדת, ושמלוק מחרובסקי (מנהל הקבוצה דאז) הביא לי עוגה ושאל אותי מה אני מבקש. עניתי לו: 'שהיום הזה יחקק בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל'".

צסק"א הייתה אז הקבוצה החזקה ביותר באירופה בפער ניכר. היו לה ארבע זכיות בגביע והיא כללה את השחקנים הגדולים של ברית המועצות. אחד השחקנים הבולטים במכבי ת"א מוטי ארואסטי סיפר: "רלף קליין הכניס אותנו לאווירה ואמר שכל המדינה עומדת מאחורינו. כשהתחיל המשחק ראינו שהשד לא כזה נורא ועוד אפשר לעשות הפתעה".

ברקוביץ' הוסיף: "צסק"א הייתה פייבוריטית לקחת גם את הגביע הזה, אנחנו היינו רק בני 23 וזאת הייתה רק ההתחלה של מכבי תל אביב בתור מועדון. למרות זאת, כשראינו שדברים מתחילים לעבוד לנו והמשחק הולך לטובתנו צברנו ביטחון והם התחילו להילחץ. כולם התעלו באופן יוצא דופן".

המשחק בכלל כמעט ולא התקיים. באותם הימים המלחמה הקרה הייתה בעיצומה, קבוצות מהגוש הסובייטי לא הסכימו להגיע לארץ וכך גם צסק"א שסרבה להגיע לישראל. "אחד האנשים החזקים בפיב"א ליאון ונדל, מצא לנו מקום נייטרלי בבלגיה - ויטון - באולם שהיינו צריכים לטפס אליו ארבע קומות", סיפרו.

השניים טענו שהיחס המיוחד והמשפחתי שהם קיבלו, והעבודה הקשה הם אלה שהוליכו אותם: "היום ילד בן 23 אפילו לא עולה בחמישיה, ואנחנו עלינו לשחק נגד צסק"א הגדולה. כשהייתי בן 15 וחצי היינו כבר מתאמנים משש עד שמונה עם הנוער ואז גם משמונה עד עשר עם הבוגרים, היום אין דברים כאלה".

לעיני כאלפיים צופים ישראליים שהגיעו עד לוויטון, מכבי ת"א כאמור הצליחה להשיג את הניצחון הסנסציוני והאווירה באולם הנידח הייתה בשמים. "הקהל דחף אותנו בטירוף. כולם נכנסו למגרש, הפשיטו אותי לגמרי", נזכר ארואסטי.

גם לשמעון מזרחי היה סיפור על אותו ערב ענק: "לא היה איך לדווח על הניצחון, אבל הייתה לי מכונית שכורה. המקום הכי קרוב היה לוכסמבורג, אז נסענו לשם אני ועוד כמה אנשים מההנהלה. הגענו לאחד מבתי הדואר שהיה סגור, איש ברחוב הביא לנו את מנהל הדואר במיוחד בשביל שנוכל לתקשר".

הדפס