אחמד עבד, חלוצה של מוליכת הטבלה קרית שמונה, עדיין מתקשה להתאושש מהחוויה הטראומטית שעבר בשבת בסכנין, לאחר שחלק מאוהדי הקבוצה המקומית חיברו שירים בגנותו של אביו המנוח. כשעבד פרק רגשות לאחר ניצחון קבוצתו בסיום, הידרדרו הדברים עד כדי תגרה אלימה בסמוך לכר הדשא כשבני משפחתו סופגים חבטות באמצעות מוטות ברזל ושרשראות.
גם אחמד סבע, קפטן מכבי נתניה ותושב מג'דל כרום, עבר רגעים קשים ואלימות מילולית באיצטדיון דוחא. בעוד אחמד עבד מתויג שם כשחקנה לשעבר של אחי נצרת, שנואת נפשם של אוהדי סכנין, חטאו של סבע היה העדפת המשך ההתקשרות עם מכבי נתניה על פני ההצעה הנדיבה מסכנין. במגזר הערבי זה נחשב כבגידה.
לחלופין, בכל פעם שעבאס סואן, לשעבר קפטן בסכנין ושחקן נבחרת ישראל וכיום מאמן נוער בסכנין, מגיע למשחק בעילוט מול אחי נצרת, הוא מותקף בצורה מילולית ברברית וקשה. סואן סיפר לי שהשירים ששרו בגנותו לאורך כל הקריירה שלו בטדי הם כאין וכאפס לעומת השירים הקשים וחוצי הקווים האדומים שחיברו נגדו ונגד משפחתו אוהדי אחי נצרת.
כיום על כל שיר אוהדים חריג בטדי, בלומפילד או קרית אליעזר, מעמידים קבוצות לדין משמעתי, כאשר על פי התקנון גם יו"ר ההתאחדות מוגן מוסיקלית באיצטדיונים. לעומת זאת, ביציעים במגזר הערבי חוגגת ההפקרות המילולית ואיש לא נותן על כך את הדין. הסיבה מקוממת ומתסכלת: השופטים פשוט אינם מבינים ערבית ולכן לא קולטים את חומרת התופעה.
באיגוד השופטים מתקשים בשפה הערבית ולפיכך הקללות הנוראיות ושירי הנאצה החריגים לא מוצאים ביטוי בדו"חות השיפוט. כך קורה ששחקנים מהמגזר הערבי המגיעים עם קבוצתם לדוחא סופגים השפלות מילוליות, ואפילו שירים אנטי ציוניים לא זוכים אפילו לקצה קצהו של אזכור בדיווחי השופטים.
אל תבינו לא נכון. אין מה לבוא בטענות לשופטינו, אלא להנהלת איגוד השופטים לדורותיה שאינה נותנת על כך את הדעת. למאיר לוי עיכבו בעבר תג בין-לאומי עד שעבר מבחנים באנגלית. כיום נחמד לראות יותר ויותר שופטים המתקשרים במגרשים עם הזרים בשפה האנגלית. אבל, כידוע, אנחנו במזרח התיכון ובהתאחדות לכדורגל רשומות למעלה מ-100 קבוצות מהמגזר הערבי.
האמינו לי שסוהיל דאוד, מבכירי השופטים מהמגזר הערבי מאז ומתמיד ומנהל בית ספר בהכשרתו, ישמח להעביר קורס בסיסי מזורז בהבנת השפה הערבית לשופטי הכדורגל. הכל תלוי רק ביוזמה, חזון ורצון מצדו של בן-ציון סלמן, יו"ר איגוד השופטים. ואם סלמן חפץ בתיקון יסודי של העיוות רב השנים הזה, יומלץ לו לכלול בקורסים הבאים לשופטי כדורגל גם שיעורי חובה ללימוד ערבית. אגב, בעברו היה סלמן מנכ"ל מע"צ וכמי שהעסיק אלפי עובדים מהמגזר הערבי הוא מודע לצורך הדחוף בהבנת השפה.
מובן גם שהציניקנים יקומו ויגידו שקודם כל כדאי שהשופטים ידעו ויבינו עברית, אבל מה שמונח כאן על כף המאזניים זה עניין השוויוניות בטיפול המשמעתי בקבוצות השונות וניקיון תופעות מכוערות שדירדרו את ההתאחדות לכדורגל לתחתית טבלת ההגינות מבין ההתאחדויות השונות באירופה.
חייבים להגן על שחקנים כמו אחמד עבד ואחמד סבע גם "מאחיהם" מהמגזר הערבי בדיוק כמו שעו"ד שלום אבן עזרא דורש שיגנו על סלים טועמה משירי נאצה בטדי. למשחקי ליגת העל נשלחים שופט, שני עוזרי שופט, שופט רביעי, מבקר שופטים ולעיתים גם משקיף. כשאיגוד השופטים שולח צוות כזה לדוחא הוא חייב לשאוף שלפחות אחד מהם יידע ערבית. הדו"ח החמור הראשון שיכלול תרגום עברי לשירי נאצה בשפה הערבית יוציא מהאדישות גם את ההנהלה של בני סכנין, אשר תרעיד את מערכות הכריזה כדי לשים קץ לבושה המושמעת מקרב יושבי היציעים עוד בטרם תורעד קופת המועדון או מאזן נקודותיה של הקבוצה בטבלה.