משחק של דמעות: היום שבו נולד "דרבי השרון"

ברעננה יתגאו ובכפ"ס לא ישכחו. חוזרים למאי 11', ואל תעזו לדבר על איחוד

עינת הירש
עינת הירש  12.12.15 - 10:10
שוקר, נעים וסיימון (אלן שיבר)
שוקר, נעים וסיימון (אלן שיבר)
תחילת כתבה

את 20 במאי 2011, אף אוהד הפועל כפר סבא לא ישכח. הקבוצה יצאה למשחק חוץ קרוב לבית, מול הפועל רעננה, במטרה לנצח את השכנים הידידותיים ולחזור לליגת העל. מספר שנים אחרי שמנעה עלייה מהפועל ירושלים ומעירוני ק"ש, הקבוצה הכי "נחמדה" בלאומית עשתה זאת גם לירוקים. כאן, בעצם, נולד לו "מגרש הדמעות".

באותן שנים, כשרעננה שיחקה בלאומית, היה זה מגרשה הביתי, אך כעת – כשהיא חברה קבועה בליגה הבכירה – הפך המגרש למקום שבו מתאמנת הקבוצה, כנראה שלשמחתם הרבה של היריבות.

להפועל רעננה אין שונאים, ו'הדרבי של השרון' מול הפועל כפר סבא לא יהיה חם כמו זה של תל אביב, אך אותו משחק כואב היה זה שסימן את תחילתה של תקופה שחורה בכפ"ס, שלשיאה הגיעה עם ירידה לליגה א'. כמעט חמש שנים כבר חלפו, כפ"ס חזרה לליגת העל, ובשבת ייפגשו השתיים פעם נוספת, הפעם במגרש הביתי של הכפר-סבאים.

שני שחקנים שהיו שם אז, ויהיו על הדשא גם הפעם, הם הקפטנים של חיים סילבס ופליקס נעים – שניר שוקר ואלירן סיימון. חזרנו עם הצמד למשחק המפורסם, וניסינו להבין מה זה בעצם דרבי השרון, האם יש יריבות בין המועדונים, ומה הם לא ישכחו מאותם צהרי יום שישי.

מה הכי זכור לכם מאותו משחק?
סיימון: "את האמת? רק השנה הצלחתי לצאת מהטראומה. אני מעדיף לא להיכנס לזה אפילו, כי הזיכרון מהמשחק לא עושה לי טוב. לקח לי כמה שנים לצאת מזה, אבל בשבת כבר לא אחוש את אותן התחושות כי אנחנו היום כבר במקום אחר, חזרנו לליגת העל. אפשר לומר שזו התרופה שלי לכאב מאותו המשחק".

שוקר: רעננה אחת הקבוצות הספורטיביות בליגה, ואולי אפילו הכי ספורטיבית, ולכן התכוננו למשחק הזה כמו לכל משחק רגיל. לא באנו במטרה להשאיר את כפר סבא בליגה, באנו לנצח כמו שבאנו לכל משחק. ובכל זאת מה שהכי זכור לי עד היום מאותו המשחק הוא שבמהלך המשחק השחקנים של כפר סבא כל הזמן ביקשו מאיתנו לוותר להם: "למה אתם מתאמצים? עזבו, תנו לנו את המשחק, זו עליית ליגה". ממש ציפו שנגיע ונפתח רגליים כי להם היה מה להפסיד. אני מבין אותם, הם פשוט אמרו לעצמם שינסו הכול כי היה להם חשוב לעלות חזרה לליגת העל, חשוב לציין שלא אנחנו השארנו אותם בליגה, הם השאירו את עצמם בליגה. זו לא אשמתנו, ואני אומר את זה למרות שאני מחבב את כפר סבא, יש לי שם לא מעט חברים".

יש מקום לשתי קבוצות כמו כפר סבא ורעננה?
סיימון: "בוודאי. כל קבוצה והמסורת שלה, ואם רעננה הגיעה לאן שהגיעה אז כנראה שמגיע לה. מבחינת כפר סבא בוודאי שיש מקום, זה מועדון ותיק עם שם".

שוקר: "ללא ספק. כפר סבא זה מועדון בפני עצמו, מפואר עם תארים וגביעים, יש להם קהל גדול וזהות משל עצמם. אנחנו בונים את עצמנו, אבל נראים טוב בליגה ומתחילים להיראות כמו קבוצה יותר בכירה. עם הזמן, בתקווה שיבנו אצטדיון ויצטרף קהל, זה יעזור בבניית המסורת. כרגע אין לנו זהות, אין לנו מגרש, אבל אני מאמין שעם ההישגים יגיעו האוהדים".

מה דעתכם על איחוד?
סיימון: "הפועל כפר סבא זו קבוצה ותיקה שקיימת מ-1928, זה לא בא בחשבון. כפר סבא קבוצה בפני עצמה, זה לא כמו שלוקחים קבוצה קטנה עם עוד כמה קבוצות קטנות מסביבה ומאחדים. לכפר סבא יש שם ומסורת ואפילו הרעיון פשוט לא לעניין".

שוקר: "אני ממש נגד. לא שיש לי משהו נגד קבוצות השרון, לדעתי לכל קבוצה צריכה להיות זהות משלה".

כשחקנים ששייכים ל"דרבי" צנוע יחסית, יש חלום להיות חלק מהדרבי התל-אביבי?
סיימון: "כל שחקן חולם על הטוב ביותר. לי טוב בדרבי הזה כי טוב לי איפה שאני נמצא, כפר סבא זו קבוצת הבית שלי בה אני נהנה ומסופק. בוודאי שהייתי רוצה שזה יהיה דרבי מדובר עם 20 אלף צופים ושכל המדינה תתעניין בו, אבל מה לעשות, אנחנו קבוצות יחסית קטנות ומה שמעניין אותי כרגע זה לא גודל הדרבי, אלא לנצח".

שוקר: "לא הייתי אומר שאני חולם על זה, אבל בהחלט הייתי רוצה להיות חלק מדרבי משמעותי עם יריבות אמיתית. הדרבים הכי מעניינים והכי פיקנטיים אלה משחקי הדרבי עם היריבות כמו התל אביבי והחיפאי - ופעם גם היה את הדרבי הירושלמי שאני זוכר בתור ילד. ברור שהייתי רוצה להשתתף בדרבי כזה אבל כרגע אני מאושר ברעננה, זה הבית שלי וזה מה שיש כרגע".

את בניון וזהבי, לדוגמא, מזהים ועוצרים ברחוב. מה איתכם?
סיימון: "עוצרים ומזהים. בכפר סבא ובאזור השרון בכלל, אני די מוכר, אבל זה לא משהו שמרגש אותי"
שוקר: "בואי נגיד שאם אני וערן זהבי נלך ביחד ברעננה, אני מאמין שאותי יזהו יותר".

הדפס