יוצא לאור

אני שונא את הקיץ. כבר שנים שאני מטפס על הקירות בתקופה הזאת. אתה רגיל לשני אימונים ביום, לשני משחקים בשבוע, לכל הפעילות הזאת ופתאום הכול נגמר. אף פעם אל תאמינו לכדורגלן שאומר לכם שהוא מחכה למנוחה. מנוחה זה טוב בדיוק ל-72 שעות, אחרי זה אתה מוצא את עצמך מול הטלוויזיה בתחתונים, מתעדכן במצבה הבריאותי של סוזן בויל מדי חצי שעה (אוצר לאומי, האישה הזאת. רק שתחלים).

אבל הפעם זה הולך להיות שונה. תכננתי לעצמי שורה שלמה של פעילויות ודברים לעשות, הכול כדי למנוע מצב שנקודת השיא של היום שלי שוב תהיה ה-SMS מכריסטיאנו, שנוהג לעדכן את כל הקבוצה במצב האורגיה שלו (כרגע, 'ארוחת צהריים'). כפי שבוודאי הבנתם, הבלוג הזה הוא אחד מאותן פעילויות. הבנתי שהדרך היחידה שבאמת אבצע את כל הדברים שתכננתי היא אם אדע שאני חייב לכתוב עליהם בשבילכם.

אז הנה רשימת הפעילויות שיש לי עד כה: 1. לקחת אליפות ב-PRO כשאני מתופקד בתור חלוץ, לפחות על הרמה השלישית הכי קשה. 2. למצוא את כל המקומות שיש בהן זונות ב-GTA4 על המפה. 3. למצוא פעילויות שלא קשורות בפלייסטיישן.

***

לפני כל העניינים הללו, החלטתי שמגיע לי ערב אחד של בילוי כמו שצריך. כל השנה אני שומע מכולם על מה שהולך במסיבות ומועדונים וכל זה, אז אמרתי ננסה. סימסתי לכריסטיאנו כדי שיגיד לי לאן שווה ללכת בלונדון, הוא חזר אלי אחרי שעתיים ('ארוחת צהריים' הסתיימה, עכשיו הפוגה, הולכים לאכול משהו) עם כמה שמות של מקומות שאמורים להיות החמים ביותר, או משהו כזה. אחרי זה הוא שאל אותי אם אני מכיר את סוזן בויל. הסברתי לו שיש יותר מ-5 מיליון סקוטים אבל לא נראה לי שהוא הבין כי הוא ביקש ממני לברר אם היא מעדיפה בחורים צעירים.

עד שמצאתי את המקום הראשון כבר היה אחרי 12. הכניסה הייתה באיזו סמטה אחורית כזאת, ועמדו שם כמה חבר'ה שנראו כמו שומרי ראש מהגהנום. הבנאדם בכניסה אמר לי שזו מסיבה פרטית, אבל כריסטיאנו הכין אותי לזה, הוא אמר לי שזה מה שתמיד אומרים בכניסה כדי לסנן את אלה שהם לא סלבים. אמרתי לשומר שאני משחק ביונייטד – הוא לא האמין. הראתי לו תעודת זהות – הוא אמר שהוא בחיים לא ראה את השם שלי בעיתון. הסברתי לו שאני עמוד השדרה של הקבוצה ושהשחקנים שמבקיעים וזוכים לכל התהילה מצליחים רק כי אני עושה את העבודה השחורה – אחד משומרי הראש עשה תנועות מאיימות אז ברחתי.

התקשרתי לריו והוא אמר לי שזה קורה הרבה גם לאחיו, אנטון, אז הוא פשוט מוותר על הקטע של שחקן כדורגל ואומר שהוא אח שלו כדי להיכנס. הסברתי לו שאין לי קרובי משפחה מוכרים, אז הוא התנצל ואמר שהוא לא יודע מה להגיד לי. נפרדנו אחרי שהוא ביקש ממני להעביר איחולי החלמה מהירה לסוזן בויל. האמת היא שבשלב הזה כבר הייתי עייף ועצבני אבל סירבתי לקבל כישלון כאופציה. מה שווה תכנית הפגרה הגדולה שלי אם אני לא מצליח אפילו לבלות כמו שצריך?

מצאתי קפה אינטרנט פתוח והדפסתי כמה תמונות שלי ממשחקים. חשבתי שזה יעזור, אבל הבאונסר במועדון השני אמר שאחותו הקטנה עושה עבודה טוב יותר עם הפוטושופ ושכדאי שאני אסתלק לפני שהוא יתעצבן. חשבתי כבר לוותר אבל אז נזכרתי במשהו שהבוס אמר לנו כשהיינו בפיגור 2:0. נגד טוטנהאם. האמת היא שהוא בעיקר קילל והשווה אותנו לסוסים שעברו המתת חסד, אבל בין לבין הוא זרק משהו על זה שלפעמים כשלא הולך, צריך לשנות לגמרי את האסטרטגיה.

כשהגעתי למועדון השלישי השעה כבר היתה שלוש וחצי ועדיין השומר בכניסה אמר שזו מסיבה פרטית. אמרתי לו שאני מבין אבל באתי כל הדרך מסקוטלנד ואני ממש צריך הסחת דעת. הוא שאל אותי מה קרה אז סיפרתי לו שדודה שלי אושפזה לא מזמן ועברו על כל המשפחה ימים ממש קשים. הוא שאל אותי איך קוראים לי, אמרתי לו 'דארן, דארן בויל'.

* הבלוג התקבל במערכת לפני עסקת מכירתו של כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד. דארן יתייחס לנושא בהרחבה בשבוע הבא

* כמובן, טור סאטירי