הרוש: "אני עוזב כי נמאס לי שברחוב שמחים שאני נופל"

רגע לפני שהוא פותח פרק חדש בקפריסין, השוער הופך כל אבן בקריירה שלו: "גם מרחם וגם כועס על כבירי, ידעתי שהפועל תרד ליגה, הקהל של בית"ר לא היה אינטליגנט בפרשת הצ'צ'נים, הושעיתי בצדק מהנבחרת. עברתי ב-3 שנים מה שאחרים לא עוברים כל החיים"

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  15.07.17 - 13:00
תחילת כתבה

הפועל חיפה הייתה מוכנה להשוות לו את החוזה שקיבל הסמל שחזר הביתה עדן בן בסט. "קח דף ותרשום מה אתה רוצה ולכמה שנים", נאמר לו על ידי ניר קלינגר, אבל אריאל הרוש רצה לצאת החוצה, לעזוב את ישראל. כבר כמה שנים השוער מרגיש שהוא זקוק לשינוי.

התקופה בבית"ר, הבלאגן במכבי נתניה והבעיות שלא נגמרו בהפועל ת"א גרמו לתחושת מיאוס מהכדורגל שלנו. זה לא שהוא לא רואה את עצמו חוזר לארץ או מגדל את ילדיו יחד עם אשתו הטרייה, הדוגמנית, לי מאי יושיע, אבל מבחינה מקצועית הרוש רצה לטעום משהו אחר. הוא הוציא דרכון ספרדי וחתם באנורתוזיס פמגוסטה מהליגה הקפריסאית אותה מאמן רוני לוי. בינתיים, שמר על רשת נקייה במשחק הבכורה בו ניצחה קבוצתו במשחק אימון 0:3 את אולימפיאקוס ניקוסיה.

הרוש בן 28 אבל עבר דברים שגם גדולים ממנו בעשור לא עברו. הוא כבר ראה הכל בכדורגל ולכן כשהוא מתחיל לדבר הוא בקושי לוקח נשימה. הכל חרוט בזיכרון טוב טוב. מסיפור סאדייב וקדאייב, האבנים שנזרקו אליו מאוהדי בית"ר שהאשימו אותו בבגידה, תקופת אלי שגב שברח ממכבי נתניה, המשכורות שלא נכנסו ובשנתיים האחרונות בהפועל ת"א, שם למרות יכולת טובה שלו וכמעט הישרדות בליגה כנגד כל הסיכויים, ההתנהלות היתה של קבוצה בליגה נמוכה.

עכשיו על החוף באי השכן אריאל הרוש לוקח פסק זמן. פסק זמן לחשוב, פסק זמן לשקם את הקריירה, של מי שנחשב בעיני רבים לשוער שצריך לקבל את הקרדיט בין הקורות של נבחרת ישראל.

נדבק אליך סוג של נאחס בשנים האחרונות מבחינה ספורטיבית
"זה התחיל בבית"ר שהיה בלאגן במשכורות וטביב זרק אותי, המשיך בנתניה שהגיע בעלים שפשט רגל ואחר כך ניתוח בגב ובעיות כלכליות וניהוליות בהפועל ת"א שהובילו לפירוק. אפשר להגיד שזה חוסר מזל לוקח, אבל אני לוקח הכל בפרופורציה. אני בן אדם מאמין והכל לטובה. יצא לי להתמודד עם דברים ואם הייתי אומר לעצמי אין לי מזל או יש לי מזל, אז הייתי פורש לפני שלוש שנים. עברתי דברים ששחקנים לא עברו כל הקריירה".
 
ההגעה להפועל ת"א הייתה טעות?
"הפועל ת"א זה מועדון ענק והיו לי שם שנה וחצי טובות אחרי הפציעה. ההגעה לשם לא היתה טעות. היתה לי הצעה גם מהפועל ב"ש להגיע אבל בגלל שישבתי עם אמיר כבירי לפני ונתתי לו מילה, אז חתמתי. אמיר הגיע עם כוונה טובה אבל עשה המון טעויות ולא נותרה לו ברירה אלא ללכת לפשיטת רגל. ברגע שזה קרה, ידעתי שנרד ליגה. לא משנה איזה בעלים יגיע ולמרות זאת כמעט עשינו את הבלתי יאומן אבל המועדון המפואר הזה ירד ליגה. כאב לי לראות את הקהל שבא ותמך בכל משחק ובא לאימונים ורק להצדיע לו".
 
זה אותו קהל שהרביץ לחברים שלך באימון
"אני לא אוהב לקחת קומץ של 20 אוהדים ולשייך אותם לכל הקהל. אני אוהב להסתכל על כולם ויש המון צדדים טובים. 10 אלף צופים לקבוצה שהולכת לרדת ליגה? לא ראיתי דבר כזה בטח לקבוצה שלא הולך לה ומשיגה תוצאות גרועות".

האמת אין לי כל-כך מאיפה להתחיל אבל אני חייב לרשום את זה. לפני הכל אני רוצה לבקש סליחה מהקהל המדהים של הפועל תל אביב בשם כל הקבוצה, לא מגיע לקהל כזה לרדת ליגה. לצערי קרו השנה יותר מדי דברים שבסופו של דבר היו גדולים על כולם, גם עלינו השחקנים וגם על האוהדים. ברגעים הקשים האלה, אני רוצה לשאוב את הכוחות ולהסתכל על העתיד. מהמשבר הזה הפועל תצא חזקה יותר, אני בטוח במועדון המפואר הזה שיחזור תוך שנה למקום הטבעי שלו בליגת העל, ישים את כל הבעיות שהיו בשנים האחרונות בצד והכי חשוב, יחזור לקחת תארים. ברמה האישית אני רוצה להגיד תודה ענקית לכל הקהל המטורף הזה. גם ברגעים הכי קשים לכולנו, המשכתם לעודד ולתמוך בנו, דבר כזה אין בשום מועדון אחר בארץ. תמשיכו להיות הקהל מספר 1, להאמין ולתמוך, אתם תחזירו את הקבוצה במהרה לליגת העל. 🙏🏼 יאללה הפועל אני תמיד איתכם אוהב את כולם🔴⚪️🔴⚪️

A post shared by ariel harush (@arielharush) on

היו לך עונות הזויות
"הכל היה הזוי. שום דבר לא היה מסודר. לא הייתי עם בעלים רציני, משכורות ושחקנים ברמה שיסייעו לקחת אליפות או להגיע לפלייאוף עליון. כל שנה היתה בעיה אחרת לצערי, אבל כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות. אני לא נביא ולא יודע מה יהיה בעתיד אחרת, אולי הייתי בוחר טוב יותר. אל תשכח שהייתי במועדונים הכי טובים שיש במדינה אבל יש דברים שחזקים מאיתנו".
 
אז מה גרם לך לעזוב את הארץ?
"החלטתי ללכת כי נמאס לי שאנשים רואים אותך ברחוב ומחכים שתיפול. אני עוד לא ראיתי אף מקום בעולם שאתה נופל וכל כך הרבה אנשים שמחים. לא יכול לראות את זה, רציתי שקט לראש, זמן לחשוב, לשחק בכיף, להתעסק רק בכדורגל ואחרי שנה נראה מה יוליד יום".
 
מי שמח לאידך?
"אחרי הירידת ליגה אנשים היו שמחים. שלחו לי הודעות שכיף שירדתי וקללות על המשפחה שלי ושאשאר בלאומית כל חיי. יש אוהדים בישראל ששמחים מהלב כשאתה נכשל במקום שכל אחד יהיה שמח בחלק שלו הוא רוצה לראות את האחר נופל. מחכים בפינה שתיפול וכולם יוצאים בצהלות וחוגגים, וכשאתה מצליח אנשים אוכלים את הלב ומתנהגים איתך בצביעות ככה זה בארץ".
 
 מה הפתיע אותך מבחינת הניהול בהפועל?
"הגיעו המון שחקנים בלי חשיבה. חשבו שיותר מדי שחקנים צעירים זה טוב ואחרי כמה זמן שיחרו את רובם. לא כל שחקן טוב וצעיר יכול להתאים למועדון גדול. ראיתי את הכתובת על הקיר, ניסיתי לעזור ולתקן אבל לא הקשיבו לי. כל אימון, כל משחק, ראית שהלחץ גובר על רוב השחקנים וחבל שזה קרה. ראו טעויות ולא עשו כלום. הביאו בינואר חמישה זרים ורק אחד שיחק וגם בקושי, זו הטעות הכי גדולה. חיפשו זרים בזול".
שחקנים בהפועל אומרים שכבר שהגיע מנדיאונדו ראו שזה לא הולך למקום טוב
"ראיתי את אמיר כבירי במחנה אימונים ואחרי כמה אימונים הוא שאל אותי אם הקבוצה טובה, עניתי לו שבקצב הזה לא נשרוד בליגה, שיבוא שיראה אימון. לא יכול להיות שיוצאים שחקנים שעוד לא שיחקו בנוער עם הקבוצה הבוגרת או שמגיעים תשעה זרים למחנה אימון כשאתה יודע ששמונה זרים שלא יישארו. התנהלות כזו מביאה לכישלון, אין הוקוס פוקוס. אין בלוף. מי שחושב שיש קיצורי דרך טועה ובגדול. גם כשכבירי עזב והביאו בינואר יותר מדי שחקנים והתחילו לחסוך בכסף, אמרתי לניסנובים שבאו לעזור והיו עם גישה חיובית שהם עושים טעות".
 
ביקשו ממך לשנות את החוזה שלך כמה פעמים, איך הרגשת?

"בשנתיים האחרונות הפסדתי חצי מיליון שקל נטו. דחו לי כספים וחלק מהזמן הייתי צריך לוותר על חלק מהכסף. החלטתי להישאר שם כדי להשאיר אותם בליגה כי עבורי כסף זה לא הכל. בסופו של דבר גם ירדנו וגם הפסדתי כסף. אני מאמין שפרנסה זה בידי שמיים, אם לא הרווחתי אז כנראה הכסף הזה לא היה צריך להיות אצלי".
 
חשבת שיגיעו הסינים ויהיה בסדר?
"אמרתי לכולם עד שזה לא קורה זה לא יהיה ושלא יצפו. להפועל היו חובות יותר מדי גדולים. בסופו  של דבר, לצערי צדקתי והחובות גברו על אמיר כבירי ולא היה מנוס מללכת לפירוק". 
 
שחקנים טענו שהרגישו מרומים. אתה כקפטן מה הרגשת? מה אמרת להם?

"הרגשנו מרומים. הבטיחו לנו כל כך הרבה דברים ושום דבר לא קרה. הבטחתי לשחקנים כל שבוע ששבוע הבא יהיה להם כסף. נתתי את המילה שלי ובסוף הסתבר שעבדתי עליהם כי עבדו עלי. אמרתי להם מה שהובטח לי. הוציאו אותי לא טוב מול החברים שלי. נפגעתי כפול, אך לומדים מכל דבר".
 
אצל אלי גוטמן הייתם מאוד טקטיים ואז משהו קרה. הפסיקו לספור אותו
"הוא כבר לא השפיע על חלק מהשחקנים. הוא בן אדם חכם והבין שעליו לזוז הצדה. כל העמידה הטקטית זה יפה, אבל נגד ק"ש היינו צריכים לקבל עשרה שערים וברגע שהוא ראה שאיבד את השחקנים אז הוא עזב". 

#רקביחד הפרומו המלא בערב🔴⚪️

A post shared by ariel harush (@arielharush) on

אתה כועס על אמיר כבירי או מרחם עליו?
"גם וגם. אישית אני באתי ועזרתי לו בקטע עם בית"ר ירושלים שהפועל היו צריכים להעביר כסף עלי ופתאום זה יכול לבוא עליי. יצאתי קירח מכל הכיוונים, אבל לא היתה לו כוונה רעה. מהתחלה היו לו כוונות טובות, אבל לא היו לו יכולות וידע. מהרצון הטוב שלו יצאו דברים לא טובים לצערי".
 
גיא לוזון יכול להצליח במכבי חיפה?
"לדעתי כן. גיא לוזון בן אדם שמכניס הרבה שמחה והרבה צחוקים וזה יעזור להם. אני רואה במכבי חיפה אנשים שפוחדים מהכדור ועצורים ואצל גיא הוא לא שם עליך שום לחץ. כמו חבר של השחקנים ואני חושב שיצליח".
 
כשהניסנובים הגיעו מה חשבת?
"חשבתי שנרד גם כשהם הגיעו. אמרתי לאבא שלי 'אבא אני נשאר', אבל ידעתי שכמו שזה נראה, אין לנו כמעט סיכוי להישאר. החליפו מאמן, הביאו שחקנים בלי ניסיון, זה היה קשה".
 
עם שישה מאמנים בשנה וחצי אי אפשר להצליח
"אי אפשר, נקודה סימני קריאה. זה מתכון לכישלון. רוב הקבוצות שמצליחות הן כאלו שמשאירות את רוב השחקנים ולא מחליפות מאמן כי החיבור כבר קיים והמכונה משומנת".
 
הבלאגן בהפועל, יותר הזוי מפרשת קדאייב וסדאייב?
"לא, זה משהו אחר. בבית"ר הקהל היה נגדנו ולא בא למשחקים ובהפועל הקהל היה איתנו אבל היתה בעיה מקצועית וכלכלית".
היום בדיעבד אתה מתחרט שעמדת בפרונט בפרשה ההיא?
"לא מתחרט על שום דבר שאני עושה. איציק קורנפיין אמר לי לבוא למסיבת עיתונאים ואני צריך להיות כפוף למה שהמועדון אומר. הקהל של בית"ר לא היה מספיק אינטליגנט באותו רגע כדי להבין. לא יכול להסביר ל-5,000-6,000 איש למה הלכתי למסיבת עיתונאים. אני עובד של המועדון ולא של הקהל".
 
הרוש פותח עכשיו דף חדש. דף בקפריסין אצל רוני לוי שאימן אותו במכבי נתניה. מקום בו סומכים עליו, מקום בו חיכו לו והעלו לו את ההצעה הכספית פעם אחר פעם רק שיגיד כן ויבוא. מעבר לרצון להצליח בליגה לא פחות טובה מליגת העל, יש גם חלום ישם לייצג את הנבחרת הלאומית. לא עוד כשחקן ספסל או ככזה שבסגל המורחב אלא כשוער פותח. אחרי ההפסד לספרד הרוש התבטא בראיון שמגיע לו לשחק והושעה יחד עם תומר חמד. לקראת המשחקים מול מקדוניה ואיטליה הוא מקווה לקבל אתה טלפון מהמאמן הלאומי
 
אחרי שהושעת מהנבחרת אתה מצפה לקבל זימון מחודש?
"כמובן. הושעיתי בצדק. אני יודע שזה לא היה במקום מה שאמרתי למרות שזה מה שחשבתי שמגיע לי לשחק, אבל הייתי צריך להגיד את זה לאלישע ולא לתקשורת. אלו היו אמוציות, דיברתי איתו, ביקשתי ממנו סליחה, אני אוהב אותו הוא אדם טוב ומאמן מצוין. עכשיו הכל תלוי בי".
 
ועכשיו אתה פותח אתגר חדש
"אתגר שבו אני מנסה להציב לעצמי מטרות וללמוד את הליגה. כל היום פה אני שואל אנשים על הליגה ועל הקבוצה ואני רוצה להגיע לאירופה, אולי אליפות אם אפשר. עם רוני לוי עברתי שלוש קדנציות, בית"ר, נתניה ועכשיו פה והחיבור הוא מאוד טוב, מעבר למאמן שחקן, אנחנו  מעריכים אחד את השני. כשרוני פנה אליי לא היססתי, רק רציתי למצות אופציות כמו ספרד ואנגליה אבל הן לא הגיעו. היו לי גם הצעות מהפועל חיפה וניר קלינגר שהוא אחלה בן אדם ומאוד רצה, אבל לא רציתי להישאר בארץ, הייתי חייב לצאת".
הדפס