חזרה בשאלה: ברזיל והמנטליות שמסכנת את גביע הקונפדרציות

הראיה הראשונה בשלב ההוכחות במשפט הנוכחי ניתנה בדמות גביע הקונפדרציות. אמנם מדובר בהתמודדות הכוללת מתחרות חזקות כמו ספרד, אורוגוואי ואיטליה, אבל לכולם ברור: העיקר שתהיה חזרה גנרלית מוצלחת לקראת ברזיל 2014. לא רק על המגרש, אלא גם בשדות התעופה, ברחובות, במלונות, במסעדות ובאיצטדיונים החדשים או המחודשים.

כבר בשנה שעברה עלו ההכנות מדרגה. הוועדה המארגנת החלה לגייס מתנדבים, תכניות הכשרה החלו לקרום עור וגידים וגם עבודות הפיתוח הואצו. נשיאת המדינה דילמה רוסף לוקחת חלק פומבי פעיל בחנוכת מתקנים וביחסי הציבור, תקציב משרד התיירות הוגדל ב-30 אחוזים וחברות בינ"ל כבר החלו לשכור כוח אדם מקומי לקראת אירועי הספורט של השנים קרובות. גביע הקונפדרציות, כאמור, הוא רק הצעד הראשון. לאחר מכן יגיע גביע העולם ב-2014, המשחקים האולימפיים והפראלימפיים ב-2016, כאשר אירוח הקופה אמריקה נדחה מ-2015 ל-2019.

לצד יוזמות כמו קורסים באנגלית ליצאניות ותקנות ייחודיות כגון איסור הכנסה למגרשים של כלי נגינה כ"קאשירולה" (המקבילה הברזילאית לוובוזלה), הברזילאים מבצעים כמה מהלכים רציניים. בגזרה הספורטיבית אפשר לציין למשל את התקנת טכנולוגיית קו-השער באיצטדיון על פי הנחיות פיפ"א, בעוד שבמוקד נמצאים שני מרכיבים – בטיחות ובטחון.

בטיחות בבניה היא נושא כאוב בברזיל עוד מגביע העולם הקודם שנערך במדינה. כבר אז, ב-1950, נפתח הטורניר כשאיצטדיון המרקאנה, המתקן המרכזי והמרשים בריו דה ז'ניירו, היה רחוק מהשלמה. שבילי הגישה למקום טרם נסללו, חדרי ההלבשה לא היו בנויים במלואם וכבר בסיבוב הראשון נפגע שחקן נבחרת יוגוסלביה בראשו ממפגע במסדרון בדרך לדשא. העבודות הסתיימו רק בשנה לאחר מכן; ב-1992 קרס אחד היציעים העליונים במרקאנה וגרם למותם של 3 אוהדים ולפציעתם של 50 נוספים; ב-2007 נפער חור ברצפת יציע עליון בסלבדור – גושי הבטון פגעו באנשים מתחת, רבים נפלו דרך הבור ו-8 בני אדם נהרגו; ב-2010 התמוטט יציע במהלך אירוע של מירוצי מכוניות בדרום המדינה, לפחות 100 אנשים נפגעו. זה רק בספורט, ורק על קצה המזלג.

פחות מחודש לפני פתיחת גביע הקונפדרציות, צפו ועלו שוב החששות. הגשמים הכבדים באיזור סלבדור הובילו להצטברות מים רבים שמוטטו חלק מגג האיצטדיון בעיר, בו ייערכו משחקים בקונפדרציות ובמונדיאל. גם אישור השימוש במרקאנה לא עבר חלק ורגע לפני משחק החנוכה המחודש בין ברזיל לאנגליה נדרשו המארגנים להוכיח לבית המשפט שהמתקן ראוי לאירוח, לאחר שהתגלו בו ליקויי הנדסה, היגיינה ואבטחה. וכאן הגענו למרכיב הבעייתי השני.

על פי חקירה שנערכה בארגנטינה וחלק מממצאיה פורסמו בשבוע שעבר, איראן בנתה ומפעילה מאז שנות ה-80' רשת טרור בכל רחבי אמריקה הלטינית, כאשר אחד ממוקדי הפעילות הוא משולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פראגוואי. גם המילה ג'ונגל לא מתארת מספיק את מה שהולך שם. באיזור פעילים כבר שנים רבות מסלולי הברחה, מחנות אימונים של ארגוני טרור מהמזרח התיכון, מלביני הון, מגייסי תרומות וסוחרי נשק, ולאחרונה שוב עלתה הכוננות. בחודש שעבר דווח ב"קוריירה דלה סרה" כי מספר מדינות בדרום אמריקה נערכות למניעת פיגוע, שיבוצע על גורם הקשור לאיראן. לא ברור אם מדובר בתכנון של כוח "אל קודס" הידוע לשמצה, בחזבאללה או בחוליה מקומית שנשכרה למשימה, אבל היעדים כבר סומנו – קולומביה, בוליביה וברזיל. וברור לכולם היכן יהיו למתקפה שכזו הדים חזקים יותר.

"אנחנו מבצעים הערכות מצב, עוקבים אחר הממצאים המודיעיניים ודבר אינו מצביע על כך שיקרה משהו, אבל ברור שגביע הקונפדרציות הוא הדאגה הכי גדולה שלנו", הסביר לאחרונה הגנרל ז'וזה אלברטו קוסטה אבראו. "כמובן שגם ביקור האפיפיור במדינה לרגל יום הנוער העולמי יוצר חשש נוסף עבורנו". צוות התערבות מיוחד הוקפץ לכוננות בריו בתקופה הקרובה, כ-1,200 חיילים ושוטרים שעברו אימוני לוחמה בטרור צורפו למאמץ וגם כוחות של הצי, המשטרה הפדרלית, המשטרה המקומית וחיל האוויר נערכו בהתאם. למעשה, במהלך הקונפדרציות יהיו בכוננות מעל 7,400 אנשי בטחון בסביבות ריו דה ז'ניירו, כ-3,000 באיזור פורטלזה וכן הלאה בשאר הערים. תרגילי פינוי המוני כבר נערכו, חדרי מצב מצוידים כהלכה נפתחו וגם תכניות למניעת פיגועים בדרך האוויר הוכנו. הכוונה יפה, אבל גם כאן הביצוע קצת צולע.

ברזיל לא ערוכה באמת להתמודד עם איומים בטחוניים מורכבים. לא עם רקטות שעלולות להיות משוגרות לעבר ריכוזי אוכלוסיה ולא עם מטוסים שינסו, חלילה, להתרסק על כיכר הומה או לתוך איצטדיון עמוס. ראשי חיל האוויר המקומי התפארו בשבוע האחרון כי הכשירו לרגל האירוע 10 מטוסי קרב שאמורים לנטרל כל איום. למעשה, לצד סופר טוקאנו, מטוסי מדחף עלובים למדי שנכנסו לשירות הצבא הברזילאי ב-2004, עומדים לרשות הכוחות המקומיים גם מטוסי m5-F, גרסאות של דגם בן 60 שנה ששודרגו על ידי חברות ישראליות כאלביט ורפאל. גם הצהירו שם על פרישת מערכות ליירוט טילים ומטוסים, אבל בפועל העמידו סמוך לערים כמה נגמ"שי ג'פארד עם קנה כפול בקוטר 35 מ"מ שפותחו בגרמניה אי-שם בשנות ה-60'. רמז, הם לא יעצרו אפילו קסאם מלא במרשמלו.

אפשר להמשיך, אבל הכיוון ברור. ככה זה בברזיל. התכניות גדולות, התעשיה חזקה, הממשלה מתגייסת לקידום המטרה, האזרחים נלהבים והאווירה נהדרת. הביצוע, לעומת זאת, לא תמיד רציני עד הסוף. אל תטעו: ברזיל מסוגלת, אבל זה לא אומר שהיא עושה את הטוב ביותר. "סדר" ו"קידמה" הם מושגים יפים, למרות שהם עדיין לא עברו לגמרי מהדגל אל קרקע המציאות.