לפעמים, כל מה שצריך כדי לצאת מהבור שחפרת לעצמך, זה רק לרצות. באמת לרצות. יותר ממה שסיפרת לעצמך עד עכשיו. מכבי חיפה, שחוותה עד כה את פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה, הגיעה הערב (שני) לטדי עם אריק בנאדו לראשונה כמאמן קבוע על הקווים, והנחילה לבית"ר י-ם הפסד 2:1, שהיה הראשון של אלי כהן אחרי 5 משחקים. אחרי הטראומה תחת ראובן עטר, הירוקים סוף סוף חזרו לעצמם והציגו כדורגל טוב, שגם הביא להם את הניצחון השני העונה וחבל מילוט מהתחתית.
לצערנו, לפני שנספר לכם על משחק נהדר באווירה מצויינת לעיני 16,000 צופים, ניאלץ לדווח על עוד התנהגות מכוערת ומטופשת מצד אוהדי בית"ר י-ם, שממשיכים לפגוע בקבוצה שלהם: בדקה ה-45 הקוון עמיחי מוזס ספג מצת בראשו מכיוון יציע אוהדי בית"ר, ובמהלך החצי השני אוהד בצהוב פרץ אל המגרש. זה עוד יעלה להם ביוקר בביה"ד, וחבל, כי אלו בדיוק הסיבות שימנעו מהקבוצה הזאת להגיע לצמרת.
שתי הקבוצות הגיעו לקרב הקצוות הזה במגמות הפוכות לחלוטין: בית"ר, שלא הפסידה יותר מחודשיים, רצתה להתקרב לפסגה, בעוד הירוקים רק חיפשו מעט אוויר לנשימה, ובעיקר לשכוח את עידן ראובן עטר. כנראה שמשהו מהלחץ העצום שהיה על שחקני חיפה בתקופת עטר השתחרר, כי הפעם הם חזרו לעצמם, רצו יותר מהיריב והראו שיש להם כדורגל.
בנאדו, שבילה שתי קדנציות בטדי כשחקן, עלה בהרכב חסר ללא קינן, משומר, טאווטחה ואנדלובו הפצועים, אבל נדמה שהמוטיבציה שהחדיר לשחקניו בחדר ההלבשה עבדה: אם לשפוט לפי המשחק הערב, בנאדו החזיר למכבי חיפה את כל מה שהיה חסר לה העונה: לב, לחימה ונשמה. המאמן הצעיר קפץ מהספסל כבר בדקה ה-13, כשכדור רוחב של קטן פגע במגרלשווילי וחדר לרשת.
אלי כהן, שיודע משהו על ניצחונות בעזרת לב ונשמה, המשיך לדחוף את שחקניו קדימה, ובדקה ה-37 זה השתלם לו: שראנוב יצא רע מאוד למצב נייח, ומויאל נגח את ה-1:1. אבל השיוויון הזה החזיק רק 6 דקות, עד שטעות של הרוש סידרה לחן עזרא שער יתרון נוסף. הדחיפה של הקהל הביתי הוסיפה הרבה לצהובים-שחורים שעל הדשא, ובית"ר עוד לחצה וניסתה לחזור למשחק, אבל מנגד, עמד (אולי הפעם הראשונה שאפשר לומר את זה על מכבי חיפה העונה:) יריב עיקש שפשוט לא היה מוכן להתפשר על דבר פרט לנצחון. מישהו אמר אריק בנאדו?
אם ננסה לפרוט את הנצחון הזה לפרוטות, הירוקים הציגו הפעם הרבה דברים שונים מהתפריט הרגיל: בראש ובראשונה, חיפה שיחקה פשוט, מסירות הגיעו ליעדן, והשחקנים חדורי המוטיבציה הגיעו ראשונים לכל כדור וירדו לתאקלים עם אש בעיניים. קשה לומר שראינו את זה עד היום מצד החיפאים.
השוני הבולט ביותר היה אצל יניב קטן: הקפטן המושמץ לא בדיוק התרוצץ כמו כספית על הדשא, אבל כן הציג משחק טוב של הקרבה וירד לגליצ'ים, תוך הפגנת קור רוח בהתקפה. מה שכן, אם עבור חברו הטוב בנאדו קטן נותן אקסטרה, זה קצת מעורר תמיהה לגבי מה הוא עשה עד כה העונה תחת עטר. בנוסף, אייל גולסה וחן עזרא התשפרו פלאים והציגו משחק משוחרר שניכר שהם סוף סוף נהנים ממנו, לראשונה העונה.
אצל בית"ר, הציפיות הגדולות נותרו ללא כיסוי הערב, אבל תסמכו על אלי כהן שהקבוצה שלו, שהגיעה אחרי 5 משחקים ללא הפסד, תעלה למשחק הבא רעבה מתמיד. קשה לומר שהמארחת שיחקה טוב הפעם, וצריך לציין גם את הטעות של הרוש, שעלתה ביוקר. בעקבות ההפסד בית"ר נותרה במרחק 9 נק' מהפסגה, בעוד חיפה קפצה למקום ה-10.
מהלך המשחק
כבר בדקה ה-7 אייל גולסה פרץ נהדר לרחבה ועבר שני שחקנים, אבל במקום לבעוט ניסה לעבור מגן נוסף, ואיבד את הכדור. בדקה ה-13 חיפה יצאה למתרפצת ומצאה את העורף של בית"ר דליל - עזרא שלח את קטן לאגף, והקפטן העביר כדור רוחב שפגע במגרלשווילי והכניע את הרוש, 0:1 לירוקים.
בדקה ה-31 עזרא נשלח בכדור עומק והגיע לאחד על אחד מול הרוש, אבל במקום להכפיל הוא בעט מעל השער. העונש הגיע כעבור 7 דקות: בית"ר קיבלה בעיטה חופשית אותה הגביה פרננדז, שראנוב יצא רע מאוד, ואיפשר למויאל לנגוח פנימה את השיוויון, 1:1. אבל השיוויון החזיק רק 6 דקות: עזרא קיבל כדור במרכז המגרש, התקרב לרחבה וירה כדור לא הכי חזק, הרוש התבלבל ונכנע, 1:2 חיפה.
בחצי השני המשחק התאפיין בהרבה תיקולים אגרסיביים, ולא ראינו הרבה הזדמנויות. שלומי אזולאי הגיע למצב טוב בדקה ה-59 ובעט על הרוש במקום למסור. הקרן העוקבת הגיעה לראשו של ידין, הנגיחה נעצרה על הקו. בית"ר החלה לתקוף יותר ויותר, אבל ללא הצלחה. בדקה ה-90 עמאשה כבר עבר את הרוש, והצליח להחטיא.
הרכבים
בית"ר ירושלים: אריאל הרוש; שי חדד (אלי דסה/82), מתן בראשי, דינו שקבורץ, חיים מגרלשווילי; קובי מויאל, דריו פרננדז, אופיר קריאף (צחי אליחן/75), אבי ריקן, דומיניק גלאבינה (ערן לוי/62); עמית בן שושן.
מכבי חיפה: בויאן שראנוב; אוראל דגני, אדין צוצאליץ', אנדריי פיליאבסקי, שמואל שיימן; אביחי ידין, גוסטבו בוקולי (לירוי צעירי/67), אייל גולסה, חן עזרא, יניב קטן (עידן ורד/85); שלומי אזולאי (וויאם עמאשה/73).
שופט: מנשה משיח.