לפעמים יש לנו נטייה להתלהב יותר מדי מדברים חדשים. אנחנו קונים בגדים חדשים ולובשים רק אותם, כאילו מישהו מלבדנו שם לב שהג'ינס שיושב בארון הוא משנה שעברה. שירים שיצאו רק לפני שנתיים-שלוש נחשבים אצלנו לישנים, ומי בכלל זוכר שהמוזיקה הכי טובה הייתה בשנות ה-70? אנו הולכים לאיקאה ומוצאים שם רהיטים שמשדרים חדשנות אך עושים את דרכם לערימת הגרוטאות במהרה, בזמן שבחנות העתיקות מחכה השולחן בעבודת היד שיכול לשבת גם בסלון של הנכדים שלנו. זה כנראה טבוע ב-DNA.
את אותו הקיבעון שלנו לדברים חדשים אנו מביאים עימנו לספורט. אנו מהופנטים אחרי שמות צעירים ומסעירים שצצים משום מקום ומעוררים גלים, כי זה חדש לנו. רק היזכרו כיצד כולנו עקבנו באדיקות אחרי כל צעד של ג'רמי לין, ובאיזו זריזות הוא נעלם לנו מהרדאר. לא תוכלו להגיד את אותו הדבר על סן אנטוניו ספרס. הם תמיד היו שם, אלה אותם פרצופים מוכרים וישנים. קל לנו לשכוח מהם. להתעלם. כאן בדיוק נעוצה הסכנה.
הפוקוס עבר לכמה מועדונים שהפכו בשנתיים האחרונות לקבוצות פלייאוף רציניות במערב. אוקלהומה סיטי תאנדר עם קווין דוראנט וראסל ווסטברוק. ממפיס גריזליס של רודי גיי ומארק גאסול. הלוס אנג'לס קליפרס יוצאים מהצל של הלייקרס עם בלייק גריפין וכריס פול. אפילו מינסוטה טימברוולבס מסתמנת כמתחרה רצינית בשנים הבאות עם קווין לאב וריקי רוביו. זה בסדר גמור ללכת שבי אחרי הקבוצות הללו, שמעולם לא הביאו תארים ויכולות לעשות היסטוריה.
אך בזמן שסן אנטוניו לא בדיוק מלהיבה באותה מידה כמותן, ואפילו אפשר לומר די משעממת, בשורה התחתונה היא עדיין הקבוצה הכי טובה ב-NBA. המדים השחורים-לבנים שלה תואמים את סגנון המשחק האפור, לא את הזהב הנוצץ שהתיישב בארון הגביעים 4 פעמים ב-13 השנים האחרונות. לא מעט אוהדים מתלוננים על הסגנון - ההגנה החונקת, ההתקפה שמשיגה נקודות עם הקרש ולא בדאנקים. אבל הכדורסל שהקבוצה מציגה מוכיח את עצמו שנה אחרי שנה, משאיר את הספרס חזק בעניינים בכל פעם שהפלייאוף מתקרב.
זה אמנם נכון שטים דאנקן, מאנו ג'ינובילי וטוני פארקר כבר לא ילדים. ה"ביג פאנדמנטל" יהיה כבר בן 36 בסוף אפריל, הארגנטיני מתקרב ל-35 ופארקר ה"זאטוט" אוטוטו בן 30. יהיה גם מתבקש להזכיר שהאליפות האחרונה שלהם ושל המאמן גרג פופוביץ' הגיעה די מזמן, ב-2007. עושה רושם שהמספרים הללו גורמים להם לשחק כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלהם לזכות בכל הקופה. "המטרה שלנו היא לזכות בעוד אליפות, לי ולטים אין עוד הרבה זמן", אמר לאחרונה פארקר.
פארקר נותן את אחת העונות הטובות בקריירה שלו, אם לא הטובה שבהן, והוא מעמיד ממוצעים של 18.3 נקודות ו-7.7 אסיסטים למשחק. ג'ינובילי קלע השנה באחוזים הכי גבוהים מאז נחת בסן אנטוניו. ודאנקן? הוא התאושש מעונת נפל בשנה שעברה ומראה שעדיין יש לו כדורסל לתת. השביתה שהאפילה על הליגה בקיץ החולף סיפקה עוד יתרון של החבורה הזו - הם מכירים אחד את השני טוב יותר מכל קבוצה אחרת וככל שהעונה מתקדמת זה רק בולט יותר.
לא פחות חשוב, ואולי אף יותר, הוא הצוות המסייע של הספרס. האליפויות הקודמות של הקבוצה לא היו מתאפשרות ללא כמה כוכבים משניים, רול פליירס אמיתיים, שהעניקו לפופוביץ' את האקס פקטור הנחוץ על מנת לזכות בתואר. אחרי כמה שנים שבהם יכולת מציאת הכשרון המפורסמת של פופ הוטלה בספק, בשנתיים האחרונות הוא שוב מוכיח שמגע הזהב שלו עודנו שם. הוא שלף מאירופה את טיאגו ספליטר הנהדר, שמוריד הרבה נטל מהכתפיים של דאנקן. הוא הימר בדראפט על דחואן בלייר, אשר הרבה סקאוטים חשבו שאין לו את הנתונים הפיזיים כדי להצליח, וקלע איתו בגדול. הוא החזיר את סטיבן ג'קסון, שהיה שם גם ב-2003, באליפות השנייה. והרשימה עוד ארוכה.
זאת בדיוק הסיבה שהספרס יכולים לעשות זאת שוב השנה. כי יש פה שיטה שעובדת, ולא חבורת סופרסטארים שמחפשים לקלוע את סל הניצחון בכח כדי לזכות בעוד כמה כותרות (אהלן קובי), או מתאגדת יחד בשביל להשיג טבעת בדרך הקלה (לברון, אני מסתכל עליך). כל שחקן הוא בורג במכונה גדולה, שלמעט חריקות קטנות פה ושם שנפתרות עם טיפה שמן, מצליחה להפתיע בכל פעם מחדש. והדבר המדהים הוא שהטענות על קבוצה לא מלהיבה פשוט לא מחזיקות מים - רק דנבר קלעה יותר נקודות למשחק מהספרס השנה, בהפרש של 0.1 נקודה. מי היה מאמין?
את הפלייאוף הם ייפתחו עם המאזן הטוב ביותר במערב, מה שיקנה להם יתרון ביתיות עד לגמר. העניין הזה חשוב, מכיוון שבאליפות האחרונה שלה, הספרס עמדו על מאזן של 2:9 במשחקי הבית. זה יקל מאוד על הדרך של הספרס לגמר ה-NBA, ואם היא תגיע לשם, לא משנה מי תהיה היריבה, הספרס חייבים להיות פייבוריטים. לפופוביץ' 100 אחוזי הצלחה בסדרת הגמר - 4 פעמים הוא לקח את סן אנטוניו לשם, ו-4 פעמים חזר הביתה עם הגביע.
"הם פשוט נראים כמו קבוצה שלא מתכוונת להיעלם ב-12-10 השנים האחרונות", סיפר פורוורד בוסטון סלטיקס פול פירס, "זו עדיין קבוצה שצריך להתחשב בה. יש להם את אחד המאזנים הטובים בליגה ועדיין אף אחד לא באמת מדבר עליהם, אבל הם תמיד יהיו מסוכנים". גם פירס יודע שהספרס לא חדשים לאף אחד, אבל זה לא אומר שהם לא חייבים להיות המועמדים הכי טובים להיות אלה שיצטרכו לנקות את הקונפטי מהשיער בעוד חודש וחצי. אם הם לא היו מקריחים מזקנה, כמובן.