לא זז מטר: הקיבעון של רטן רע למכבי חיפה

רטן מקובע לשיטה ההולנדית, דבר שמוביל את מכבי חיפה למטה. המאמן לא מודע לשחקניו ומשדר חוסר גמישות והבנה. העפלה לחצי גמר הגביע הייתה בגדר חובה והשלישייה בדרבי כבר לא הפתיעה אף אחד. וגם: החוסן המנטלי של הפועל חיפה, שחיה בחלום. גוטמן מנתח

אלי גוטמן
אלי גוטמן  06.03.18 - 11:02
תחילת כתבה

הדרבי אתמול (שני) התחיל עוד ביום חמישי בלילה, זה שהסתיים בחגיגות באדום מצד אחד, ובתוגה ירוקה מנגד. לעובדה שבמשחקי הגביע האחד ממשיך הלאה והשני נושר, יש משמעות אמוציונאלית. הפועל הגיעה לדרבי הגביע חבולה מהתבוסה 4:0 למכבי ת"א ועם הכותרות והביקורות של יואב כץ (שוב). ניר קלינגר ידע למוסס את הדיבורים בתגובה חדה כשאמר: "לא מעניינות אותי הכותרות, לא מבית ולא מחוצה לו". קלינגר ידע ששגה מול מכבי ת"א, אבל גם ידע שזה לא יכול להשפיע כהוא זה על העונה הנהדרת שקבוצתו עוברת.

וכאן אני מגיע למכבי חיפה, זו שהביאה צוות אימון מהולנד. ב-6 בנובמבר מונה מו אלאך, ב-6 בדצמבר הגיע רוב מאס וב-24 בינואר נחת פרד רטן, תקופה מספיק משמעותית כדי ללמוד על המועדון. כאשר מאמן מגיע לקבוצה במהלך העונה, הדבר החשוב ביותר לעשות הוא ללמוד מה חומר השחקנים שברשותך ולבצע התאמות לשיטה ולפילוספיית המשחק בה הוא דוגל. הכל כדי לייצר יכולת ותוצאות טובות יותר.

מאמן טוב הוא כזה שיודע להפיק את המקסימום מהחומר הנמצא ברשותו. כדי שזה יקרה, עליו להיות פרגמטי, להבין מה הוא יכול ומה הוא לא יכול לדרוש משחקניו. כאחד שלמד את תורת האימון של הכדורגל ההולנדי וגאוותו, אני יודע שמעטים הם המאמנים ההולנדים שהעזו לשנות ולהיות קשובים לצורך השעה. רובם נאחזו ב-4-3-3 המיתולוגי עם הנעת כדור מאחור. עם כל הכבוד, גם מר רטן יודע שעומרי גלזר הוא לא אדווין ואן דר סאר, ושבמרכז ההגנה אין לו את רונלד קומאן או פרנק דה בור. כאן מגיע הרגע: גומלין רבע גמר הגביע.

בעונה כזו חשוכה העפלה לחצי גמר מבחינת מכבי חיפה היא מאסט. כדי להגיע לשם, רטן היה צריך לדרוש מהשחקנים לבצע את השגיאות המינימאליות ביותר. זה סוג המשחקים שמי ששוגה בהם פחות, עובר לשלב הבא. באימונים הסמוכים למשחק לא אמורים לעבוד על הנעת כדור מאחור, אלא על משחק מהיר למעלה, בהתאם לחומר השחקנים שברשותך. רק כך אפשר לייצר את ה-0:1 המיוחל (שאכן היה) ולשמור עליו. זה עניין של גישה ושל פרגמטיות בסגנון המשחק.

יספר לך על זה, מר רטן, לואי ואן חאל, שיצא מהקופסא והגיע עד חצי הגמר במונדיאל ב-2014 עם שיטת 3:5:2 (ולא עם ה-4-3-3 המסורתי). ואן חאל גילה גמישות כי ידע מה החומר שברשותו ואיך יפיק ממנו את המקסימום. לעומת זאת, מאמן מכבי חיפה היה צריך לחרוג מתפיסת עולמו במשחק הקריטי ולהגיד לשחקניו: "הפעם אתם לא מניעים כדור מאוחר אלא משחקים מהר למעלה. ההוראה הטקטית חייבת להיות מגובה באימונים שלפני המשחק. אם במשך האימונים בתרגול של החזרת כדור לשוער, הייתה דרישה מגלזר לבעוט את הכדור למעלה במשחק הזה, זה מה שהיה עושה גם הפעם. עם צמצום פערים לכיוון הכדור. חוסר הגמישות הזאת עלתה ביוקר במשחק שסיים למכבי חיפה את השאיפות בעונה הזאת".

עכשיו אחרי שהגביע הפך לנחלת העבר,  כל מה שנותר למכבי חיפה הוא להפיק את המקסימום בפלייאוף התחתון ובמקביל להתחיל להכין את הבסיס (שיטת משחק וסגנון) לקראת העונה הבאה.

הדרבי של אתמול היווה המשך ישיר ותוצאה ישירה להדחה של מכבי חיפה ממשחקי הגביע. בכל מהלך הרגשת חוסר ביטחון ויותר מכך, ככל שעברו הדקות גם חוסר אמונה. והרי אמונה היא זו שמייצרת רצון, והרצון מייצר יכולת. ובכל זאת, איש לא ישכנע אותי שזה המקסימום שניתן להפיק מסגל השחקנים הקיים במכבי חיפה.

מהצד השני, הפועל ממשיכה לחיות את החלום ובצדק. בחלומות הוורדים ביותר של הפועל חיפה, לא האמינו בקלות של ה-0:3 בדרבי הזה. הפועל ממשיכה לחיות את החלום, בזכות אופי, חוסן מנטלי והכי חשוב - השלם אצל האדומים גדול מסך חלקיו. הקרדיט לניר קלינגר והצוות שלו, שנצמדו בחזרה לדבוקה המובילה והאופי שהם מגלים הוא הבסיס לעונה הנפלאה שהמועדון הזה עובר.

הדפס