סיפור אמיתי: התסריט המשוגע של חולון

ההתעלות של הגיבורים הלא צפויים, החזרה של פניני לקדמת הבמה של הכדורסל הישראלי והאפשרות שיניף צלחת עם גלן רייס ג'וניור מול הקבוצה ממנה נזרק בקיץ הקודם, מהווים את אחד התסריטים המשוגעים שנראו פה. האוזמן על העלייה של חולון לגמר הפיינל פור

שי האוזמן
שי האוזמן  12.06.18 - 09:35
תחילת כתבה

יש הכל בכדורסל, מונאמי. כך, נוהג לומר באופן תדיר בכיר בשלולית המקומית, אשר שמו אמנם שמור במערכת, אך לשם הנוחות בלבד נכנה אותו בשם הקוד המקורי – מונאמי. כוונתו לכך שאם חשב בן שיחו שראה כבר הכל, או אם סבר האיש עמו הוא מדבר שהוא כבר יודע הכל, אז מוטב שיפנים שהכדורסל טומן או צופן בחובו נפלאות רבות ובלתי מוכרות. מה שמתאים לנוסחאות או משוואות ישנות שהוכיחו עצמם פעם אחר פעם אחר פעם יכול פתאום שלא לעבוד יותר. שחקן בעל דרישות כספיות מוגזמות ובלתי סבירות עשוי להתברר בדיעבד כהחתמה שהיא ממש בזיל הזול, מאמנים גדולים יכולים לבצע טעויות טיפשיות ועוד ועוד ועוד ועוד.

אז אולי יש הכול בכדורסל, מונאמי, אבל בסיפור כמו זה שמתפתח לנגד עינינו טרם יצא לנו לחזות. ולא רק לנו. הפועל חולון, זאת שאיבדה את המקום הראשון רק במחזור האחרון של הליגה הסדירה, אך עדיין מצאה עצמה בבחינת אנדרדוג מובהק טרם המשחק מול הפועל ירושלים, אלופת העונה שעברה, תתייצב ככזו בדיוק גם במשחק האחרון של העונה, אשר יתקיים בחמישי הקרוב.

אפשר לנתח את שארע עד כה בעיניים מקצועיות ולהתייחס לתרגיל כזה או קליעה כזו, אבל עדיף להתמקד בעיקר. והעיקר הוא שכל גולש, צופה ואוהד יכול לבחור בקו העלילה המועדף עליו לקראת הגמר הכי מרגש שידע הכדורסל הישראלי מזה שנים רבות.

כך למשל, אם אתם בעניין של נוסטלגיה והיסטוריה, אפשר לדבר בערגה על משחק הגמר החוזר בין נבן ספאחיה לבין דן שמיר, 11 שנים לאחר שג'יימי ארנולד (ויש שיאמרו גם סמי בכר) סידר למכבי תל אביב של ספאחיה נצחון דרמטי על הפועל ירושלים של דן שמיר ושל מאיר טפירו הדומע. בהערת אגב, יצוין שגם למשחק הגמר ההוא התייצב לו נבן ספאחיה, מאמנה של מכבי תל אביב, כשהוא אוחז בחוזה (שלא מומש) לעונה שאחרי. או למשל משחק גמר נוסף שבו ינסה ג'ו אלכסנדר הפצוע, המחויב והגבר-גבר להוכיח שוב למכבי תל אביב כמה שגתה לגביו.

אבל במיוחד עניינו של גלן רייס ג'וניור, שהופך את הסיפור הזה לחסר תקדים. תאהבו או תשנאו את המהלך של שלמה אייזיק, כי כנראה שאין באמצע, אבל אין שום סיכוי שתוכלו להישאר כלפיו אדישים. לעניות דעתי המרודה ולאחר מחשבה מחודשת, שגתה הפועל חולון לפחות חמש פעמים בכל הקשור לג'וניור. בראשונה, ולו בדיעבד, עת שחררה במהרה, בחופזה וללא שיקול דעת את הבן-של מיד לאחר התקרית עם פניני. בשנייה, כאשר מיהרו להכריז שם שלעולם ומעולם לא ישוב לשחק בסגול. בשלישית, עת פנו משיקולים ילדותיים למדי והגישו תלונה לאיגוד הכדורסל כנגד השחקן. ברביעית, כאשר ענייני אגו או שיקולים לא ענייניים אחרים מנעו את חזרתו לשורותיה די מזמן. ובחמישית, כמובן, כאשר פעלו שם בשלומיאליות מביכה למדי והסתבכו בסאגה שהסתיימה באי הופעתו למעמד חצי גמר הפיינל פור.

הכל נכון, אבל ביום חמישי הוא יוכל לשחק. והוא גם ישחק. אפשר יהיה לתהות בקול רם מדוע מפרים את ההרמוניה הקבוצתית עם הופעה חד פעמית של כוכב אורח. ניתן יהיה לשאול איך יעלה על הדעת ששחקן שלא התאמן משך כחודשיים יוזנק לפרקט למשחק על כל הקופה. סביר שיהיו גם כאלו שיצקצקו וירטנו משהו על השכונתיות, היעדר המקצועיות ומה זה בכלל אומר על הליגה שלנו. וכל זה ממש לא חשוב, כי אם רמת העניין וגודל הסקרנות.

ועוד לא דיברנו בכלל על קווי העלילה בצד של היריבה. כולל האפשרות לזכות באליפות לאחר תקופה ארוכה במדבר. כולל המשמעות התאורטית של זכייה באליפות המדינה על תכניותיהם של הצהובים ללכת לתכנית מכבי הכפולה בעונה הבאה. כולל המשמעות של כישלון נוסף בכל הנוגע למעמדם של בכירים במערכת. ובמיוחד הסיפור על האקס הנוצץ פארגו שהגיע פתאום בסוף חודש אפריל, לאחר ששיקם את היחסים העכורים עם קבוצתו לשעבר, השתלט עליה לחלוטין והפכה לקבוצה שמחה, וחשוב מכך – סוף כל סוף לפייבוריטית.

אבל אני? הסיפור שקונה אותי יותר מכל שייך לגיא פניני. ההוא ששרו לו אמש, ולא רק אמש, שגיא פניני מת. הקפטן לשעבר של מכבי תל אביב, אשר הודח העונה משורותיה במסגרת מהפכת קיץ 2017 נראה רע בסדרת ההצלבה מול אילת. הוא ירד ל-3.4 נקודות בכמעט 24 דקות, כשעל הדרך צונחים אחוזי הקליעה שלו מחוץ לקשת ל-13% אומללים. ובכלל, זוהי העונה השלישית ברציפות שבה נראה פניני רע בפלייאוף. כך היה גם בשנתיים שלפני. וכך היה גם בשלוש הופעותיו האחרונות בפיינל פור הישראלי, אשר בכל אחת מהן רשם מדד יעילות שלילי.

אמש בחר דן שמיר, כפי שעשה במשחקים 3-5 בסדרת רבע הגמר, להתחיל עם פניני על הספסל, כאשר יש להניח שחלק מהשיקולים נגעו לענייני הגנה. אלא שדקה אחרי ובמינוס 6 הוא נזרק פנימה ושם שהה 32 דקות תמימות. ואמנם הכוכבים המרכזיים של חולוניה אתמול היו הולוואי והמילטון המצוינים, אשר זכו לגיבוי נהדר מלא מעט גיבורים בלתי צפויים, אבל פניני היה אחד מעושי ההבדל המרכזיים, אם לא ה.

גם כששעט באיטיות אל הטבעת, לאחר הטעיית קליעה שהקפיאה את ג'רום דייסון בדרך לסל ופאול:

via GIPHY


גם כאשר חמישה צעדים שלו לאורך קו שלוש הנקודות יצרו עבורו מצב קליעה (מאותה הנקודה) בדרך לשלשה חשובה:

via GIPHY


ובטח כאשר שניים-שלושה צעדים שלו ללא כדור פינו עבור בלאט ג'וניור אופציית מסירה, בדרך לאסיסט נהדר לטיישון תומאס ולסימונים אופיינים על הרקה:

via GIPHY

בגיל 34 פלוס, לאחר שזכה במי יודע כמה אליפויות מדינה וגביעי מדינה ובגביע יורוליג אחד, אחרי ששמו השתרבב בלא מעט פרשיות מביכות, כולל הקללות המכוערות שהמטיר באזניו של יונתן שולדבראנד או בדיקת הערמונית שביצע בשידור חי באלכס מאריץ', מוצא עצמו אפילו גיא פניני בסיטואציה שלא הייתה כמותה.

ביום חמישי הוא ינסה לשלב כוחות ביחד עם שחקן שמיד לאחר משחקו הרשמי האחרון ניסה להוציא אותו להורג בחדר ההלבשה, וביחד להניף צלחת על הפרצוף של אלו שזרקו אותו בסיום העונה הקודמת, אשר בעל הבית הבלתי מעורער שלהם, פארגו, נחת בארצנו הקטנטונת לפני כחודש וחצי בלבד – ושצפוי במהלך המשחק לשמור אישית ומקרוב את הבן של דייויד בלאט שאימן אותו בעונת 2010/11 המופלאה.

אז יכול בהחלט להיות, מונאמי, שיש הכל בכדורסל.
אבל סרט כזה אין.

ניפגש בחמישי.

הדפס